חמודי דניאל ג

מתיקות צוף אמרותיו טהורות בהוראותיו כפי שנתפרסם:

נופת תטופנה מתק צוף פלפולו בהויות דאביי ורבא ובשעה שפותח בדברי תורה נעשו הכל כחרשין פותחין בחרטה וצדיק יסוד עולם אדיבורא דידי' קא סמיך עני ורש תורך וגדול המעשה יותר מן העושה וביתו פתוח לרווחה. ועל פיו ישק כל הפורט יד. שם עניו"ת יהלכון להיות להם לעזר ולסעד לעשות כרצון איש דרכו בפת כהא לחמא עניא די אכלו בשרא. יאכילנו בשר. עניא אזיל ואכיל קורצא בי' מלכא מאן מלכי רבנן ומה לנו להאריך בשבח המגיע לכספי"ם. כסיפא לן מלתא כדמסיים כולהו שבח. וחכם לכשי צה עדיו לבלום משתקין אותו יחשוב ה' לו עון. כי מגרעות נתן ואף כי אנחנו לא נצא ידי חיבת כיבוד בהעדפה אבל אשמים אנחנו וסרח על העודף. כי זה כל האדם יראה לעינים אשר הניח אחריו ברכה ספרים הרבה. אין קץ. לרוחב שכלי וגודל חריפותו באלה הדברים אשר על ארבעה עדים. און אין בה. ועולה לא נמצא בשפתיו אבל מי יתן ויוחק בספר מילין. ויפוצו מעיינותיו חוצה ללמד בני יהודא קשות. וכאשר אבינו ציה לפני מותו להדפיס אף שתים ושלש דלתות ואנחנו לא נדע מה נעשה. לצאת בגירעון כסף בפרוע פרעות. לקבוע בדפים אף מלה אחת כי אין מלה בלא פריעה. ואף כי דלתות שתים ושלשה המה נפלאו ממנו אכן אלהא די דניאל פלח לי' הי' עוזרינו וכל העם אשר התאוו תאוה לחזות בנועם וללחום לחם חמודות ולשתות בצמא מים היוצאים מבית לחם חמודות. הן המה המתנדבים בעם לאמר משכו וקחו לכם. ולקטו לכם אורות. להאיר עינינו באור ראיתיו ולהשביע בצחצחות נפש שוקקה לשמוע דבר ה' זו הלכה לכן קטני ונתעודד ולקטני מעט מזעיר מאיר תורתו. ולקיים מילי דאבות ולנחת רוח עשינו זאת. ולמלאות תאוות המשתוקקים ובררנו מעט מזעיר מהני תלת הלכתא. דנהוג עלמא בהני תלת הייני הלכות מליה בשר בחלב ותערובות קמא קמא אגב דזוטרי. הגדילו התערובת לאחור ונכלל בהן מעט מכלי ראשון ושמעו נא המורי"ם הולכי ב"ה"ם לא ידע דבר רע. ושמו נקרא עליו ואשר יקרא לו האדם זה שמו לעולם ספר חמודי דניאל ולו שם בשלשה טעמים לשבח. חדא על שם כבודו וכל חמדתו הי' בתורת ה'. ובמכתביו וכמעט כל ימיו הי' עסקיו בזאת ועוד אחרת דאחרח שמא כשמא עולה במספ"ק רבי דניאל בן יעקב ועוד בה שלישי' והי' לביאו"ר הכתוב ודניאל איש חמודות וזאת אנחנו כולנו בני איש אחד המיוחד אל לבינו נשים ותפלתינו אל חקינו תשוב. מי שחננו וזיכנו להדפיס האי ספרא דבי רב. הקל הקל תחילה היא יגמור בעדינו לעזרינו לדפוס שארי ספריו ואלהא דמאיר עינינו לבל נכשל בהלכה גל עיניני ונביטה. למאן דגני בבית אפל בבי סתווא בקייטא. ושמעתתא בעי צלותא דעתא. וזכות הספר יעמוד לנו ולזרעינו. ועל המסעיין לדבר מצוה אשר עמנו ועליהם יאמר לא יהא רעווא. מן קדמך מרן די בשמיא. לתת לכל או"א חייא וזרעייא ותמלא להם מבוקשייא ומשאלייא. ויבלו בטוב שנייא ויראו בנייא ובני בנייא עוסקים בתורה הנדרשת בי"ג מדייא. ותשדר לון משיח צדקייא ולבל נהיה כיתמייא. רק מרוחמים יהיו כי רחמיך המה רחמייא וזיל פייסינהו ליתמייא. ועוונותם להתימייא. הלא כה דברי אגודייא. שלשה המה מטיבי לכת אחר הבחורייא כל נתח טוב להשביע צאן קידש עדרייא:

ממים היוצאים מבית קידש קודשייא:

הכ"ד הבאים על החתים נאום דובער בהרב המנוח מוהר"ר דניאל זללה"ה ונאום יעקב בהרב הנ"ל ונאום צבי הירש בהרב הנ"ל:

בכדי שלא להוציא הנייר חלק הצגנו שלשה גרגרים בראש אמיר

בפסוק בוקר וידע ה' את אשר לו ופרש"י אם יכולין אתם להפוך בוקר לערב כך וכו' י"ל ע"ד שאמרו חמדת הימים איתו קראת. ופרשו המפרשים שחמדוהו הימים בתחילה לא היו אלא ששת ימי בראשית וכל יום הי' כ"ת שעות י"ד שעות ביום וי"ד שעות בלילה והקב"ה בוחר בשביעית והיו ב' שעות בלילה קודש וב' שעות ביום ואמרו הימים הרי כולנו שוים ואין לנו מושל נתנו כל אחד ב' שעות של יום וב' שעות של לילה ונעשה מעל"ע אחד שלם כולו קודש ומושל על כל הימים. ולכך כתיב ששת ימים תעשה מלאכתך שהוא מיותר לא שמתחילה אלא היו רשאין לעשות מלאכה כל ו' ימי' אבל עכשיו ו' ימי' תעשה מלאכתך וביום הז' תשבות. וקרח לא הי' רוצה שיהי' מושל על ישראל כמ"ש כי כל העדה כולם קדושים ע"ש במפרשים דלכך שאל טלית שכולה תכלת ובית מלא ספרי' לכך אמר לו משה כי היום של עכשיו כבר עברה הלילה אבל ביקר אם יכולין אתם להפוך בקר לערב דהיינו שיהיה עוד לילה ב' שעות יותר שמע מיניה דלא בעינן מושל כי היום מתחילת הלילה כמ"ש ויהי ערב וכו' וק"ל

בבבא בתרא האי מאן דיהיר אפי' אאנשי ביתי' לא מתקבל שנאמר גבר יהיר לא ינוה אפי' בנוה שלו הטעם י"ל כמ"ש נחות דרגא נסוב איתתא. וצ"ע אמאי לא בשוין. וי"ל כמ"ש ומעטרא לי' כם כסאסאה שבולתא נמצא כל אדם מחזיק א"ע במדרגה אחת יתירה ממש שהוא אבל את חבירו אינו מחזיק אלא כמו שהוא א"כ אם ישא בשוה לו תהי' היא במדרגה אתת יותר ממנ אבל אם נחית דרגא יהיו עיין וזהו באדם שאין לו גאוה אלא כדין מדרגה אחת אבל מי שיש לו הרבה גאוה אפילו אם ינחות דרגא תהי' היא הרבה יותר חשובה ממנו לכך אינו מקובל עליה שהיא חשובה הרבה יותר ממנו ודוק

וירא והנה איל אחר תרגום בתר פתגפיא האילין דלכאורה היכי לקח אברהם את האיל הא כתיב כי תראה חמור אויבך תועה בשדה השב תשיבנו לו ושמא האיל מאיזה אדם הוא אלא שראה מתחילה שלא הי' כאן ובדרך נס ראה אחר הדברים האלה שיש כאן הבין שנזדמן כמ"ש שנברא בה"ש. דלכאורה אין לזה הבנה דמאי אשמעינן שהיה אחר כך אלא וודאי כמ"ש ודוחק לומר שהי' רחיק מהישוב הרבה עד שידע שהוא הפקר. ומ"מ פירוש התרגום אינו מדוקדק בפסיק שכתוב תיבת אחר בתר איל ולא קודם וישא אברהם אפ עיניו אחר או וירא אחר אלא דבוודאי הנברא בה"ש אינו דומה בכל הענינים להנולדים וזהו איל אחר כמו שארי דברים שנבראו בה"ש שמסתמא משונים הם: