חמודי דניאל לח

המסקנא דמשני דיין לא מצי למרמי בכלי מאוס לא צריך לשנויי בחדא דאפי' בישן איכא תקלה ולפי הכרתי אתי שפיר דמשום זה אין תקלה דיכול לחלקו לכל אחד מעט לכך איצטרך לתירוץ של הגמרא בחדא וכן מוכח שם דאמר שם אמר ר' ישמעאל אני אכריע בחדש תשפך ובישן תעשה זילוף ע"ש ור' ישמעאל חייש לתקל' ואפ"ה מתי' בישן וצ"ל דיכול לחלקו ודוחק דא"כ הוי ליה לאומרא להזכיר דצריך לחלק ואפשר דזילוף אינו משתהה כ"כ כמו הדלקה ועוד נראה דר' ישמעאל מיירי שיש לו מעט יין דהא רישא דקאמר בשדה תשפך חבל דחיי' אפילו לשהיה מועטת ע"כ הא דקאמר בבית תעשה זילוף במעט מיירי דבהרבה בוודאי ישתהה יותר משדה להבית לבית ע"ש: במ"א סי' תמ"ז ס"ק מ"ה יין לבן שהוכהה מראיתו ע"ש ונראה דלא חיישינן שמא יבוא לאוכלו בפסח כמ"ש בסי' תס"ז עי' א' בדגן שנטבע בנהר דמותר למוכרו לישראל אפילו הרבה אם מודיעו ע"ש בט"ז ס"ק א' שכתב בשם רש"ל דחיישינן שמא יאכלנו בפסח ולא קייל"ן כן ע"ש וכן בסי' תס"ו סעי' ד' אסור לאוכלו אלא ירקדנו וישמרנו עד אחר הפסח ולא חיישינן שמא יאכל וכן בסי' תס"ז סעי' ב' ברמ"א וכן בסי' תמ"ב סעי' ה' בגבינות ובמ"א שם בחומץ ובדבש לא אסרו שם אלא באכילה ולא כתבו שאסור לעשות כן שמא יאכל ע"ש וכ"ש אם יתן היין בכלי חמץ בוודאי בדילי מיני' אבל מ"ש הצ"צ שמא ישתה עם בשר נראה דחיישינן לזה כמ"ש בשבת ד' י"ד שמא יאכל דברים טמאים ושדי משקין דתרומה לפומיה ע"ש ולכאור' נראה דפת שנילוש עם חלב מותר למכור לנכרי אפילו שלם ולא חיישינן שמא ימכרנו לישראל דהוי ס"ס שמא לא ימכרנו ואת"ל ימכרנו שמא לא יאכל עם בשר וכמ"ש במ"א סי' תס"ז ס"ק ב' ע"ש ואפש' דהכי לא הוי ס"ס כ"כ דדרך הוא לאכול הפת עם כל דבר ואם נתערב חלב בעיסה אם מותר להוסיף מים וקמח לבטל בס' נראה מדברי המ"א סי' תמ"ז ס"ק ה' דאסור שכתב שכוונתו לתקן היין ע"ש אבל כאן אין תיקון וע"ש במ"א סי' תס"ז ס"ק ד' וע"ש בש"ע י"ד סי' ק"ט סע"ב ואין בו משום מבטל איסור כיון שכל אחד בפני עצמו מותר ע"ש ואם אפה הרבה פת בחלב אם מותר למכור לנכרי ולשייר לו מעט כדי אכילה אחת נראה דאסור וכן משמע מדקדוק לשון הגמרא שאמרו ואם לש כל הפת כולה אסור והוא כפל לשון ע"ש בזבחים ד' צ"ה ובב"מ דצ"א ובפסחי' אלא לאוריי דכולו אסו' כמ"ש בט"ז סי' ש"פ ס"ק א' דצריך שיבטל רשו' לכל אח' ולא מהני לכולכ' דרובו ככולי ולכ' אנו אומרי' מלוך על כל העול' כולו בכבודך ע"ש

יג בש"ע י"ד סי' ק"ט סעי"ב יבש ביבש שנתבטל חד בתרי ונתבשל אסור ומותר להוסיף עד שיעור ס' ואין בו משים מבטל איסור ע"ש לפ"ז אם אפה מעט פת עם חלב בענין שהיה הפת אסור כמ"ש בס' צ"ז מותר להוסיף קמח ומים עד ס' אעפ"י שעכשיו יהיה הפת מרובה ויהיה מותר לאוכלו בחל' דנתבטל בס' ואין בזה משום מבטל איסור דכל אחד בפני עצמו מותר ואפי' היה פת הרבה עם חלב הרבה אפשר דמותר להוסיף עד ס' ואין בזה מבטל איסור דהא לא מבטל שים איסור ואין כאן איסור דהחלב הוא היתר גם הפת אלא דהחכמים אסרוהו משו' גזיר' ועוד דיכול לאפות הפת בשינוי דמות' ונראה דלא דמי כלל דשם כיון דנתבטל חד בתרי ביבש דאפילו יאכלם כל אחד בפני עצמו יאכל האסור אלא שהתורה התירתה אבל כאן עכשיו אין שום איסור אלא עכשיו הוא רוצה לבטל ולבא לידי איסור וע"ש במ"א סי' תמ"ז ס"ק מ"ה ובסי' תס"ז ס"ק ד' ע"ש

יד כתב בש"ע י"ד סי' צ"ה סע"א וכן אם הי' הכלי שנצלו בו אי שנתבשלה לפגם נוהגין היתר לכתחילה לאוכלו עם המין השני ע"ש אבל לכתחילה אסור לבשלן בכלי של חלב שאינו בן יומו לאוכלו עם בשר כ"כ באו"ה שכתב ומיהו אם נתבשלו הגצים או הירקות בכלי ש"ב שאינו בן יומו וכן דג שנצלה בשפוד של בשר שאינו ב"י מותר לכתחילה לתנם בחלב אליבא דכ"ע ואעפ"י שהוא לכתחילה גמור וכן אם הוחמו בדעבד מים נקיים בקדרה נקייה של בשר שאין ב"י מותר ללוש אותן לכתחילה בשל חלב או איפכא עכ"ל וכ"כ שם אח"כ מעשה בבשר שלא הודח הדחה אחרונה ונפל ליורה מתחת ולא היה ס' נגד הבשר אלא נגד המלח והשיב שלא נאסר היורה כיון שהי' ס' נגד המלח ואחר מעל"ע חממו בה מים ולשו בהן מותר לאכול הפת אפילו בחלב אעפ"י שלא היה ס' נגד הבשר מ"מ אין במים כי חם נ"ט בר נ"ט ומאחר שהוחמו כבר היה מותר ללוש בהן אפי' לכתחילה ולאכלו בחלב אבל אם היתה ב"י היה אסור לאוכלה בחלב אפי' בדעבד פירו' לאחר שנאפה דהוי כבצים שנתבשלו בקדרה של בשר ב"י שאנו אוסרין לכתחלה לתנן בחלב עכ"ל וכ"כ בכלל ל"ג לכתחילה וודאי אסור ללוש במים שהוחמו ככלי של א"י אפילו לא נשתמש בו הא"י במעת לעת בוודאי דאין מתירין נ"ט לפגם של גוים במים גרידא אבל בכה"ג בשל הית' היכי שנתחממו כבר ודאי מותר ללוש בהן לכתחילה