חיים שאל חלק א פא

ואמר דשם אשתו מאמייה. בת שושן ונסתפקנו בכתיבת שם זה. ולפי מ"ש הרב אדמת קדש ח"א שהסכים מורנו הרב מהר"י זאבי לכתוב שאמייה הי' נראה לכתוב אלף בשם זה. אך חקרנו על זה והעידו לפנינו ישראל הבקיאים בכתב ולשון ערבי שאין לכתוב אלף בהברת פתח וכמ"ש הרב גט פשוט ועזרת נשים וכאשר תמצא כמה שמות במהרי"קש אבל כשהתיבה היא מלעיל כותבים אלף בשם גאלייה וכמו שכתב הרב אדמת קודש שם מסברת עצמו ועמ"ש הרב פרי הארץ סי' ו'. ועשינו מעשה ונכתב ממייה (ל) נאדרה. שם ערבי וכך סידר הרב מהר"ש אלגזי אך שמעתי מפי מומחה הבקי בכתב ולשון ערבי שאמר שצריך לכתוב נ'טרה שעיקר השם הוא מלשון ראי' ועיקרו בערבי נזר וכותבין בערבי במקום זיין רפויה ט' ברפה על דרך שכותבין צ' ברפה במקום ד'. כמש"ל בשם כצ"ר שהצ' ברפה היא ד' רפויה. וגם בערבי חסר א' כתיב אחר הנון. (לא) נ'גום דמתקריא נ'גמה כן סידר הרב גנת ורדים ואזיל לשיטתיה שכתב בפסק מרוך כי נ'גום פירושו ככבים והם שתי שמות. ובמעשה שבא לפני הרב מהר"י זיין דפורתא קרו לה נ'גמה העלה בתשוב' כ"י לכתוב נ'גמה דמתקריא נ'גום והסכימו עמו הרב המובהק מהר"ר שמואל לאנייאדו אב"ד דק"ק נא אמון. (לב) סיניורא דמתקריא סיניורו כן ראיתי בגט שסידר הרב מהר"ש אלגאזי אב"ד ור"מ בארץ מצרים. (לג). סלטאנה כן ראיתי בגט שסידר הרב הנז' לאחת מבנות מסתערב שכן היא משפט לשון ערבי: (לד). סוכר כן סידר הרב הנז' וכן עשינו במעשה בא לידינו ולא כמ"ש בשמות הכתובים בס' מהרי"קש שכתוב אלף ואפשר שהוא ט"ס כי משפט כתיבת הערבי הוא כאמור. (לה) סעיד מעשה בא לידינו במגרש שאמר שאביו שמו סעיד ונפטר בארץ המערב והוא בא לכאן ונשא אשה זו. ושוב חקרנו בשמות כדחזי ואמר לנו דכאן כשעושה השכבה לאביו החזן אינו מדקדק וקורא לו סעדיא. וחפשנו בכתובה וכתוב בן סעדיה. ונראה פשוט דליכא למיחש בזה לשם סעדיה באביו כלל. דכל כי הני מילי דרבנן בשינוי השמות היינו באדם חי דשינה מחמת חולי או מחמת מרדין ואפילו איש חי בשנותו שמו לסיבה קלה נקבצו די"ות משתפכות כנודע. אבל באבי המגרש הזה אשר מיום הולדו ואף כי אחרי מותו אל עירו ואל שער מקומו זה שמו סעיד. מי יחוש דבארץ אחרת בהשכבה קורין לו שם אחר. היש בזה אפילו נדנוד. והדברים ק"ו דאפי' בשתי שמות כגון עזרא דמתקרי עוזר באבי המגרש יש להקל כמ"ש הרב מהר"ם ן' חביב בעזרת נשים בשם עזרא והכי מסיק בגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק ס"ט דבאבי המגרש אין להקפיד. וכזה ראה וחידש גדול דורנו הרב דברי אמת בקונטריסים דף ק"ד להקל בענינים אחרים באבי המגרש. ומאשר כתוב בכתובה בן סעדיה באלו אמרו שלא לסמוך. וכבר הרב מהר"י בכר דוד בספרו הבהיר דברי אמת הנז' העלה שם דף ק"ה ע"ב דאין להחשיב הכתובה לכלום. הן אמת דמה שנסתייע מדברי הגדולים שהביא הרב גט פשוט דף ק"ה נראה דאשתמיטיתיה מ"ש הרב ג"פ גופיה ס"ק קל"ב בהאי עובדא גופי' וכמו שכתבתי במקום אחר. ועתה רואה אני שגם הרב משה ישראל בספרו הבהיר משאת משה בשניות א"ה סי' ח' דף ל"ב ע"ב הביא ראי' זו של הרב דברי אמת מדברי הרב ג"פ הנז'. ונעלם גם מהרב מהר"ם הנז' דברי הרב ג"פ ס"ק קל"ב וע"ש מה שהביא שם הרב משאת משה תשובת הרדב"ז. ולכל הדברות ולכל האמירות בנ"ד זו מקולי כתובה דלא משגחינן בה ואמרינן לחזן ולסופר בחדא רוקא תפיתו מבלי משים לב זה מדבר וזה יכתוב ידו בבלי דעת ובכי האי גונא ודאי אין הכתוב' חשובה כלום. וכל אלו דברים פשוטים מאד. ועל אודות המגרש בנ"ד שהוא מכת המסתערבי' וקורין אותו סאלאמון אך איכא דקרו לי' שלמה ועני והדבר ידוע דשם סאלמון הוא על דרך שקורין איברהים וסמכנו בזה על הרב עזרת נשים בשם זה דדעתו נוטה לכתוב שלמה לבד ועיין בג"פ סימן קכ"ט ס"ק ס"ט. ובנ"ד הדבר ברור דעיקר השם שלמה וזה שמו שקראוהו ביום המילה וכן קורין אותו לס"ת ואין זה ענין לתשובת הרדב"ז שהביאו הרב ג"פ אות פ"ז והרב משאת משה שם. דאף לדעת הרדב"ז שאני הכא דקרו לי' נמי שלמה. והגם דמדברי הרב עזרת נשים נראה קצת דיש שם זה בפני עצמו. אחר החקירה נודע דשם סאלמון אינו שם בפ"ע ואין מי שקורא לילד שם זה ביום המילה: (לו). עזר מעשה בא לידינו במגרש סגי נהור ששמו בפי הכל עזר וחקרנו הרבה עד מקום שידינו מגעת וקרוב לודאי כי פה מצרים לא איתי אנש ילד יולד לו זה שמו אשר יקראו עזר אלא קראו בשמו אלעזר ואח"כ קורין לו עזר. אמנם לא נתברר אצלנו בירור גמור רק דהשלוחי צבור אמרו דכשעולים לס"ת מי ששמו עזר קראוהו בשמו אלעזר אפילו העולה אומר ששמו עזר. והמגרש סגי נהור דאין מעלים אותו לס"ת ולא שייך גבי' חתימה. ולמה שלא יבצר דיש מקום פקפוק לצאת י"ח רוב הסברות כתבנו אנא דמתקרי עזר כהוראת מהרי"מט וכמו שנהגו גדולי הדורות לסמוך עלה בדאיכא שתי שמות וכמו שכתבנו כמה דוכתי והכא על הרוב שמו אלעזר וכבר כתב מהרי"קש דאם כתבו קצור השם לבד כשר ומשם למד הרב דרכי נועם סימן מ"ה לשם מזל והכא דנשתקע שם אלעזר לגמרי ולדעת מהרח"ש וסיעתו צריך לכתוב שם ראשון שנשתקע לכן כתבנו לצאת י"ח אנא דמתקרי לרמוז שם אלעזר דנשתקע דעל הרוב קראוהו אלעזר. ועוד דמכיון דיש אחרים דקרו להו עזר והש"ץ קורין אותו אלעזר בעלית ס"ת מוכח דזה פשוט דעזר הוא קצור אלעזר: (לז) עוד מעשה בא לידינו במגרש ששמו יום טוב וכן קורין אותו ישראל. אך הגוים לבד קרו ליה עיד ולא חששנו לשם שקורין הגוים לבד ואע"ג דמור"ם כתב דיש מחמירין. הרב גט פשוט כתב דהעיקר שלא לחוש לשם שקורין הגוים לבד ועמ"ש הרב מהרח"ש בח"ג סי' ע"ח ומהר"ש בן הרשב"ץ סימן תר"ב ועיין בתשו' הרדב"ז שהביא הג"פ ס"ק פ"ז ובעזרת נשים דף ט"ז (לח). עישה העלה הרב מהר"י זיין בתשוב' כ"י במעשה בא לידו לכתוב עישה ביוד אחת ואין לחוש לעיישה וכיוצא. (ט"ל). עו"ץ כן כתוב שם זה במהרי"קש. ובגט שסידר הרב מהר"ש אלגאזי כתב עוא"ץ באל"ף. ואמרו לו שטעמו שלא נטעה שהוא שם עוץ הכתוב בתורה עכ"ד. ואיברא דכן כתב הרב מהר"ם ן' חביב בעזרת נשים בשם זה דיכתבו באל"ף כדי שלא יהא נראה שם עוץ הכתוב. אמנם מבואר בדבריו דהיינו אם אינם כותבין נקודה על הצדי אבל אם כותבין נקודה על הצד"י כ' בהדיא שלא יטעו שהוא שם עוץ שבכתוב והוא תימה על הרב הנז' שסידר עוא"ץ באל"ף ונקודה. ומה גם דארץ מצרים אתריה דמהרי"קש אלא דהא ל"ק כי יש טעיות בשמות הכתובים במהרי"קש והם טעיות מההעתקה או מהדפוס. והרב עזרת נשים שם כתב דלמנהג עיר קדשנו שאינן כותבים רפה