חמודי דניאל כג

הדברים שבקדרה וכהאי גוונא מצדד הרב עצמו להקל בדין זה ע"ש לקמן כלל ל"ז דין ב' ודוק עכ"ל וטעו' סופר הוא וצריך להיו' נ"ח דשם בדין ב' כתב כיון דרוב הפוסקים מתירים במליחה בקליפ' אם יש ס' בכל מה שנמלח ביחד שרי ולא אמרינן חתיכה נעשה נבילה להצריך ס' נגד כל החתיכה שהאסור דבוק בה ומ"מ אותה חתיכה שהאסור דבוק בה אסורה אם אין בה ס' נגד האסור דדלמא נמלחה לבדה ואסורה עכ"ל ונראה דה"ה כאן ברגלי' אותה הרגל אסורה דלמא הגביה אותה לבדה חוץ לרוטב או משום דאותה חתיכה מקבלת טעם יותר כמ"ש בפרי מגדים בסימן ע"ב במשבצות זהב ע"ש ס"ק י'

כ בשר שהיה במלחו ושפכו עליו מי כבושה עם זייף נראה דאין המים חריפים בשביל מעט זייף שנמחה במים כמ"ש בש"ע י"ד סימן ע' סעיף ו' בסוף הגה דמעט מים מבטלים כח הציר ע"ש בש"ך ס"ק נ' ואם משום דטהור מליח וטמא תפל והטמא לח אסור כמ"ש סימן צ"א סעיף ה' בהגה שני' ע"ש במנחת יעק' כלל ו' ס"ק כ"ג דבשר עם מלחו שנפל למים ששרו בו בשר או שכר עם מים שנתערב והדיחו בו בשר מלוח בפסח מותר כיון דאין אסור הנדבק ואין האסור בעין אלא מעורב במים ע"ש ואפילו נימא שיש כאן קצת אסור בעין או משו' חזותא ע"ש בפר"ח סי' ק"ב ס"ק ה' ע"ש יש לצרף לזה דהא זייף נותן טעם לפגם כמ"ש בש"ע י"ד סימן צ"ה סעי' ד' ע"ש ע"ש בט"ז ס"ק ט"ו ובשא' אחרונים שכתבו דזייף הוי נותן טעם לפגם ע"ש בפרי מגדים במ"ז ס"ק ט"ו הנ"ל אעפ"י שיש לומר דדווקא כשהוא מעורב החלב עם האפר אין הכלב אוכל ממנו אבל כשנמחה בתבשי' מתפרד כל חלק מחברו ונשאר החלב בעין מ"מ במי כבוסה שאינו חם כל כך אינו מתפרד וצ"ע

כא בש"ע א"ח סימן שכ"א במ"א ס"ק ד' ואפילו ע"י עכו"ם אין להקל דליכא פסידא כ"כ דיכול לאכול צלי ע"ש סימן ש"ז סעיף ס' עכ"ל ושומן בוודאי הפסד הוא דאינו ראוי לצלי ואפי' בשר הרבה ביד הקצב הפסד מרוב' דמי יקנה ממנו לצלי ואחר הצלי' אסור לבשלו א"כ אינו ראוי לכלום ע"ש בסי' ס"ט סעיף י"ב ע"ש אפילו אצל בעל הבית הכל לפי הענין לפעמים בבשר הרבה הוי הפסד מרובה כיון שאין ראוי לבישול ע"ש

כב בשר שהודח פעם אחת ונשרה במי הדחה מעת לעת אם אין המים כמו החתיכה יהא ס' אסור כמ"ש בש"ע י"ד סימן ס"ט סעיף ט' בהגה ע"ש סעיף ט"ו דמשמע דבעינן במים ס' כנגדו ובתור' חטאת כלל ו' סי' א' דין א' כתב במים ובבשר ע"ש ואין הפנאי מסכים לעיין בזה כעת אבל אם הוא פחות ממעת לעת כשר דאין מי הדחה עזים כציר לומר בכדי שירתיח הוי כבוש וע"ש במנחת יעקב סימן ו' ס"ק כ"ג שהדיחו בשר בפסח והיה מעט שכר בכלי דהדחה מבטל כח המלח והציר ע"ש ולא זכר שהיה הרבה מים בהדחה דמן הסתם מי הדחה אינם מועטים ובציר אפילו יש רוב מים מותר אלא דכאן יש מלח בעין אפשר דבעינן יותר וצ"ע

כג פעם אחת נפל צלי רותח לתוך מי הדחה אחרונה נרא' דמשום דבר חריף ליכא כאן שיבלע בבשר כמ"ש בש"ע י"ד סימן ס"ט סעיף ף ח' דמים מבטלים כח המלח ע"ש בת"ח כלל ו' ודין י' ובמ"י ס"ק כ"ג דהדיחן בפסח בכלי שהיה בו שכר ע"ש אלא משום דהצלי רותח ובלע כדי קליפ' כמ"ש בש"ך סימן צ"א ס"ק כ"ב ע"ש בסימן ס"ט ברמ"א דהבשר הוא שלשים כמו המלח וצריך עוד שלשים ע"ש וא"כ אם אין במי ההדחה כפלים כהבשר נאסרו המים שהמלח נמס בתוכה גם לחלוחת דם שעל הבשר מתערב בתוכה אך אם נפל תיכף כשהדיחו דעדיין לא נמס המלח כלל אפשר דלא נאסרו המים כיון דלא נתערב שעדיין המלח על הבשר והמלח אינו יכו' ליתן טעם תיכף במים כמ"ש דמי' מבטלי' כח המלח וצ"ע ועוד אם הדיח על הקא"ש שהוא כלי מנוקב עשוי ושרביטים ארוגים כמדומ' שאין המלח יכול לעבור בין הנקבים אלא המים עם הלחלוחית וכנגד זה יהיה במים ס' נגד לחלוחית לחוד ואפי' אם יש ספק אם יש ס' יש להקל דדם שמלחו דרבנן כמ"ש בסי' צ"ח במין במינו ונשפך ע"ש סע"ב ע"ש בט"ז ס"ק כ"ד ויש אומרי' דם הוי עיקר דאורייתא ולא אמרינן ספק דרבנן לקולא ע"ש בנקה"כ ובפרי מגדים ע"ש מכ"ש אם הדיחו ג' פעמים דלכאורה בהדחת ג' פעמי' את הבשר יש בוודאי ס' וצ"ע

כד ע"ש בש"ע י"ד סימן ק"ה סעיף י"ד. לכאורה נרא' דמותר לכתחיל' למלוח בו קדרה דאין כוונתו לבטל האסור אלא למלוח הקדר' וע"ש בב"י שכתב דאין לך שום קדרה שלא יהא בו כמה מאות כנגד המלח ע"ש בסימן פ"ד סעיף י"ג י"ד ע"ש בט"ז ס"ק י"ט ע"ש אך בפר"ח בק"ה ס"ק נ"ח כתב דדוקא בשעת הדחק מותר למלוח בו ע"ש בפרי מגדים סימן פ"ד בש"ד ס"ק ל"ג ובמ"ז ס"ק ט' ע"ש ולמלוח בשר בוודאי אסו' במלח זה חדא דמדינא מליח' אינו מבליע אלא כדי קליפה ואין בקליפה ס' ועוד