חמודי דניאל ל

דכתב מהר"מ דביש ס' במים מותר עכ"ל ע"כ אין כוונתו כמ"ש בהגהת שם דאין דרך כלל ליתן מים מג' רבע' ע"ש דא"כ לא יהיה מים אלא שלש פעמים נגד הבשר ואנן ס' פעמים נגד הבשר ולפ"ז להמנח' יעקב אם יש במים ב' פעמים כמו הבשר המים מותרים לגמרי ולהאו"ה אם יש במים ד' פעמים כמו הבשר נמי מותרין ולהתפארת למשה לעולם מי הדחה מותרין וזה דוחק דודאי מן הסתם מי הדחה אסורין כמ"ש לעיל ע"ש ואעפ"י שאפילו יש במים הרבה כנגד הבשר מ"מ בוודאי יש במים מראה דם ע"ש בפר"ח סימן ק"ב ס"ק ה' בענין חזותא בשאר חסירין אי מלתא היא או לא ע"ש ולכאורה נראה דאין ליתן שיעור לדבר דהא אם יהי' חתיכה עבה נאמר דהדם והמלח הוא חלק ל' ממנה ואם יחתכו אותה לחתיכות הרבה והרי כל שטחי' הראשונו' קיימו' אלא שנתוספו בה עוד שטחות הרבה נאמר נמי דהדם והמלח הוא חלק ל' ממנה וזה בוודאי אינו נראה ונראה דחכמים שערו דאין לך כל חתיכה שבעולם שלא יהי' הדם חלק ל' ממנה ובאמת בחתיכ' עבה אין בדם חלק ל' ממנה ואעפ"י שנמצא לפעמים חתיכה רחבה ודקה עד מאוד שלפי הנראה יש בדם יותר מחלק שלשים ממנה כמ"ש בת"ח כלל ו' סימן א' במנח' יעק' ס"ק ד' דדברי האו"ה סתרי אהדדי ע"ש יש לומר על זה דבחתיכה דקה אין כ"כ דם נבל' במלחו וגם אין כל כך דם על פני' כמו בחתיכה עבה ולפ"ז יש לומר דכל החתיכות שוות דאין בדם אלא חלק ל' ממנה בחתיכה עבה יש יותר דם נבלע במלח וגם על פני החתיכה יש יותר דם וזה אין שייך לומר אלא בהדחה אחרונה אבל בהדחה ראשונה לא שייך לומר כן דהדם לעולם בשוה הוא בין בחתיכה עבה או דקה כמ"ש בש"ע י"ד סימן ס"ט סעיף א' ע"ש בש"ך ס"ק ג' ע"ש

טז כתב בש"ע י"ד סימן ס"ח סעיף ח' פרסות הרגל שנמלחו בקליפתן ע"ש ולא נזכר בשום אחד מדברי האחרונ' שיהי' צריך כדי קליפ' ממה שחוץ להטלפי' לרמ"א ע"ש והטע' כמ"ש בש"ע י"ד בסימן ס"ט סעי' י"ח ע"ש בט"ז ס"ק מ"ה ע"ש ואעפ"י שיש לומר דבחתיכה אחת גרע טפי כמ"ש בתורת חטא' כלל ו' סימן כ' דין י"ב ע"ש במנחת יעקב ס"ק כ"ב ע"ש או משום דאי אפשר לצמצם בחתיכה כמ"ש במנחת יעקב שם ע"ש או אם מונחין על צידן דלא שייך הטע' דאין דם מפעפע למעלה כמ"ש בש"ע י"ד סימן ע' סעיף ב' ומ"מ נראה דאין להחמיר הואיל ויש פוסקים המתירין אף מה שבתוך הטלפי' מקליפ' כמ"ש סברא זו בש"ך שם ס"ק י"ב ומ"מ אם לא הסיר הטלפי' עד לאחר שנחרכו באש כיון דעכשיו אין נזהרין ושוהין על האש הרבה והוי קרוב לצלי' דהא עכשיו חורכין באש אחר המליחה לכך אינן נזהרין אם שוהין באש הרבה לכך צריך להסיר כדי קליפה או כדי נטילה נמי כדין צלי אוסר כרי קליפה ע"ש בש"ע י"ד סימן ק"ס סעיף ד' וה' ע"ש ואעפ"י שאנו נוהגי' לאסור בצלי עד ס' ע"ש בש"ע י"ד סימן ק"ה סעיף ד' ה' בהגה ע"ש מ"מ כאן אפשר דלא הוי כצלי ממש גם אפשר דאין ברגל שמנונית כ"כ ומוקמינן לי' אדינא דסגי בכדי נטיל' ואני רגיל לומ' להסיר כל האבר שאצל הקליפה אלא שצריך לשער אם יש בזה כדי נטילה ע"ש ומ"ש בש"ע י"ד סימן ס"ח סעיף ז' המשימין רגלי הבהמה על האש ע"ש ע"כ מיירי שאיני שוהה על האש הרבה דאי שוהה על האש הרבה א"כ מסתרך הדם הרבה ואינו יוצא ע"י מליחה כמ"ש בטור י"ד סי' ס"ח ע"ש

מח כתב בש"ע י"ד סימן ס"ט סעיף י"ד בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה ע"ש בש"ך ס"ק נ"ה ונרא' דאסור למלוח כולן יחד דהא ההיא חתיכה ששהתה ג' ימים בלא מליחה תבלע עוד עכשיו דם חדש משא' החתיכו' כמ"ש בט"ז שם ס"ק ל"ב ואעפ"י שתבטל גם עכשיו ברובא מ"מ הוי מבט' אסור לכתחילה דמבט' עכשיו את דם האד' ואוכל אותו ואע"ג דאפשר לומר שאין כוונתו לבטל את האסור אלא למלוח את הבשר מ"מ כיון דאפשר לו להרחיק מעט בין כל חתיכה וחתיכה ולא הרחיק הוי כמבטל את האסו' דאפשר דלא שרינן בזה אלא במקום דאי אפשר לתקן בענין אחר כגון גבי דבש בסימן פ"ד סעיף י"ג ע"ש בט"ז ובש"ך דאי אפשר לאכול הדבש אא"כ יסננו ואפילו נכרי אינו אוכל כך וכן חטים על כרחך צריך לטחון ולאפות ע"ש בפרי מגדים בש"ע י"ד סימן פ"ד סעיף י"נ וסעיף י"ד ע"ש ואפילו להרא"ש דסבר דלאחר שנתבטל חד בתרי נעשה היתר גמור ע"ש בש"ע י"ד סימן ק"ט סעיף ב' בהגה ע"ש בש"ע א"ח סימן תמ"ב סעיף ד' ע"ש במ"א ס"ק י"א מ"מ כאן בוודאי הוי מבטל אסור שהרי בוודאי מבטל הוא את דם החדש ואוכל אותו ובפרי מגדים כאן בש"ע י"ד סי' ס"ט בשפתי דעת ס"ק נ"ה התיר למלוח כולו כאחד ע"ש ולא נהירא גם מה שחלק שם אם מרבה עליהן עד ס' או אם מבשלן כל אחד בפני עצמו ע"ש ולא ידעתי האי חלוק' כלל דהא אפינו חתיכה שבלעה בוודאי דם של אחר ויתבטלה חד בתרי או חתיכת האסור בעצמו שנתבטל חד בתרי ומוסיף עליו עד ששים ומבשלו מותר כמ"ש בש"ע י"ד סימן ק"ט סעיף ב' ע"ש ועיקר טעמא