חיים שאל חלק ב לה

הר' ז"ל שם בשיירי בנדון שלו כלפי המור' שהכל יודעים שלא בא זמנו עדיין והס' הזה מוכן לקרוח בו פ' חובת היום יע"ש מכיון דהכא כבר קראו בו שפיר איכא למיחש כדאמרן. ואף דאעיקרא בתרי גברי ליכא למיחש לפגמו וכדאמרינן בגמ'. מ"מ לפי הטעם שנתן הרב ז"ל באופן הפגם הכא שייך שפיר כמדובר. ולכן אנא אמינא דהנכון לקרא בס' הא' שבתיב'. ואף אמנם כי מלתא כדנא דאיכא לפלוגי בין נמצא הטעות בא' לנמצא בב' ואין נסת"ר ממ"ש הרב שם בנדון דידיה כמדובר הוא חילוק שהסברא מחייבתו וניתן ליאמר וכדאמרן. מן שמיא אנהירנהו לעיינין ופתח פתוח מצאתי לחלק כן מדברי הרב ז"ל גופיה אשר כתב בכתב ידו והובא בספר יד אהרן בסי' רפ"ב שכתב וז"ל אם כתבתי אני שכל שנמצא טעות וכו' היינו בשבת דעלמא אבל בשבת ור"ח וחנוכה או ד' פרשיות וכו' שעדיין חסר חובת היום קורין באחר. ומה גם בנדון שלפנינו שאין צורך להוציא ס"ת אחר שכבר עומד בתיב' עכ"ל. ועיין שם מה שתמ' על דבריו ה"ה מהר"ש הלוי ז"להה. לפי פשטן של דברים שנדונו הי' בנמצא טעות בא' כמובן. גם הרב יד אהרן נר"ו הקש' על סיום דבריו שהוא הפך מ"ש בשיירי אות ח' יע"ש. והאמת שאם הי' הנדון ההוא בנמצא טעות בא' כל דבריו מרפסן אגרי נינהו כמבואר. גם אם נאמר שהי' בנמצא טעות בב' וכנדון דידן. אנחת לן חדא היא קושית הרב יד אהרן נר"ו גם קושית הרב מהרש"ל ז"ל אזדו להו כמובן. ואולם אכתי צריך לדעת למה הוצרך לכל זה ומה חדש דבר מהכתוב אצלו בשיירי אות ה' ומטי בה מתשו' הרשב"ץ ז"ל דבחובת היום אין דינו אמור כמבואר. ואורך לשונו באומרו שקראו ק' גברי בס' הא' וכו' ועוד כתב אעפ"י שקרא ז' גברי וקראו א"ך פסוקים וכו' דכל זה אין לו מובן. ותו צריך לדעת מי שכנגדו חלוק מאי דעתיה עד שהוצרך הרב ז"ל לכתוב לו הדברים האלה וזיל קרי בי רב הרשב"ץ ז"ל כי הובאו בית יוסף ואולם אחר ההתבוננות אמינא כי זה הי' מעשה בשבת ור"ח וחנוכה שקורין ששה גברי בפ' הסדר והז' קורא בשל ר"ח כנודע ונמצא טעות בשל ר"ח שבו עלה הז' אחר שיקרא ג' פסוקים בהכשר. והוה מאן דבעי למימר דכיון שהוא בקריאת הז' כי היכי דאם הי' קורא בסדר היום מסתיי' במה שקרא ג' פסוקים בהכשר הוא הדין גם בזה מכיון שכבר קרא ג"פ בהכשר דיו. ואין צורך להוציא ס"ת אחר להשלים בו כל הפ' של ר"ח. ועל זה כתב הרב החבי"ב ז"ל ומחי ליה אמוחא באומרו אם כתבתי אני וכו' היינו בשבת דעלמא. אבל בשבת ור"ח וחנוכ' מה יושיענו שקראו ק' גברי בס' הא'. ודייק לשון הזהב שכלל שבת ור"ח וחנוכ' בו"או העטף לכלול שלשתן כאחד דהכי הוה עובדא כמדובר. ומאי דבתר הכי כתב ר"ח או חנוכ' מבואר הדבר דהיינו לענין דינא דכל חוב' היום צריך לקרות' כלה עד תומם בס"ת כשר כמובן. ומ"ש שקראו ק' גברי בס' הא'. קרוב הדבר כי כך הי' מעשה שהית' שמח' בבה"כ ההוא ועלו הרב' עולים בפ' סדר היום יותר מז' כנהוג. ואף למ"ש בס' הלק"ט ח"ב סי' ר"ח דבכה"ג העולים לנוספים חוזרים לקרות מה שקראו הז' כדי שלא יעלו למנין ז' יע"ש. מלבד שלא נתפשט' הורא' זו וקוראים הרבה עולים בהפסקות רבות. עוד זאת הא עכ"פ קראו הרב' בס' היום כמובן. ונמצא שהמשלים בא לקרות בס' ר"ח כמדובר. ואמטו להכי עלה על לב דכיון שקראו ז' גברי בס' הא' לא הי' צורך להוציא אחר לקרות בר"ח בפרט שהעול' המשלים הוא מהנוספים על מנין ז' וכדאמרן. והשתא עלו דברי הרב ז"ל בדקדוק כי מה יושיענו מה שקראו ק' גברי בס' הא' כיון שעדיין לא נשלם חובת היום בקריאת כל פ' ר"ח שצריך לסרותה כולה בס"ת הכשר. וזהו שכתב אעפ"י שקראו ז' גברי וקראו א"ך פסוקים כיון שעדיין חסר חובת היום כלומר שבס"ת זה שקורא בו פ' ר"ח ונמצא מוטעה ודאי שצריך להוציא אחר. ואל תשיבני ממאי דנקיט וכליל בהדייהו ד' פרשיות. כי מלבד דאיכא למימר שגם בשבת שקלים יוכל לבא מציאו' זה להוציא ג' ספרים וכמתבאר בדברי מרן ז"ל סי' תרפ"ה. גם כשחל ר"ח בשבת איתיה נמי בכה"ג כמובן. עוד זאת מצינו למימר דנקטינהו לענין עיקר הדין דבפרשיות חובת היום עכ"פ צריך להוציא ס"ת אחר והוא מ"ש בנדפס בשכנה"ג אות ה' משם הרשב"ץ ז"ל. וכעת היא מוצאת בתשובותיו ח"א סי' קל"א. את כל הדברים האלה נלפק"ד דהכי הוה גופא דעובדא. והשתא הנה נכון מה שסיים הר"זל ומה גם בנדון שלפנינו שאין צורך להוציא ס"ת אחר שכבר עומד בתיב'. ואין נסת"ר מחמת"ו מאשר כתב בשיירי אות ה' כמו שהקש' הרב יד אהרן נר"ו דשניין דא מן דא דהתם בשיירי הוה עובדא שנמצא טעות בס' הא'. ואמטו להכי כתב שצריך להוציא אחר מההיכל ולא יקראו בס' הב' שעומד בתיב' וכמו שהרחבתי הדבור למעל' בטעם הדברים. ונדון דידיה הכא הי' כעין נדון דידן שנמצא הטעות בב' ואזיל ליה טעמא דאין גוללין וכו' וכדאמרן. ומש"ה כתב שיקראו בזה שעומד בתיב' שהוא הס' הא' שקראו בו פ' השבוע וכדבר האמור. ונמצינו למדין מדבריו ז"ל לחלק בכה"ג וכמש"ל. גם בדרך הזה שפירשתי בדבריו ז"ל אזדו להו ערעורי דברים שהקש' עליו הרב מהרש"ל ז"ל כמבואר ומקום הניחו לי מן השמים. ואגב אורחאי בהאי ענינא נסתפקתי כדת מה לעשות בשבת שיש בו ג' ספרים שקורין ששה גברי בפ' השבוע כנודע. ונמצא טעות בקריאת הז' אחר שקרא ג' פסוקים בהכשר מי נימא דע"כ לא קאמר הרב ז"ל שמשלים בס' הפסול אלא דוקא בשביעי שכבר נשלמו הז' עולין והיינו בשבת דעלמא כמובן. אבל בששי כה"ג יורה יורה הרב ז"ל שצריך להוציא אחר להשלים קריאתו בהכשר. או דילמא כיון דהז' הרי הוא מוכן לקרות בשל ר"ח בהכשר ונמצא דששי דשבת זו במקום ז' דשבת דעלמא קאי. ואף כי בפ' השבוע אכתי לא נגמר מנין העולין. מ"מ כבר נגמרו מנין הפסוקים בהכשר. ויעלה בידינו ז' עולין בהכשר בצירוף מה שקרא הששי ג' פסוקים או יותר בהכשר ואין צריך להוציא ס"ת אחר להשלים בו קריאת הששי וכעת לא ראיתי גלוי לזה. ולפק"ד הסברא נותנת דהוא הדין והוא הטעם ואין מוציאין ס"ת אחר. (מידי עוברי בקורא להגיה ידי לעושיהן הכותבי"ם מלו"ת אר"ש אשו"ר ברהטי"ם דהו"ל להרב לזכור מ"ש הרב שיירי על הרב מהר"ם מלובלין שהי' מנהגם לקרות עשרה ותרגמה הרב שיירי דאפי' יש ס"ת אחר כיון שקרא ז' סגי עם שיש לחלק הרב'. ואגב אומר דמה שכתבתי אני בעניי במחב"ר אות י"א על נדון שהי' הסכמ' בחרם לעלות ח' ונמצא טעות בז' ונהגו בהוראת הרב כנה"ג והבאתי ממהר"ם מלובלין ע"ש. לאו שמא מתיא דלפי האמת מהר"ם מלובלין סבר הפך הרב כנה"ג. ולפירושו של הרב כנה"ג בדברי מהר"ם הנזכר אפי' שהי' ס"ת אחרת. וכפ"ז מה שכתבתי שם והכי משמע מדברי מהר"ם וכו' כבר הרב מהר"ם זכות וכו' אינו מכוון דלדברי הרמ"ז מהר"ם הפך הרב כנה"ג. ונדון שלנו הוא שנהגו בעיר ההיא כסברת הרב כנה"ג. מ"מ מ"ש שם דיוד' הרב כנה"ג בנ"ד דאיכא חרם. הנה אמת נכון. וכן נרא' לדעתי הקצר' בנדון זה שנסתפק הרב המשיב. דיוציאו ס"ת אחר כיון דהטעות הי' בששי ולא קראו חובת היום שהם ז'. הפך מאי דסבר הרב המשיב ודוק כי קצרתי). את זה חזיתי לעמוד בענין זה. והנרא' לפי קצורי אמרתי אחוה דעי. הצעיר חיים מודעי

סי' כ' סעיף ב' אחרי מופלג רבות בשנים למעל' מעשרי' והוא באחד כי באתי אל הארץ הזאת היא אזמיר יע"א. שנת אלה המצו"ת לפ"ג. אתא עובדא בשבת ור"ח שנמצא טעות בסדר היום אחרי קרו"ת הז' ג' פסוקים בהכשר. והוריתי בפשיטות הוראת מארי דאתרין הרב החבי"ב ז"להה. אשר פשטה הוראתו מימות רבי עד היום הזה והדת נתנה וטבעתה קבועה כדרבונות וכמסמרות נטועים שאין צורך להוציא ס"ת אחר להשלים פרשת הסדר כי אם יגמרו במוטעה ולא עלתה על לבי נסת"ר מחמת"ו הן הן הדברים הנאמרים ז"ל בכ"י טוב. כי לפק"ד מאי דפרישנא בהו לימים שעברו דהתם איירי בנמצא בשל ר"ח ביום שהז' קורא בו וכמש"ל הנה אמת נכון הדבר. ולא תברא כלל להיכא שנמצא טעות בא' אחר קר"את ג"פ בו העולה ז'. ואחרי כן ימים מספר הוגד אלי כי מורי הרב המופלא כמהר"ח אבואלעפיא ב"ד ז"להה הור' בנדון כה"ג בשבת שהי' בו ב' ספרים ונמצא טעות ב א' בקריאת הז' אחר ג"פ שצריך להוצי' אחר להשלים בו פ' הסדר. ואמרו לו שטעמו מהני מילי אשר נמצאו בכתב למרן החבי"ב ז"ל אשר לפי פשטן נרא' דמחלק הרב ז"ל בהוראתו בין שבת שאין בו כי אם ס' אחד לשבת שיש בו ב' ספרים. ואנא תלמידא נוראות נפלאתי על שמועה זו ולא אדע שכו"ל דעת עליון כי מלבד שאם הדברים בספר החתום הן כפשטן דבנמצא טעות בס' א' איירי. הרי זה טעו"ן קבא דקשי"תא כאשר הקשו ה"ה מהרש"ל ז"ל והרב יד אהרן ז"ל תו נחזי אנן מה שורש דבר נמצא בהך דינא ומאין הרגלים לחלק בזה וכי הרב החבי"ב ז"ל חק נתן ולא יעבור. והלא עיקר הוראתו ז"ל שם לו מילתא בטעמא מכיון שכבר נשלם חובת הקריא' של הפ' מדינא בקריאת א"ך פסוקים לז' עולין. ושאר קריאת כל הפ' אינה אלא מנהג כי נמצאו מקומות שקורין את התור' בג' שנים משו"ה אין צורך להוציא אחר ויגמור כל הפ' בספר המוטעה. וכמתבאר בדברי קדשו באורך וברוחב. אם כן איפה מה נשתנ' היום הזה אשר בו ספר ב' לקריא' חובת היום כר"ח או חנוכה ודכוותיהו דכל חד מנייהו מהני פרי ספרי לחודיה קאי ומפסיקין ביניהם בקדיש כנודע. מה מקום לומר דבכ"הג ס"ל להרב החבי"ב ז"ל שצריך להוציא ס"ת אחר להשלים בו פ' הסדר. ואם יאמר היום שיגמור הפ' בס' המוטעה עם הז' וככל שבת דעלמא ואח"ך יעל' המפטיר ויקרא בס"ת הב' מעין ברכותיו מה יהי' רעה על הארץ. כי בודאי אין דברי הרב החבי"ב ז"ל חקי חיים בלי טעם ואדרבא חזינן ליה למר הרחיק מאד הוצאת ס"ת אחר במקום שאין צורך לו ויהיב טעמא משום פגמו וכו'. גם ה"ה מהר"ש אלגאזי ז"ל הובאו דבריו בשיירי בהשמטות דף קל"ט כתב טעמא אחרינא כמ"ש הפוסקים שעכשיו אין לנו ס"ת כשר כדי לבייש זה הס"ת ללא צורך יע"ש. ואלמלא דברי הרב ז"ל בעיקר הוראתו דמפורש יוצא דקאי בשבת דעלמא הי' מקום לחלק את השוין ואדרבא כלפי לייא יש סב"ר לומר דבשבת שיש בו ס' ב' לקריאת המפטיר יש מקום להוראתו ז"ל דאם נמצא טעות בקריאת הז' בראשון אחר שקרא ג"פ שאין צורך להוציא ס"ת אחר ויגמור במוטעה. בשגם אין נגרע מזה דבר למפטיר שהרי מקומו מושכ"ר לו לקריאתו בס' ב' כמובן. מש"אכ בשבת דעלמא כי כאשר נאמר כהוראת הרב ז"ל תבנו בתשלומי קריאת המפטיר שאינו עולה כלל. והנה מקום להעלות על לב דאף שכבר נגמר החיוב בקריאת הז' ג' פסוקים