חמודי דניאל לט

לאכול בהן הפוכו עכ"ל ואין לומר דלא כתב האו"ה דעבד אלא במים דאפי' אחר שנתחממו הוי לכתחיל' כיון שלא לש בהן וכמ"ש בש"ע סי' קכ"ב סעי' ו' אבל בתבשיל אחר שנתבשל הוי יותר דעבד מותר אפי' לכתחילה לבשל דאין נראה לחלק לכתחיל' לבשל בין מים או תבשיל דדוקא אחר שהוחמו שייך לומר דבמים אין פסידא והוי לכתחיל' כמ"ש בסי' צ"ה סע"ג או שאר טעמים אבל לכתחילה לבשל מה לי תבשיל או מים ועוד דהא רש"ל מחמיר אפי' נתבשלו כבר בקדרה של בשר אינו ב"י כמ"ש בט"ז אלא שאנו סומכין על רמ"א די לנו שנסמוך על מה שמתיר רמ"א בפירוש דהיינו בנתבשלו כבר אבל לבשל לכתחילה אפשר דמודה רמ"א לרש"ל ולכאורה היה נראה דמותר לכתחילה להחם מים בקדירה של בשר ב"י וללוש בו פת לאוכלו עם שר ולא חיישינן שמא ישכח ויאכלנו עם חלב דהא אפילו יאכלנו עם חלב ליכא איסור בזה בדיעבד וכמ"ש בט"ז סי' צ"א ס"ק ח' וס"ק ז' ע"ש ואפש' דחשש' זו דפת שמ' יאכלנו עם חלב הוא חמור דהא בסי' ב' סע"ב גבי מומר אוכל נבלות לתאבון דאסור ליתן לו לכתחילה לשחוט על סמך שיבדקנו בסוף כיון דאסור בדעבד כמ"ש בט"ז שם ס"ק ד' ע"ש ואפ"ה אם נתן לו מותר לאכול משחיטתו ולא אסרינן לגמרי משום שמ' ישכח ובפת הנילוש עם בשר אסו' לגררו שמא ישכח ויאכלנו עם חלב אלא ודאי דחששא זו קרובה היא וחמורה יותר לכך נוכל לומר דאפילו היכי דבדעבד מותר אסור לעשות לכתחילה דודאי יאכלנו עם חלב

טו אם נתערבה קדרה של בשר בתוך כלי חלב וידוע שבשלו בה חלב אך אין יודעין אם היתה בן יומו כשבשלו בה חלב כל הכלי חלב מותרין ואפ' התבשיל הראשון של חלב כשר כמ"ש בסי' קכ"ב סע"ז כשם שסתם כליהם של עכו"ם אינן בן יומן כך סתם כלים שלנו ע"ש והטעם משים ס"ס ע"ש וכת' בט"ז שם ס"ק ד' דאם בשל דבר חריף אסור ע"ש ולכאור' היה נראה דאפי' דבר חריף מותר כיון דאיכא ספק דלמא הי' התבשיל הראשון בו לפגם דודאי אפי' בתבשיל חריף איכ' כמה דברי' בו לפגם אלא דאינו בן יומו לא הוי לפגם ובספק מותר כמ"ש בסימן צ"ו סע"א ומה"ט כתבו בסי' קכ"ב דאם הניחו כלי ביד נכרי ושהה מעל"ע מותר מטע' ס"ס כמ"ש בש"ך שם ס"ק ח' ומשמע דהכלי כשר לכל מילי ואפי' לדבר חריף דהא לא כתבו הפוסקים שם דיזהר שלא יבשל בקדרה דבר חרי ע"ש ואע"ג דבדבר חריף לא הוי ס"ס וצ"ל כמ"ש דספק א' מהני ואם נתערבה קדרה של בשר בתוך כלים של חלב ואינו ידוע אם נשתמשו בה שום דבר לחלב לכאורה נראה דגם הקדרה זאת מותרת לאחר שהיית מעל"ע כמו בהניח כלי' ביד נכרי דמות' משום דהעמד הכלי על חזקתי ואימ' לא נשתמשו בו ואת"ל נשתמשו הוי לי' פגומה כמ"ש בש"ך שם וכמ"ש בסי' צ"ה סע"ג וע"ש ובמנ"י סי' נ"ח ס"ק כ"ט ע"ש

טז כתב בש"ע י"ד סי' צ"ה דגים שנתבשלו והמנהג לאסור לכתחילה ע"ש נראה אם מים בקדרה חולב' ואח"כ לקחו המים מן הקדרה ובשלו באותן מים ירקות בקדרה אחרת חולבת שאינה בת יומא מותר לאכול הירקות עם בשר דהא כת' ברא"ש בשם סה"ת דאפי' נימא נצלו לא אבל נתבשלו מותר דאיכא ג' נותן טעם החלב בקדרה והקדרה במים והמים בירק וגמגם בדבר דאיכא למיחש שיש לחוש לפי שהירק והקטניות נוגעים בקדרה ובולעים מן הקדרה עצמה עכ"ל וכאן לא שייך זה ובודאי איכא ג' נותני טעמים וע"ש בש"ך סי' צ"ד ס"ק ט"ו דבג' נותני טעמים לכו"ע שרי וכ"ש אם לא בשלו הירקות בהן אלא עירו המים על הירקות דמותר דהא כ' הרא"ש דעלו מותר אע"ג דבלטו כדי קליפה בבליעה מועטת התירו נ"ט בר נ"ט ע"ש וה"נ הוי בליעה מועטת אעפ"י שיש לומר שיש חילוק בין אם לכתחילה לא קיבל אלא מעט דליכא במים שום טעם כלל אבל הכא קבלו המים טעם כמ"ש הרא"ש שם אבל נתבשלו ונבלע כל טעם הבשר שהיה בלוע בקדרה אסיר לאוכלו בכותח עכ"ל אע"ג דהשתא לא נבלע אלא כדי קליפה מ"מ טעם ממש הוא מ"מ אפשר שיש להקל וכן אם נבלע בשר בקדר' כדי קליפה כגון שעירו לתוכו רותח ואח"כ בשלו בו ירקות אעפ"י שלא היה בו ס' נגד קליפת הקדרה כמ"ש בש"ך סי' ס"ט ס"ק ס"ה ע"ש אפ"ה מותר לאכול עם חלב דבליעה מועטת היא ולכאורה קשה על הרא"ש היכי כת' דבבשו' הוי ג' נותני טעמים הא בודאי בירקות נבלע מן המים גופייהו וכשאוכל הירקות עם בשר אוכל המים גופייהו דהוי טעם שני (ודוחק לומר דכוונתו שינגבו הירקו' קוד' דא"כ הוי לפר') וצ"ל כיון דבליעה מועטת היא לא גזרו וא"כ מוכח מזה דבבליעה מועטת לא גזרו לעולם

יז אם בשלו ירקות או קטניות עם בשר ותחבו לתוכה כף של בשר ואח"כ תחבו הכף לחלב ויש ס' נגד הכף הכף אסור והחלב אעפ"י שהיה שיורי מאכל על הרף ונשאר בחלב א"צ להתירה כמ"ש בט"ז סי' צ"ו ס"ק ה' ובש"ך סי' צ"ד ס"ק כ"א ע"ש ואין לחלק דדווקא התם שנחתכו הבצלים בסכין דלא נבלע בבצלים אלא טעם של סכין אבל כאן בלעו הירקות גוף הבשר דהא למ"ד אפשר