חיים שאל חלק א פב

דחתם שם גדול אחד יהודה בר קולונימוס בוי"ו אחר הקו"ף וכו' וצ"ע עכ"ל ונסחא מוטעות נזדמנה להרב ז"ל דבתשובת הרשב"א שלפני דפוס האנוו"א כתוב יהודה ב"ר קלונימוס חסר וי"ו בין קו"ף ללמ"ד. והרב הזה הוא אביו של הר' הרקח דשם בתשובה הנז' שואל מרבינו אפרים ותמצא בפסקי מהר"ם ריקאנאטי סי' נ"ח ששאל רבינו יהודה בן רבינו קלונימוס אביו של רבינו אלעזר מגרמישא את רבינו אפרים ע"ש וא"כ אין ספק שהוא רבינו קלונימוס בלי וי"ו אחר הקו"ף דהכי נקרא זקנו של רבינו בעל הרוקח כמ"ש הרב הרקח עצמו הביאו בס' מצרף לחכמה דף י"ד ע"ב וכן הוא באגודה דף עק"ב ושאר דוכתי. ומעתה אין שום ספק בדבר דהעיקר הוא קלונימוס וכ"כ בשיטה מקובצת כתובות ס"פ הנושא שאמר לו לרבינו בצלאל רבינו קלונימוס שהי' בזמנו והוא קבור בעה"ק ירוש' כמ"ש בס' ג"פ דף פ"ז. והביאוהו בלי וי"ו ומעתה הדבר ברור ואין לספק כלל שהעיקר הוא חסר וי"ו בין קו"ף ללמ"ד (ומ"ש בשם הגדולים ח"א וח"ב כמה זימני מלא הוא אגב שיטפא): (מה) ריקיזא כן העלה הרב מהר"י זיין בתשובה כ"י במעשה בא לידו ור"ל עושר ואינו נגזר משם ריקא. וכן שם סעד הוא עושר. ושם סעידה היא ריקא. ושם סעדאת עושר כמו ריקיזא. (מו) שלמיאש כתב הרב דבר משה ח"ג א"ה סימן י"ב אות ה'. שאלאמיאש שם זה לא נמצא בספרים ולא נודע על שם מה נקרא שם זה וכתבנו מלא בג' אלפין דהוא יותר מבורר דאף בשמות דמשפטן חסר ונכתבו מלא כשר וכו' עכ"ל ואנכי איש צעיר ראיתי בתשובות הריב"ש סי' רס"ו שכתב לדון שלמיאש נשיא וכן הוזכר בתוך השאל' איזה פעמים כך שלמיאש. ובתשובות הר"ן סוף סימן ל"ג כתב היתה נשואה לאשלמיאש כהן. ע"ש. ואות אלף הראשונ' נראה שכך היו נוהגים לכתוב לכבוד. ולפעמים מוסיפים א"נ כמו שתראה כמה פעמים בתשובות הר"ן ומהם סימן ל"ג הנז' וסי' ל"א שכתוב אנשלמה אניוסף אנבוניט וניכר שאותיות אנ הם תוספת וכן בתשובות הריב"ש פעמים רבות. ובסימן רכ"א מתברר שכתב לחכם שלמה אנשלמה וכן בסימן רס"ו שכתב אנבונפיל ואחר כך בונפיל וכיוצא בזה בשאר תשובות וכן מתברר בתשוב' הר"ן דאיזה שם חזר והזכירו בלא אותיות א"נ והרב המגיד הי' שמו רבינו וידאל די טלוסה כמ"ש בס' יוחסין ובכתבי רבינו האר"י זצ"ל והריב"ש סי' שפ"ח הזכירו הרב אנוידאל. ועמ"ש הרב עזרת נשים בשם וידאל. ואין זה ענין למ"ש מהר"ר תם באשה דיש קורין אותה לונא ויש קורין אותה אלונה דהצריך ב' גיטין ע"ש סימן ב' והביאו הרב עזרת נשים שם. דההיא קורין נה אלונה בקריאה אבל אלו השמות שכתובים בשו"ת הר"ן והריב"ש אפשר דלא היו קורין אותם אלא בשמם ואותיו' א"נ מוסיפין בכתב ויראה דהוא במקום אדון. וכן לפעמים מוסיפים א' לבד ולפעמי' נו"ן כמו שיש בתשובות הריב"ש ניצק ודכוותיה. (וכן אפשר לומר שזהו פירוש אנקולמוס שאמרו בבתרא דף ס"ח כמו שכתבתי בעניותי שם בס' הקטן פתח עינים ע"ש ודו"ק): (מז) שבתיה. מעשה בא לידינו באשה שנקרא' שבתיא. והנה מהרימ"ט הובא בס' שמות בשם שבתי כתב שבתיא באלף וכן כתב הרב כנה"ג דף קפ"ח ע"ב אות צ"א וז"ל נ"ל שכותב שבתיא באלף לבסוף וכותבין שבת ושבתיא בלא אל"ף בין שי"ן לבי"ת וכן שם שבתולא כותבין אותו בלא אל"ף בין שי"ן לבי"ת ובאלף לבסוף עכ"ל וכ"כ בשו"ת הלכות קטנות דף ע"א סוף עמוד א' באל"ף לבסוף משם מהריק"ש רק שכתב נמי אל"ף בין שי"ן לבי"ת וכן הוא בהגהות מהרי"קש. אמנם נראה שהעיקר לכתוב ה"א לבסוף כיון שהש' נגזר משם שבת וכן העלה הרב ספר שמות וכ"כ במזכרת שמות הגיטין שבסוף ס' גט פשוט ובס' מכתב מאליהו במזכרת השמות אות מ"א ואות קל"ב והכי נהיגי בעיר קדשנו ירושלם ת"ו לכתוב שבתיה. וכבר כתבו מהרח"ש סימן כ"ו והרב דרכי נועם סי' מ"ד שבתולה בה"א לבסוף וה"נ דכותא דלדעת הכנה"ג שבתולא באלף ועיין בס' דבר משה ובשו"ת דברי אמת דף כ"ד ע"א וכן עשינו מעשה בעה"ק ירושלם ת"ו ובארץ מצרים. (מח) תורך. ברת עוריבי כן ראיתי בגטי שסידרו רבני מצרים. (מט) תנתן. אסתר המכונית תנתן. כן כתבנו במעשה בא לידינו כן כן כתיב' הכנוי בלשון וכתב ערבי. (הוי יודע כי מה שכתבתי בעניותי הן בקצת תשובות דלעיל ובשמות ומה שאכתוב בסימן שאחר זה הי' לי כתוב מזמן היותי בעה"ק ירושלים ת"ו ואח"כ בעיר מצרים יע"א ויעת"ק משם. ואחר זמן יצאו לאור כמה ספרים חדשים ושו"ת וביחוד ס' יד אהרן ח"ב על א"ה ומחדש ס' גט מקושר למורי הרב זל"הה ולא פניתי לעיין מחדש בדבריהם ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה: סימן ט"ל איזה פרטי' בגטין רובם במעשי' שארעו בבית דיננו בעה"ק ירושלם ת"ו ואח"כ בעיר מצרים יע"א: א. כד הוינא טליא היו רבני עה"ק ירושלם תוב"ב ובראשם מורינו הרב מהר"א נחום זל"הה מסדרין גט ושם הייתי מתאבק ברגליהם ובעוד שהי' הסופר כותב הגט. מצא הרב כמהר"י אשכנזי בסוף ספר אחד כתוב איזה ענינים מכ"י וכתוב שם כלשון הזה מעשה שאירע בפני מהר"ר י"ט הכהן ומהר"ר יעקב עובדיא והה"ר אברהם אשכנזי ונפלו מתחילה בחקירה אחת והוא שהי' שם המגרש יעקב ן' יצחק ושם העד יעקב בן יצחק וחששו שלא יוציאו לעז על הגט באמור שהמגרש חתם מם עד אחר ואמרו שמיד אחר נתינת הגט כהלכתו שישרפו הגט ואמר מהר"ר יום טוב הכהן דלא סגי בהכי שצריך שיהא ניכר מגוף הגט היותו כשר ובכן הסכימו כלם לשלש השמות ונמצא שהי' הגט כתוב עד חציו באופן ששם המגרש הי' כתוב בלי שילוש וציוו לעד שיחתום בשלוש יעקב בן יצחק בן אברהם וכן עשה ובזה הכשירו הגט יום ה' ז' לחודש. תמוז שנת שד"י. ומהא שמעינן דה"ה אפי' שלא יהי' שם המגרש כשם העד אלא ששם אביהם א' כגון ראובן בן יעקב שגם כן צריך לשלש השמות. וטוב לחזור אחר העדים באופן שלא יצטרך שלוש השמות לא מצדם ולא מצד המגרש והכי עבדינן יום א' י"ד לחדש אדר שנת שכ"ג עכ"ל וכראות מהר"י אשכנאזי לשון זה הרגיש כי בגט ההוא היו שם אבי המגרש ואבי העד שוין. וכה ענה מורינו הרב הנז' דהעד ישלש. ואמר שבעיר אנדירנופלא נהגו ג"כ לחזור אחר עדים שלא יצטרכו לשלש כמ"ש הכותב הנזכר. ומכלל הדברים הראת לדעת שחששו שלא יאמרו שהמגרש והעד אחים ולפ"ז יש לחוש דהעדים לא יהי' שם אבותיהם שוים שלא יאמרו דב' אחים חתמו והרב פני יהושע בשו"ת א"ה סס"י י"ד כתב דיש מי שרצה לחוש שלא יהיו שם אבי העדים שוים ולא שמע ולא ראה לחוש ואנו ידע הטעם השיב ע"ש ולפי האמור הטעם מבואר ויש לחוש כדחיישי רבנן קשישאי כמדובר. (ב) מעשה שהשמיט הסופר אות וי"ו דושבקית ראשון ואף שבסדרי גיטין ובפרט בשו"ת משפטי שמואל סימן קכ"ג ובשו"ת מהר"י מינץ בסדר מהר"ש הצריכו וי"ו מ"מ הכשרנו בהסכמת הרב המובהק ח"ק מהר"י נבון זלה"ה אב בית דיננו והטעם כי לא יש משמעות אחר ופירוש מהר"ש הנז' יכול להתפרש הטב וקי"ל דאם דילג תיבה ולא יש משמעות אחר אין להקפיד. (ג) בתיבת ופטרית אירע שנרא' באות ט' דבוק והסיבה הי' שנפל דיו אחורי הגט. והכשרנו דאין זה דבוק ולא נשתנה צורת האות ועמ"ש הרב הגדול מהר"ם ן' חביב בס' גט פשוט סי' קכ"ה גבי רגלי הה"א והקו"ף. (ד) מעשה בא לידינו בקטנה שנשאת בחיי אבי' ובאת להתגרש בחיי אביה ומבחנת בין גיטה לדבר אחר וכתבנו גט אחד כלפי דידה דוקא וכסדר הנהוג וכל הדברות וכל האמירות בגט קטנה היינו בארוסה שמתגרשת אבל בנשאת אין לאביה רשות בה וכן מבואר בא"ה סימן ל"ז לענין קדושין וסימן קמ"א בש"ע דין ז' אלא שמדברי רש"י ביבמות דף ק"ט משמע דבגט לא. אמנם לענין דינא נראה דמדעת אבי' בגט הנהוג סגי. וכן ראיתי להרב דבר משה בריש חלק ח"מ אחר המפתחות שהאריך קצת בזה ועשה מעשה כאמור. ועמ"ש הרב דבר משה עוד בא"ה משם מהר"ב עשאל ע"ש סי' פ"ב ועמ"ש הרב כנה"ג סימן קמ"א הגהת ב"י אות ט"ז וכיון דנמצא הדבר בשו"ת דבר משה לא הארכתי. (ה) כתב שתי תיבות חוץ לשיטה כל שאינו מקום האיש וכו' וכבר נכתב הגט ועדיין לא ניתן העל' הרב המו' כמהר"י זיין בתשובה כ"י להכשיר הלכ' למעשה והסכים עמו הרב הגדול מהר"ש אלגאזי. (ו) אירע בגט על תנאי שהאשה לא לקחה הגט ונשאר בבית דין ואף שבסדר מהר"י קולון הובא בשו"ת מהר"י מינץ כתב דיהיה הגט ביד' בהסכמת הרב המובהק מהרי"ן אב בית דיננו סמכנו על פסק מרן סי' קמ"ג כהרי"ף והרמב"ם ודלא כרבינו תם שהביא מרן בבית יוסף סי' קמ"ו ועל פסק מרן דסימן קמ"ו עיין שם ודוק כי קצרתי. (ז) מעשה שבחתימת העד יחזקאל בן גבריאל קוץ תחתון של יוד עליונ' מאלף דגבריאל נגעה בגג שתחתיה והכשרנו דכתב הרב מגן אברהם סי' ל"ב דאם נגע קוץ היוד כשר וכן מור"ם סימן קכ"ה דין י"ז בסופו הכשיר ואעג"ב דהרב גט פשוט מפקפק קצת מ"מ כיון שהוא בשם אביו של עד יש להקל וכבר כתב הרב תה"ד והביאו מור"ם סי' ק"ל דין י"א דאם טעה ושינה העד בשם אביו לא פסל ואע"ג דשם כתב דאין לסמוך אלא במקום עיגון ושעת הדחק. מהריק"ש כתבה בסתם. ובנ"ד יש להכשיר לכ"ע כמבואר. והרב כנה"ג סי' ק"ל משם מהרשד"ם ומהרש"א כתב דאם כתב יהודא באלף יש להכשיר דעדי מסיר' עיקר ואין העדים חותמין אלא מפני תיקון העולם וק"ק דהרב תה"ד שם לא רצה להכשיר מטעם זה ע"ש ובשו"ת הרב מהרח"ש סי' י"א ועמ"ש הרב דבר משה סי' ע"א אות י"א. (ח) מעשה באשה שבאה להתגרש ושמה בילייא וכך כתוב בכתובה וחקרנו למען דעת היש לה שם או כינוי אחר אם אין ואמרה האשה ששמה בילייא ונקראת על שם קרובתה ובקטנותה איזה פעמים מועטות קראה אביה שרה והיא לא קבלה שם זה לענות בו שר"ה וכיון שלא קבלה עליה שם שרה חזר אביה וקרא' בילייא ואביה ואמה כבר נפטרו ואחיה הגדול אמר אלינו שמעולם לא ידע שאחותו שרה שמה לא דרך עראי ומכ"ש קבע וגם בעלה ושכנותיה אינם מכירים אותה אלא בשם בילייא. ונראה דהגם דהאחרונים החמירו בנשתקע שם ראשון או שם שני לכתוב שני גטין או לעשות פשר דבר. בנ"ד נראה דאין לחוש לשם שרה כלל כיון דהיא לא קבלה עליה שם שרה כלל וקרו לה ולא ענתה. ויש