חיים שאל חלק א פ

כמו שכתבתי כי כן נתברר לי בארץ מצרים דבקיאי טפי בכתב ולשון ערב ועל ערבי"ם בתוכה תלינו. ושוב ראיתי בשר"ח של רבינו סעדיא גאון איל פייומי אשר פתר טור אודם פטדה יאקות איל אחמאר. והרי פתרון רבינו הגאון כדאמרי אינשי דבקיאי. וכזה ראיתי בהלכות קטנות שכתב דבערבי כותבין יאקותה ע"ש ותו לא מידי. (טוב) ימונה. כן ראיתי להרב המובהק עיר וקדיש מהר"י אלגאזי זלה"ה כתוב למ"ר שכן משפט כתיבת שם זה וכך עשה מעשה על פי כתב אחד קדוש מרבני המערב הפנימי. (חי) יהודה דמתקרי יהרון כן העלה הרב המו' מהר"י זיין בתשובה כ"י וכתב שסידר לכתוב דמתקרי שיש ספק אם יהרון הוא קיצור או לא והאריך בתשובתו הרמתה. (יט). כצ"ר. מעשה בא לידינו במגרש מן המוסתערבים שהיו קורין לו כאדיר ואינו יודע לחתום. וידוע דלמי ששמו אליהו קורין בערבי כידי"ר. וזה לא ידע אי שמו אליהו או שמו אליה. גם מהס"ת אין ראיה כי כל ימיו מסתחר בכפרי הפילאחי"ם ומרגל לרגל יבא אל עיר וכמעט אינו עולה לס"ת. ונכתב אליהו דמתקרי כצ"ר. ומה שנכתב אליהו הטעם כמ"ש מרן דמן הסתם יש לכתוב אליהו. ועוד בנ"ד נראה דשמו אליהו כי כן בערבי קורין לאליהו הנביא זכור לטוב איל כידי"ר וכיון דכינו לזה בשם כידי"ר מוכח דשמו אליהו. ומה שנכתב כצ"ר אף על גב דבעזרת נשים מוכח דיש לכתוב כידי"ר ובמצרים דוקא כותבין כצ"ר. שמעתי מעטרת ראשי אבא מארי זלה"ה דמשנת התצ"ד שישב על כסא ההוראה הרב המובהק משיירי כנסת הגדולה כמהר"ר בנימין מעלי הכהן זלה"ה שהי' מקדם מארי דאתרא בארץ מצרים הנהיג בעה"ק ירושלם ת"ו לכתוב כצ"ר כי כן משפט לשון ערבי ואחריו נהגו כן הרבנים המובהקים מהר"א נחום זלה"ה ומהר"ם מזרחי זלה"ה. ומה שכתבנו דמתקרי היינו לפי דעת מרן דגרירנא אבתריה שפסק בסי' קכ"ט דכתבין יהודה דמתקרי ליאון כיון דהשם השני יוצא משם העברי והכא נמי בנ"ד כיון דכצ"ר קורין לאליהו הנביא ועל שם אליהו הנביא קורין למי שנקרא אליהו כצ"ר א"כ יוצא משם העברי על דרך ליאון דאתי מיהודה דכתיב גור ארי' וכבר העלה הרב גט פשוט ס"ק ע"ז ובעזרת נשים דף יו"ד וי"א דכל דדמי קצת לשם העברי לדעת הרב מהריק"ו ומרן יש לכתוב דמתקרי וגם בחנוך גראסייאנו שכתב הרב מהרשד"ם סימן מ"ו דכתבין המכונה הלכ' זו העלה דלדעת מרן יש לכתוב דמתקרי. והגם דהרב פרח שושן כלל א' סי' ט' בכינוי דדמי קצת לכתוב המכונה כמהרשד"ם והרב המכתב. זו אינה משלנו דהכא הוי כיהוד' ליאון שכתבו מרן ומהריק"ו בפירוש שכותבין דמתקרי ליאון. ותו במקום דמספ"ל אם לכתוב דמתקרי או המכונה יש לכתוב דמתקרי כמ"ש מור"ם סימן פ"ד דאם במקום דמתקרי כתב המכונה פסול ובהפך כשר. ואף דהרב מהר"א הלוי בס' יאיר נתיב והר' גט פשוט הסכימו להכשיר. כבר העלה הרב פרח שושן דאם במקום דמתקרי כתב המכונה פסול ואם במקום המכונ' כתב דמתקרי כשר. וכזאת וכזאת הנה שמענוה דהכי נהגו רבנן קדישי דממוני אגיטי פעה"ק לכתוב דמתקרי כצ"ר. ועל גבי הצדי על היוד השמאלי נכתב תג קטן והגם דבעיר קדשנו לא נהגו לכתוב רפה על גאמילה וכיוצא שאני הכא דצד"י בלי רפה אין הברתה דל"ת