חמודי דניאל כו

דלאו דוקא נקט הט"ז תרנגול' ה"ה אווז כחוש' הרב' ודבריו צ"ע דאפילו יהא העור מעט מזער מצטרף לס' ומועי' ואם יחסרו מס' ואפי' מעט מזער אסור וא"כ בעינן עור' נמי וע"ש באחרונים שחלקי על הט"ז בזה רש"ל וע"ש במנח' יעק' כלל כ"ז ס"ק י"ד שכתב ע"ז צ"ע לדינ' ע"ש ולא ידעתי אם מטעם דאפי' מעט עור צריך לצרף או משום דהבשר נתמעט וע"ש בפרי מגדים שכתב דגם הט"ז לא התיר אלא ביש עוד צד קולא ע"ש ואפשר דבדין הראשון שכתבתי דמלחו עם לבו בכלי שאינו מנוקב אפי' את הלב נמי מ"מ כיון דיש פוסקי' דמליחה אינו אוסר אלא כדי קליפה ודם איסור כחוש הוא אלא שלפעמים יש בו שמנונית וספיקא הוא ודם שמלחו דרבנן וספיק' לקולא אלא שאנו מחמירים מקרי צד לקולא לדינים אלו וצ"ע ע"ש

לג אם מלחו בשר על הכלי שנשר' בו בשר והבשר הנשר' הי' בו למעלה מן המים ונפלה עליו טפות המליח כשר ע"ש בש"ך סימן ע' ס"ק מ' וכאן יש לציר מקום לזוב שהרי תיכף כשיבואו למי' מתבטל' הם באלף וע"ש במנחת יעקב כלל ו סימן ו' ס"ק ז' דדוקא אם נמלח הבשר ולא שהה שעור מליחה ונפל לציר בעינן שיהא לציר מקום לזוב אבל בשר שלא נמלך כלל אפילו נשרה בצים בכלי שאינו מנוקב שרי אף שהוא כתב כמסתפק שסיים וצ"ע בפרי מגדים בשפתי דעת סימן ע' ס"ק מ' כתב בפשיטות כן ע"ש

לד בש"ע י"ד סימן ס' סעיף מ"ט בהגה ע"ש ונראה מליחה דכבד וכחל מותר להשהות דודאי יצלנו אע"ג דהכבד מבשלים אחר הצלי' וניחוש שמא יבשלנו אחר הצליי' כל מידי דבדעבד מותר לא חיישינן שמא ישכח כמ"ש בט"ז בי"ד סימן צ"א ס"ק א' אין אסור ברור אע"ג שעושה שמתקשה הדם בתוכו מ"מ אפשר לאכלו צלי ולא דמי למלי' בשר בכלי חלב שיש כאן אסור גמו' עכשיו ע"ש בט"ז סי' צ"א ס"ק א'

לה אותו השומן היורד בין הערוג' שקורין יאצני"ק ויש בו קנים חלולים לבנים צריך לפתחם קודם מליחה ולמלוח גם בפנים כי אפשר דאינן כמו שומן דאינו מוחזק בדם כי אינן לבני' כמו שומן אלא פתיך עם אודם וע"ש בש"ך סימן ע"ה ס"ק ז' שכתב שני טעמים על שומן וכאן ליכא חיטי ע"ש בפרי מגדים סימן ע"ה ס"ק ט' בשפתי דעת ומ"ש במנחת יעקב כלל ט"ו ס"ק י' וכ"ט ומ"ה דדבר שלא היה פתיח אינו מזיק לו חלל נראה דוקא אינו פתוח לגמרי אבל כאן שפתוח בקצותיו לא מהני דאל"כ אף עופות היה יכיל לעשו' נקב וליקח הבני מעיי' וישאר כמו קנה חלול וגבי מעיים אמרו שאין צריך למלוח אלא בחוץ ולא בפנים שאין בו דם ע"ש בת"ה הארוך דף ע"ב ע"א משמע דמשום דבר חלול היה צריך מליחה גם בפנים

לו פעם אחד מלחו בשר עם מלח מעורב בגרופין שליש או רביע נראה דאסור דהא כתב בש"ע י"ד סי' מ"ט בש"ך ס"ק כ' דהת"ח ורש"ל איסרי' אעפ"י שסיים וכן נוהגים העולם כהב"ח ומשמע בש"ך אפילו לכתחילה אין מדקדקים דאי בדעבד אין זה שייך לעול' אלא להמורים גם לשין אין מדקדקים לא שייך אלא אין אוסרים ובאמת אין שום פוסק שיתיר לכתחילה ונכון לזהר וכ"כ בפרי מגדים דיש לזהר לכתחילה מ"מ כיון שנוהגים בלאו הכי שישאר מקים פנוי ובהצטרף לזה מקום הגרופין יהיה הרבה פנוי דודאי גם הב"ח מודה לזה דאם ישאר מקום פנוי הרבה בלתי מלח יהי' באותו מקום נאכל מחמת מלחי וזה מעכב בדעבד כמ"ש באי"ה כלל ראשון דין ז' ומיהו אף אם אין המלח מכסהו בכל מקום מותר בדעבד כרשב"א רק שלא יהא הבשר ראוי לאכילה עם אותו מלח עכ"ל: ואם לא שהה עדיין שעור מליח' יש להדי' את הבשר ולחזור למולחו במלח יפה דאסו' למלוח בעוד שהמלח והדם עליו כמ"ש בסימן ע' סעיף א' בש"ך ס"ק ב' ע"ש ולהדחה סותמת נקבי הפליטה לא חיישינן בעוד שיש בו דם של עצמו עדיין כמ"ש בט"ז סי' ע' ס"ק ט"ז ואם כבר שהה שיעור מליח' (דכל שכן) דחיישינן שהמלח השני יבליע דם וציר שעל הבשר (דהא עכשיו אין החתיכה טרודה לפלוט דם) ע"ש בט"ז סימן ע' סו' ס"ק ב' ובסימן ס"ט בש"ך ס"ק ל"ד דגם אחר כך יש דם על הבשר ואם ידיח יסתמו נקבי הפליט' להש"ך סימן ע' ס"ק ל"א ובסימן ס"ט ס"ק כ"ב ע"ש הכא נמי חיישינן שיבלע המקום שנמלח כהוגן מהמקום שלא נמלח אלא ידיחנו מעט דבזה לא יסתמו נקבי הפליטה כמ"ש בש"ך סימן ט' ס"ק ל"ט ע"ש ויחזור וימלחנו ונכון שלא ימלחנו על אותו כלי שמלח בראשונה כי הוא מלוחלח בדם ומלח וכ"ש אם הוא מיוחד למליחת בשר ויבלע המקום שנמלח כהוגן משם דאפשר דיש שם דם בעין מן הבשר שמולחים עליו ובדם בעין לא אמרינן נן שים דבר כבולעו כך פולטו או איידי דטרוד למפלט לא בלעי ועוד שמא נמלח כל הבשר כהוגן מתחיל' ולמה נלכלך אותו בדם שיבלע ונימא כבולעו וכו' דכל זה לכתחילה אסור כמ"ש בסימן ע' סעיף ו' בש"ע ע"ש אלא ימלחנו על מקום נקי: