חמודי דניאל כז

לז לפעמים נמצא עוף נפוח והעור רחוק מן הבשר ורוח ביניהם וכשנוקבי' יוצא הרוח ונופח הטור על הבשר וכל האברים הם בריאים ושלמים בודאי אין לאסור את העוף אלא מפני שבודאי העוף חולה צריך לשאול אם פרכסה גם בשעת מליחה אסור למלוח על העור דדוקא כשהעור מדובק בתולדה מותר למלוח עליו כמ"ש בפר"ח בקונטר' אחרון סימ' ע"ז על הנשים שמפרידות העור מן העוף ע"ש ובלאו הכי צ"ע היכי מולחים העוף על העיר הא בעיר אין דם כמ"ש בט"ז סימן כ"ג ס"ק ז' והוי כמו מולח הכרכשתא על צד פנימי בסימן ע"ה סעיף א' בהגה שני' ע"ש בשאר פוסקים שיש חולקים על הט"ז ויש מיישבי' דבריו ע"ש וכ"ש כשהוא נפרד מן הבשר בודאי אינו מועיל כמו מולח על הציר וע"ש בדרכי משה סימן ס"ח סוף ס"ק ט' דמותר למלוח על הנוצות אע"ג דהנוצות כשיתלחלחו נעשה כמו כיסוי על הבשר ובשלומא בשער המלח יורד למטה וצ"ע

לח בש"ע י"ד סימן ס"ט סעיף י"ח בהגה עד שנראה ציר בכלי ע"ש אפשר דזה דווקא בתחילת המליחה כל זמן שלא נרא' ציר בכלי לא פעל המלח עדיין בבשר כלום אבל באמצע מליחה פולטת מיד מעט מעט ואם הושם בכלי שאינו מנוקב או נפל על הקרקע נאסר כיון דפולט תמיד ואין מקום לזוב פורש ממקום למקום וצ"ע

לט בש"ע י"ד סימן ס"ט סוף סע"ט בהג' אסור למלוח בו פעם שנית ע"ש וכ"ש מלח של הערינג שיבשו אסור למלוח בו בשר שהפליטו דם מן הדגים ותשש כחו גם נשרה המלח כמה ימים בציר ותש' כחו ע"ש במגן אברה' סימן תע"ג ס"ק י"ד דבטל מרירו' בכבישה וע"ש בש"ך ס"ק ע"ש ומי יודע עניני הטבעי' שמא מלח זה שבולע בו הרבה טעמי' אחרים אינו בכוחו כל כך ע"ש בשבת (דף ק"ח ריש עמוד ב' ברש"י ד"ה ואלו הן ומתיש את כחו מהיות מי מלח עזים עכ"ל הכא נמי אע"ג דסתם דגים אין בהם שמנונית מ"מ אפשר דטעם הדגים והציר הנכנס במלח מתיש כחו ובשביל סכנה ע"ש בסי' ע' בט"ז ס"ק ג' ע"ש בש"ך ס"ק ט"ז דאין בזה סכנה וכמדומה שמוכרים המלח של הערינג בזול מפני שצריך לתת ממנו הרב' בתבשי' שאין בו כחו ואפי' בדעבד יש לאסרו אם מלחו בשר להוציא דמו דגרע ממלח שמלחו בו בשר להוציא דמו כיון שנכבש מעל"ע בציר ע"ש וכן בסליסר' אעפ"י שהוא מלוח כיון שמעורב בו מינים אחרים אפילו בדעבד אסור וכ"כ במקום אחר ונראה דאין חלוק במלח אם הפליט דם או ציר כל שעש' איזה פעולה תשש כחו ואעפ"י שאין דם הרבה בדגים ע"ש בש"ך סימן ע' ס"ק ט"ו דפולט כל דמו וצירו קידם שיפלוט העוף דמו עכ"ל וחזינן דלא תשש כח המלח אנא לאחר שהפלי' כל דם הבשר דאל"כ לא משכחת מליחה כשרה דבמעט שהפלי' תשש כח המלח ולא יפל ט יותר אלא ודאי שיש שיעור לתשישו' כח המלח דרך משל כדי שיעו' מליח' הבשר א"כ אעפ"י שהפליט מן הדג דמו וצירו עדיין לא תשש כחו דאין בזה כשיעור פליט' דם מן הבשר וא"כ מותר למלוח באותו מלח של הערינג בשר ודוחק לומר כל שעושה המלח פעולתו הן שישהה זמן רב או מועט תשש כחו דאטו המלח בר דעת הוא נראה דלאו מידי הוא אלא כל שהמלח מתחיל לעשות פעולתו מתחיל חשישתו מעט מעט כפי הפעולה ומ"מ המליחה כשרה דלאחר שהתחיל להפליט בעודו בכוחו וכו' לגמור מעט מעט אפילו אם יוחלש כחו מעט מעט אבל מלח של הערינג שהוחלש כחו מעט ועכשיו רוצים למלוח בו בשר תחיל' הפעולה לא יעשה אפי' לא הוחל' אלא מעט מזעיר והוא ידוע למבינים וע"ש בש"ך סימן צ"א ס"ק י"א שכתב דבשר כשר שמלחהו המלח לעולם בתוקפו דהא לא הפליט דבר וכו' דבכותח לא פסק כח המלח שלא פלט כלום עכ"ל שם לא פולט ציר נמי בפרט להש"ך דסבר בסימן ע' ס"ק ל"א דהדחה סותם נקבי הפליטה ואינו פולט ציר ע"ש על כל פנים זה מוכח מכאן דלא אמרינן בשבי' שבלוע במלח הרבה טעמים אחרים תשש כחו שהרי כשמלחו בו בשר כשר בכלי שאינו מנוקב או כותח יש במלח טעמים אחרים ודוחק לומר דכוונת הש"ך דמלח חשש כחו רק דהבשר והכותח חריפים דזה כבר דיבר בו הש"ך וסתרו ע"ש

מ בש"ע י"ד סימן ס"ט בש"ך ס"ק כ"ו ע"ש אבל אם לא נתנש' יחזור וימלח וישהה שיעו' מליח' אח"כ ואין השהיות מצטרפים כמ"ש בש"ך ס"ק י"א ע"ש בפ"מ שפיר' דברי הש"ך דאין מצטרפים דרתיחה ראשונה בטלה לה אבל בפר"ח פיר' משום דמיירי דבתחיל' לא שהה כלל אבל אם שהה מצטרפים השהיו' ע"ש בבנ"י ובל"ח דנרא' שפירשו מ"ש הש"ך שיעור מליח' אחר ההפשר בצירוף השהיה ראשונה קאמ' ובודאי דהדח' באמצע מליחה אינו מבט' רתיחה הראשונה יותר מקריש' ולפרי מגדי' נראה דה"ה אם מלח במלח אחר אחר ההפשר או אחר ההדחה נמי לא מצטרפים השהיות דמאי שנא וצ"ע עוד קצת בזה כי אין פנאי מסכים כעת לעיין כל הצורך ע"ש: