חמודי דניאל ב

הקדמה והתנצלות בני המחבר

דרך מדבר קדמות ניתיי ונשרי ווי לן דמתנא חסורי מחסרא הכא תנא ושייר. ברכה למשמר היוצא הוראה לישראל דיעבד. יצא מנחם זה ינחמנו עוד. על כן עלינו לשבח מה דגמר וסבר לי' כי האי תנא קצת דרך גבר בעלמא בי גזא דרחמנא בתר עניא אזיל ואייתי זוזי מביתי' ועשינהו לעתירי. צנא מלא ספרא בעט ברזל ועופרת יותקו מילין לעטרת: יען תקרא על גסי מרומי קרת

נודה ביהודא ובישראל. במירד ולא בבעל. יען הנמצא איש אחד מני אלף כבודו למלל. כי אם יפלח חץ כבודו ועוד נכי רבפ"א מתיבין לי' ואמרין תא ואחוי ואיך מרובה מדת תשלומי כפל כפלים שבהעז מגדול מעלת ככוד תפארת של אבינו המאוה"ג החריף ובקי המפורסם צדיק ועניו דניאל הוא כס"ח: בתורת ה' מעת ילדותו עד בואו בבלה. וד' אמות בלי הרהור חדושי תורה לא הלך. כי גמר חסיד מיום ועד לילה ולילה כיום אחת ארוכה ואחת קצרה ויהי ער לבו כלב הארי דומה הרב למלאך. ומי כמוהו מורה בשפה ברורה וסברא ישרה ומסיק שמעתתא אליבא דהלכתא באשר ה' ככו לעזרה ויותר שהי' חכם הרבה. כי יפלא מעיני העדה ויספיק עלימו ספיקא דאורייתא לחומרא שאינו נקוב בדרבנן. כי קאי אחד כרעא את מקורו הערה. שורש דבר נמצא ברגע קטן מיהר להציעה. אם אבן הוא נימוח לפי שכלו ובקיאותו ומי ימלל גבורתו כהדין בר אמוראי דנחת לימא רבא ים התלמוד. בשט נפש. ונפשו אותה ויעש חביות של שייפון וצלל במים אדירים והעלה מרגניתא טנא פלפלא חריפתא אף בעידן דכרך רפתא. ואם יאזור כגבר חלציו וישלוף חרבו ברק השנון. יפיץ ענן אורו. מי יעמוד נגדו אשר חכמתו ובינתו לעיני העמים. לטהר שרץ בק"ן טעמים להתיר אסורים ולטמא טהורים. ולטהר תמהי"ם כל אשר בבית יתמ"ה מגודל חריפותו' מה דמות הערכו לו. אברא סהדא במרומי גפי מרומי קרת הגדולים אשר באר"ש מילולם. תבקע הארץ לקולם מופלגים וחכמים אומרים אם יחריש אדם בבקרי' על שן סלעים. מעשיו אינם מועילים כן בינות אדם לא יסתיר בדברי רבינו דניאל אים תבודות בים התלמוד והלכה תוספת נצמדות כי בה רצה להניח עיקר רוחב שכלו וגודל חריפיתו ופלפולו ויותר מה שכסוף