חמודי דניאל לו

התרומות גם הד"מ הקשה שם על הב"י ולוא הקשה זה גם הפרישה ודרישה תירץ קושית הד"מ שהוכיח שדעת בעל התרומות דלכתחיל' מותר לבשלו בקדרה של בשר לתנו בכלי של חלב ע"ש ואי כהפר"ח אכתי מאי מייתי הב"י ראיה מבעל התרומה אלא וודאי דמדמי לה לאוכלו בכותח

ו בש"ע סימן צ"ה אם עירה מכלי על כלי בשר וחלב יחד ואפילו שומן דבק בהן מותר עכ"ל נראה דאם היה כלי של בשר מלוכלך בחלב ועירה עליו מים רותחין אסו' הכלי דלא שייך בזה טעם של האו"ה שכתב מיד שנחו המים על הכלי הוי כלי שני ושוב אין מבליע בכלי אחר ע"ש

ז כתב בש"ע י"ד סימן צ"ה סעיף א' אבל אם היה דבר חריף כגון שבשלו דברים חריפים בקדר' של בשר אפילו אינו בן יומא אם אוכלו בחלב אסור אפילו דעבד כ"ל נראה דווקא בזה דדבר חריף כמו שכתב בש"ך סי' צ"ו ס"ק א' ע"ש מפליט עיקר הטעם הבלועה בקדרה ונבלע בו ולא הוי נ"ט בר נ"ט כמ"ש רש"י בחולין דף קי"א גבי צנון שחתכו בסכין של בשר אסור לאוכלו בחלב ע"ש משמע משום דמפליט עיקר הטעם הוי טעם ראשון בצנון אבל אם בשלו דבר שאינו חריף בקדרה ואח"כ שמו לדבר חריף מותר דכיון דכבר איקלש הטעם בתבשיל אין ראוי לחוש עליו שם חדש כמו שכתב שטעם זה על נ"ט בר נ"ט ואף על גב שהדבר חריף מפליט עיקר הטעם מהתבשיל לא מהני כיון דבתבשיל גופי ליכא אלא מעט טעם דהא מה דאמרינן דגים שעלו בקערה של בשר מותר לאכול בחלב אין הטע' משו' דהדגי' נותנין טעם בחלב אפי' לבשלם בחלב מותר ואפילו היו נמחים כל הדגים בחלב עד שנשאר כל טעם הדגים בחלב מותר א"כ מה לי דבר חריף או לא ודומה לזה כתב בסימן ק"ג סעיף ב' דאם יש נ"ט בר נ"ט דהתיר' אע"ג דבשלו אח"כ בקדרה דבר שהאיסור נותן בו טעם לשבח מותר ע"ש משמע דבטעם שלישי לא מהני מה שנותן בו טעם לשבח ועוד דסתמא כתבו שם משמע אפילו נותן בו טעם לשבח משום שהוא דבר חריף נמי מותר ע"ש

ח טפת חלב שנפלה על קדרה של בשר כנגד הרוטב והיה שם ששים רק שלא עירה הקדרה בפעם אחת אלא מעט מעט ועירה באותו צד שנפלה הטפה וא"כ איכא למימר דבסוף העירוי לא היה ס' ונאסר כמ"ש בסימן ק"ז ע"ש וכמ"ש רמ"א בסימן צ"ב סעיף ו' אם בשלו בקדרה תבשיל אחר דינו כחו בפעם הראשון עכ"ל משמע דבתבשיל אחר נמי בעינן ס' כמו בטעם הראשון וכמ"ש שם בש"ך ס"ק כ"ז ע"ש וא"כ ה"נ איכא למימר שנשאר מעט בדופן הקדרה ופלטה לבסוף כשלא היה ס' ולפי מ"ש הט"ז בס"ק י"ז דמדינא הקדרה מותרת אלא שלכתחילה אסורי' להשתמ' בה בשר אין להחמיר בזה כלל דכיון דהקדרה מותר' ממה יאסור בסוף העירוי ועוד איכא כאן כמה ספיקי שמא אינו מפעפע כלל לפנים כמ"ש בט"ז ס"ק י"ז ע"ש ואת"ל מפעפע שמא מפעפע הכל בפעם ראשון ולא נשאר כלום בקדרה ואת"ל נשאר שמא מעט עד שיש ס' וע"ש בש"ך ס"ק כ"ז וע"ש בש"ך סימן צ"ח ס"ק ח' שכתב דהא דלא ידעינן כמה נפיק לא חשבינן לספק ע"ש מ"מ כאן אפשר לצרף להקל דבס"ס אינו מזיק כ"כ מה שהוא חסרון ידיעה כמ"ש בש"ך סימן נ"ג ס"ק ט"ו ע"ש ועוד דכאן אין כלל מי שיודע כמה נפיק מן החלב בתבשיל הראשון וכמה פליט עכשיו וא"כ אפילו לסברת הר"נ שכתב שם דכל אחד ישער במה שנראה בעינו אפשר דלא שייך כאן ומ"ש בש"ך סימן צ"ב ס"ק כ' דאפי' נפלה טפה נגד הריקן אם עירה בצד שנפלה הטיפה ויש בתבשיל ס' מותר בדעבד אלא דלכתחילה אסור לערות באותו צד דאין מבטלין איסור להתחילה ע"ש צ"ע ואפשר דמיירי דמער' הכל בפעם אחת וא"כ לעול' יש ס' וע"ש בש"ך סימן צ"ד ס"ק ב' דמייתי גם מטעם ס"ס כמ"ש

ט אם בשלו בשר עוף בקדרה ויש ספק אם נפל לתוכו חלב מותר דספיקא דרבנן לקולא כמ"ש בש"ך סימן צ"ח ס"ק ד' ודווקא אם אין הקדרה בן יומא מבשר ואם בשלו בקדרה זו בשר בתוך מעת לעת לנפילת החלב אסור דהוי ספיקי דאורייתא אבל אחר מעת לעת אפשר שמותר לבשל בה בשר ע"ש בש"ך סימן ק"י בדיני ס"ס ס"ק י"ט דכאן נמי הוי ספ' בקדרה עצמה דהקדרה היתה מותר' לגמרי ויש ספק אם יש בה איסור כלל א"כ דמי לאיסור דאוריית' שנפל לב' קדרות ואינו ידוע לאיזה ויש בקדרה רוב אך לא דמי כ"כ דשם לא היה מעולם בקדרה זו איסור דאוריית' אבל כאן בתוך מטת לעת היה אסור לבשל בקדרה בשר מדאורייתא וא"כ י"ל דמקרי מצד אחר בא לו שהוא מדרבנן וע"ש בפר"ח שכתב בספק טרפה שנתבשלה בכלים אסורין אחר מטת לעת וכתב הטעם שהרי סכלים בתוך מעל"ע נאסרו מחמת ספיקא דאורייתא ואח"כ אנו באין להתירן מצד אחר בכה"ג לא נדונם בספיקא דרבנן עכ"ל מ"מ והכא לא נקרא על הקדרה איסור אפילו בתוך מעת לעת דהא לכל הדברים הוי ספיקא דרבנן אם יש בה בליטה מפגם בשר בחלב אלא בשר היה אסור לבשל