חמודי דניאל כה

ובש"ע סי' ס"ט סעיף א' בהגה כתב שלא ימס המלח ע"ש משום דם בעין לא חייבינן ע"ש בט"ז סימן צ"א ס"ק י"ב שהביא ראי' ממי השריה שם בפילי חיישינן שאחר מליחה והדחה ישאר דם בבקעים ע"ש בש"ע ואפילו ציר מחשב דם פליטה כמ"ש בש"ך סימן ע' ס"ק מ"ג ע"ש ואפשר דזה גרע מציר דציר בא מפליט' אבל זה בא מדם בעין שעל הבשר וצ"ע מ"מ הוכחה הראשונ' קיימ' אך אם נימא הדחה סותמת נקבי הפליטה לא מהני מליחה אפי' לצי' שהוא דם פליט' ע"ש בט"ז סי' ע' ס"ק ט"ז ובש"ך שם ס"ק ל"א ובפר"ח ס"ק כ"ג שהסכים להט"ז ואפי' להש"ך מ"מ נראה דודאי יש ס' נגד דם שבתוך המים אע"ג שכתב בש"ך סימן ס"ט ס"ק ט"ו דמן הסתם אין ס' בחתיכ' נגד דם בעליו משום שכולו דם אבל כאן מעורב במים ואפילו בספק אם יש ס' יש להתיר דדם שמלחו דרבנן וספיקא דרבנן לקולא אך עיקרו דאורייתא ע"ש בט"ז גבי אשה ששכח' אם מלחה ובנקודת הכסף שם דפליגי בזה אך קליפה מיהא בעי דהא דמשערינן במליחה בס' לחומרא ולא לקולא ע"ש בש"ך סימן ק"ה ס"ק ט"ו ובשאר מקומו' ולא אמרינן דנעשה כולה דם נביל' ונצריך ס' נגד כל הדם דבלח בלח לא אמרינן חתיכה נעשית נבילה בהפסד מרובה כמ"ש בש"ע י"ד סימן צ"ב סעיף ד' בהגה ע"ש בש"ך ס"ק י"ד וגם במליחה לא אמרינן חתיכה נעשה נבילה בהפסד מרובה כמ"ש בש"ך שם ס"ק ט"ז ע"ש ומלבד כל זה נראה דלא כיון היה הבשר צריך אלא הדח' בנפלו אל מי השרי' וכל מידי דבעי הדחה מותר בדעבד בלא הדחה כמ"ש בט"ז סימן צ"א ס"ק א' דכל מידי דבעי הדחה מותר בדעבד בלא הדחה ואפשר שאין כל הדחות שוות וצ"ע בזה ע"ש בפ"מ סי' צ"א בט"ז ס"ק א' במשבצות זהב ס"ק א' שכתב נמי שאין כל הדחות שוות ע"ש

ל כלי חרס חדש שעשו כלי שרי' לבשר אפילו למ"ש בפר"ח סימן ק"ה ס"ק א' בד"ה איברא דכלי חרס חדא בולע תיכף אפי' בצונן ע"ש אפילו למהרש"ל דבעי חצי מעת לעת אין לעמוד על הדבר דלפעמים אין שופכים מהר ושוהה המים בתוכו מ"מ אם לאחר איזה שבועו' בשלו בו דבר היתר אעפ"י ששרו בו בשר באותו יום מקרי אינו בן יומו דלא בלע אלא בפעם ראשון אם לא שנשרה מעת לעת באותו יום ע"ש

לא בש"ע י"ד סימן ס"ט סעיף ד' בהגה אלא אם הוא תוך י"ב שעות שנמלח יחזור וימלח צד השני שלא נמלח עדיין ויבשלנו אח"כ ע"ש לכאורה מאי מהני שימלח צד השני הא מ"מ החלק שנשאר בלא מליחה שלא הפעיל בו כלום המלח הראשון לא ימלח עכשיו אלא מצד אחד אפילו נימא שלא הודח המלח הראשון מ"מ עכשיו אינו פוע' כלום כיון שעשה פעולתי והפליט דם דמלח שמלחו בו פעם אחד אסור למלוח בו פעם שנית ע"ש בש"ך ס"ק מ' וחטפ"י דכאן לא הפליט המלח אלא מחצי החתיכה הא לא חילקו אם מלחו חתיכה עבה או דקה מ"מ המלח עזב כל כיחו שם ואם יהיה החתיכה דקה יהיה מלוח ביותר ולמ"ש בש"ך שם ס"ק מ' דבדעבד שרי ניחא קצת אבל להט"ז דאפילו בהודח קשה וצ"ל דימלח עכשיו מב' צדדים ולא אמרינן דלא יפעול שבצד הנמלח כבר כלום לאותו חלק שלא נמלח כי לא יפעו' כלום דרך הבשר שנמלח כמ"ש בסימן ע"ה סעיף ב' בהגה שני' גבי חלחוליו' ע"ש אלא דמי לעצם דמהני למוח שבתוכו כמ"ש בסימן ע"א סעי' צ' בהגה ומזה דנתי לבש' שנמצא נקר' בפנים בשעת מליחה דמהני מליחה אחר הקרישה אע"ג דהמלח בחוץ על אותן מקומות שכבר פלטו דמם ע"ש שהארכתי בזה במקום אחר וע"ש בפרי מגדים סימן ס"ט במשבצות זהב ס"ק י"ד שחקר ג"כ דבר זה אם צריך מליחה משני צדדי' ולא זכר מזה כלו' דשמא לא מהני המליחה שבצד הנמלח משום שאינו פוע' שם כלום לכך אין פעולתו הולכת למקום רחיק נמי ע"ש

לב בש"ע י"ד סימן ע"ב סעיף ב' ע"ש בט"ז ס"ק ד' ובש"ך ס"ק ה' מוכח דמליח' העוף אינו מוע' ללב דהוי אבר בפני עצמו ועוף שמלחו אותי עם לבו אחר ההדחה בכלי שאינו מנוקב ולא היה ציר כלל הוי כטהור מליח וטמא תפל דמותר ודם לא הוי כחוש לגמרי כמ"ש בט"ז סי' ק"ה ס"ק כ"ו והבאתי ראי' לזה ממ"ש בזבחים ד' כ"ו ע"א דלמא משום שמנונית ע"ש ברש"י ד"ה דלמא משום שמנונית ע"ש בש"ע י"ד סימן ע"ב סעיף ג' בהגה אפילו אין בו הרא' והרגלי' ע"ש בט"ז ס"ק ט' בעור אווז שהופשט ע"ש ותרנגול' שמינה הרבה שנטלו שומנ' ובשלו אות' שלימה עם לבה י"ל דאיכא ס' דהא אפי' בכחוש' הרבה שאין לה שומן כלל אמרו כן דהא סתם אמרו דאין עיף שלא יהא בו ס' נגד לבו וא"כ הרי היא ככחוש' ואפש' דבכחוש' הבשר הוא הרבה יותר אבל בזא' נתהפך הבשר לשומן ומדברי הט"ז הזה לא משמע כן דהא באווז שמינה מיירי וא"כ נימא שנתמעט בשרה והא דהביא הט"ז ראיה מתרנגולת ולא הביא מאווז כחושה ואין לומר דבאווז אפי' כחושה כל עורה הוי הרב' הלא גם לבה גדול יותר מתרנגולת וכל עוף שערו לפי ערכו ונראה