על 'גאמילה 'גויא וכיוצא ה"ה שלא יכתבו על עו"ץ ואם יכתבו באנו לחששת מהרשד"ם וצריך ב' גטין. וכבר כתבנו בשם כ'צר דמשנת תצ"ד נהגו בעה"ק ירושלם ת"ו לכתוב כצר ותג קטן על הצד"י אעפ"י שלא נהגו לכתוב רפי על "גאמילה וכיוצא. ולפי זה גם שם עו'ץ יכתבו בלי אלף ותג קטן על הצד"י. והרב עזרת נשים הביא מה שאמרו לו הסופרים והאריך. והאמת יורה דרכו דבמצרים בקיאי טפי בלשון ערבי הצח ושרשיו ועליהם יש לסמוך. ושמעתי בארץ מצרים מפי בקיאים בכתב. ולשון ערבי דדוקא משפט שם זה הוא עו"ץ בלי אלף ואם יכתוב אלף משתנה הענין בלשון ערבי. והנה כי כן צריך לכתוב כמ"ש מהרי"קש חסר אלף וברפה ואע"ג דבס' מהרי"קש אין כתוב נקודה הוא ט"ס ודאי וכן הרב עזרת נשים הביא ממהרי"קש דכתוב נקודה על הצד"י ע"ש. (מ) עבדאללה דמתקרי עבדיה מ"כ להרב המופלא מהר"ח ב"ד אבואלפיא שכך עשה מעשה וכתב לשם העיקר עבדאללה יען כי הכל לא קרו בשם עובדיה כלל אלא עבדאללה וגם שבמילה קראוהו עובדי' וכן עוד היום בס"ת מ"מ כיון דכ"ע קרו בשם עבדאללה ואין שם מיעוט דקרו בשם עובדיה אף דבשעת מילה ובס"ת קרו לי' עובדיה מ"מ השם המורגל בפי הכל הוא השם העיקרי וכמ"ש הרדב"ז הביאו כנה"ג סימן קכ"ט הגהות הב"י אות ק"מ בשם שמריה דכ"ע קרו לי' מחרו ועיין בתשו' הרדב"ז שהביא הרב ג"פ סימן קכ"ט ס"ק פ"ז יע"ש ושם עבדאללה כתבנוהו בשני למדין ובשיטה א' שיותר יהיו נראין כשתי תיבות מתיבה א' עפ"י דברי הג"פ שם ס"ק קל"ד דף קל"ג ע"ב ועיין בשמות לה' הנז' עכ"ד הרב מהרח"א הנז'. (אח"י תשובת הרדב"ז היא בתשובות החדשות סימן תקל"א והרב דברי אמת בסוף הקונטריסין הקשה עליה ואסקא בצ"ע. ועמ"ש עוד הרב וצריך ישוב (מא) פרג' ן' משה המכונה שאשו ונכתב המכונ' דלא דמי ללשון עברי וגם אינו פתרון. הרב מהר"י זיין בתשובה כ"י. (מב) צורישדי חד תיבה וכתב הרב עזרת נשים דאם כתבן בתרי שיטי הגט פסול ע"ש. ובמס' סופרים פ"ה הלכה ה' מני לי' בשמות שאינן נחלקין וכ"כ הרב כנה"ג דף קפ"ח אות ע"ו ועיין בש"ות אור ישראל סי' ס"ג. (מג) צפרה כן מסיק בס' שמות וכן עיקר ודלא כמ"ש הרב כנסת הגדולה סי' קכ"ט הגהת ב"י אות ט"ל. ובספר שמות הביא משם הרב דמשק אליעזר שכתב מהרש"ל בשם בריכא ציפורה המכונית בריכה ובודאי שם העריסה ציפורה ונמצא ציפורה מלא יו"ד וי"ו ע"ש ובים של שלמה גיטין הנדפס מחדש ראיתי פ' השולח דף ל"ד ע"א דצפורה כתוב בויו אך חסר יוד בין צדי לפא וכן בספר שעות גופי' הביא דברי מהרש"ל באות ב' כמו שכתוב בים של שלמה ע"ש, (מד) קלונימוס הכי מסיק בס' שמות וע"ש מה שהקש' על דברי מהרימ"ט באורך והרב עזרת נשים ביאר דברי מהרי"מט וכתב שהוא עיקר ואמיתותן של דברים ותמה על הרב ספר שמות עיין בדבריהם באורך. ולי ההדיוט נרא' דמה שהבין הרב ס' שמות בדברי מהרימ"ט הוא אמת כי מהרימ"ט בתחילה כתב קולונימוס בוי"ו בין קוף לל"מד ועל זה היו דבריו וא"כ אין מקום למה שפירש הרב עזרת נשים דעל יוד בין קוף ללמד קאמר. ואני הצעיר יש לי ס' השמות להרב מהרימ"ט כ"י וכתב השמות כמשפטן ואחר כך חוזר ומפרש כל שם בפני עצמו: עד ראיתי להרב עזרת נשים דאחרי שהסכים דיכתבו קלונימוס כתב וז"ל ואחר ימים ראיתי בתשו' הרשב"א סימן א' ק"א