חמודי דניאל לא

דכל היכי דיש בו בלאו הכי דם של עצמו לא חיישינן לדם אחר ע"ש וזה דוחק וכי בשביל שיש בו אסור מועט נוכל להסיף בו אסור אחר. ועוד דאפי' נתבשל בס' אינו היתר גמור דא"כ אמאי בשר ששהה ג' ימים בטל ברוב הא הוי דבר שיש לו מתירין לבשלו בס' אלא וודאי דדבר שיש לו מתירין לא הוי אלא אם יהי' לו היתר בלא ביטו' אבל אם ההיתר הוא ע"י בטו' מה לי בטול ברוב או חד בתרי ואין לומ' דמ"מ יבשלם בס' ויהי' קל יותר זה אינו דמה לו חד בטו' או תרי בטולין א"כ ה"נ מה לי אם נתבט' דם של עצמו מכח חד בתרי בטל או מחמת ס' ואם יבשלם עם ס' יבט' דם של עצמו מחמת ס' ודם של אחר מחמת חד בתרי בטל ואם יבשלם בלא ס' יבטלו שניהם מחמת חד בתרי בטל והכל חדא ונראה דבש' ששהה ג' ימי' בלא מליח' שנתערב חד בתרי אפי' נמלחו כולן יחד תחילה לא אמרינן דנאסרו כמו אם נתבשלו שלו כולן יחד קודם שנודע התערובות דנאסרו כמ"ש בש"ע י"ד סימן ק"ט סעיף ב' ע"ש בש"ך ס"ק י"ב דהא כאן לא נאסרו שאר החתיכות ממנה דבדידהו אמרינן איידי דטריד למפלט לא בלע וכבולעו כך פולטו ע"ש בש"ע י"ד סי' ס"ט סע' י"ב ע"ש בט"ז ס"ק ל"ב ע"ש אלא היא מקבלת עוד דם מהן ובטלה בהן כמו בתחיל' ואין בה עכשיו חומרא יותר ממעיקרא דהא אי לאו חומרת הגאוני' היתה גם היא גם עכשיו מותרת כמו אחרות אבל חתיכ' שלא שהתה ג' ימים שנתערבה בין אותן ששהו ג' ימים ונמלחו כולן יחד אפי' אחר שנודע התערובת אסור דנאסרו כולן ממנה כמ"ש בש"ע י"ד סימן ק"ט סעיף ב' ולהרא"ש שם אפשר דמות' דכיון דנתבטל' בהן חזרה להיו' כמוהו בין לקולא בין לחומרא דכלל הוא אחר הרבי' להטות וכן חתיכ' שלא נמלח' שנתערב' בין חתיכות המלוחו' דבטיל' להט"ז בש"ע י"ד ס סימן ס"ט ס"ק ל"ה ע"ש אם מלחו אפי' אחר שנודע התערוב' אסור ולהרא' מותר ע"ש בש"ך ס"ק נ"ח נראה דלאו דווקא להשליך אחד מהן אלא אם היה צולה אחד מהן נמי מותר ע"ש בשר ששה' ג' ימים בלא מליחה ע"ש ולכאורה הא אית לי' תקנתא לבשלו בס' דמה שיצא נתבט' בס' ומה שלא יצא הוי דם האברים שלא פיר' וצריך לומר דאסור לעשות כן דהוי מבטל אסור לכתחילה ולא אמרינן דאין כוונתו אלא לבש' הבשר מזה ראי' למ"ש לעיל דלא אמרינן אלא דווקא היכי דאי אפשר בענין אחר ע"ש דא"כ כל בשר שבעולם יהא מותר לבשלו בס' בלא מליחה להש"ע דמתיר שם סעיף י"א ע"ש והרי אפי' במקום שאין מלח מצוי צריך לצלות את הבש' עד שיזו' כל דמו כמ"ש בש"ע י"ד סי' ס"ט סעי' כ"א ע"ש ולא תקנו שיבשל בס' ע"ש

מט כתב בש"ע י"ד סימן ע"ה סעיף א' בהנה יחזיר וימלחנו מבחוץ ע"ש בש"ך ס"ק ו' נראה דהא דצריך הדחה שנית היינו אם לא נזכר תיכף בענין שיש לחו' שנתייבש בפנים לכך צריך להפוך אותן ולהדיח צד החצון אבל אין צריך להדיח את המלח מצד הפנימי דאדרב' יותר טוב הוא אם נמלח משני צדדין דהא שומן צריך מליח' משני צדדי' כמ"ש בש"ך ס"ק ז' ע"ש ועוד דכשידיח את המלח מצד הפנימי יסתמו נקבי הפליטה וחיישינן יותר שיבלע צד הפנימי מצד החיצון אע"ג דבדעבד לא חיישי' לזה כמו אם שהה יום אחד כלה זמן פליטת צירו כמ"ש בש"ך שם ס"ק י"א ע"ש וכ"כ בפר"ח סימן ע"ה ס"ק י' דבין הדיחו או לא הדיחו יחזור וימלחנו ע"ש וכ"כ בפרי מגדים שם במשבצות זהב ס"ק ד' ע"ש או אפשר דלכך קאמר יחזור וידיחנו משום דסתמ' כשמלח צד פנימי מסתמא כך הודח וא"כ צד החיצון לא הודח כלל לכך צריך להדיח עכשיו צד החיצון אבל אין צריך להדיח את המלח מצד הפנימי אלא לאחר שישה' שיעו' מליחה ידיח מבפנים ומבחוץ דוודאי גם המלח שבצד הפנימי אסור הוא דשמא הפליט הוא ג"כ קצת דם ע"ש ולא חיישינן שמלח השני יבלע מה שהפליט המלח הראשון כמ"ש בש"ע י"ד סי' ע' בהגה ע"ש דלכתחיל' אסור למלוח פעם שני ע"ש מ"מ כאן לא חיישינן לזה חדא דהמלח הראשון לא הפליט כלום לדעת קצת פוסקי' כמ"ש בפר"ח שם ס"ק ח' בשם הב"ח שכ' כן בשם הגהת ש"ד ע"ש ואפי' נימא שמלח הפנימי הפליט קצת דם כמו דמשמע בש"ך שם ס"ק ז' שכתב דאף לכתחיל' אין צריך למלוח בצד הפנימי ע"ש דמשמע קצת דמליחה הפנימית מהני ע"ש מ"מ הכא לא חיישינן לזה דהא אינו מולח בצד הפנימי אלא בצד החיצון ע"ש

נ כתב בש"ע י"ד סימן ע"ה סעיף א' בהג' ואם מלח החלחולי' מצד פנים ולא מצד חוץ הוי כאלו לא נמלח כלל ואם נתבשל' כך טרפ' ע"ש במנח' יעקב כלל ו' סימן ט"ו דין י"ג ס"ק כ"ד שכתב דווקא בחלחולית הדין כן ולא בשאר דקי' וכן משמע בש"ע ע"ש בפרי מגדים ט י"ד סימן ע"ה במשבצות זהב ס"ק ד' שתמה עליו מה בין חלחולי' לשא' דקין אלא עיק' החלוק הוא דסתם חלחולי' יש עליו שומן וסת' דקין אין עליהן שומן ע"ש דגם זה דוחק דמאי פסקא דמן הדקין נוטלין כל השומן ומן החלחולין אין נוטלין ועוד דגם לשון רמ"א לא משמע כן שכת' אם יש עליו שומן מבחוץ ואפי' הכי כתב חלחולי' דווקא ע"ש ולכאורה היה נראה לומר דדווקא בחלחולי' אסור שיש בהו