כלל ועיקר ורב המקום ביניהם לא כן בהנך והכי נהוג רבנן קדישי האתנים מוסדי ארץ. (כ) לייא"גי מעשה בא לידינו באחד שקורין לו לייא"גי. בהא ליכא לספוקי אי שמו אליה או אליהו דהאיכא סהדא רבא הרב מהר"י דוד זלה"ה הובא בס' דבר משה העד העיד בנו דמי שנקרא אליה קורין לו לייא"גי ואם בעת הליד' ידענו כיצד נקרא הכי כתבינן כמ"ש הרב גט פשוט. ואם לא זכר עת הליד' ואיכא דקרו ליה אליה ואיכא דקרו לי' אליהו ומעלית ס"ת אין בירור דזמנין קרו לי' אליה וזמנין קרו לי' אליהו כאשר נשאו את שמו על שפתם השלוחי צבור. וידיו ל"ו אסורות שלא ידע לחתום. נראה דהנכון לכתוב אנא דמתקרי אליהו דמסתמא נקרא על שם אליהו הנביא ובאומרו דמתקרי רומז על אליה דקרו לי' נמי. (כא) מעתוקה. נהגו בארץ מצרים דאשה שאין לה בנים ואחר ילד' בת קורין לה שם וגם כן קורין לה מעתוק' על דרך בני ספרד שמכנים קומפראדא מירקאדא ודינה כדין כינוי מירקאדה וכיוצא. ומשפט כתיבתה כמו שכתבנו ובשמות מהריק"ש נמצא מעתוק. ובמעשה בא לידינו נכתב אסתר המכונית מעתוקה. (כב). מדללה. כן ראיתי בגט שסידר הרב מהר"ש אלגאזי וכן עיקר ובשמות אשר במהריק"ש יש ט"ס. (כג) מבורך מעשה בא לידינו במגרש ששמו מבורך ולא ידע לחתום. ונסתפקנו אם יש לכתבו חסר כי כל מבורך בכתוב הוא חסר וי"ו ותמיד כותבין בגט כמו שהוא בכתוב כידוע. או דילמא דמה שרואין הכתוב היינו אם יהי' שם משמות הכתובים במקרא אבל במה שהוא בכתוב תיבה ואינו שם לא אזלינן בתר הכתוב. ולכאור' מדברי הרב עזרת נשים בשם נסים ושם ירוחם בסופו משמע דאפי' אינו שם משמות הכתובים במקרא אלא היא תיבה שכתובה במקר' אזלינן בתר הכתוב. וכן מוכח בהדיא מדברי אבי התעודה הרב מהרימ"ט בשם מנרה והביאו בס' שמות שכתב וז"ל מנורה יש שקורין לה כך ומאחר שהוא לשון הקדש צריך לכתוב חסר עכ"ל הראת לדעת דקפסיק ותני הרב ז"ל דכיון שהיא תיב' לשון הקדש צריך לכתוב כך וה"ה בנ"ד דבכתוב כל מבורך חסר וי"ו. ונראה דבכה"ג שאינו שם מהכתובים במקרא ואפשר לקרות מברך הבית בפתח כמו מברך רעהו בקול גדול ודכוותיה יש לכתבו מלא. ואפי' בשם הלל שנמצא בכתוב שם כמה גדולים סברי לכתבו מלא ואע"ג דבשם הלל קי"ל כמ"ש מרן בבדק הבית והרב מהרימ"ט כמ"ש בספר שמות שאני התם שנמצא השם בכתוב וג"כ שנקרא מסתמא על שם הלל הנשיא וכמו שהאריך בס' שמות וכיפי תלי לה הרמ"ז המגי' שם מדברי רבינו האר"י זצ"ל אבל הכא שאינו שם ויש לקרו' הבית בפתח יש לכתבו מלא. ואין ראי' משם מנור' שכתב מהרימ"ט דכיון שהוא לה"ק יכתוב חסר דשם אין במשמעו' תיבה אחרת לא כן הכא. ומה גם דנ"ל דמ"ש מרן בש"ע יש מי שאומר דהלל נכתב מלא אע"ג דבבדק הבית דחה סברא זו. היינו שהרוצ' לכתוב מלא יכתוב. ולא שמיע לי מ"ש הרב גט פשוט דהכונ' יש מי שאומר ואין הלכ' כן ע"ש ס"ק. קכ"ד ובס' שמות דא"כ הול"ל הלל כותבין חסר ותו לא אלא כונת מרן באומרו יש מי שאומר דהרוצה לכתוב הכי יכתוב ומדכתבה בלשון יש מי שאומר מורה דאם יכתוב חסר הוא כמשפטו. באופן דנ"ל שיכתוב מלא דאפי' תימה שדינו חסר אינו מזיק אם כתבו מלא וכ"ש שהסבר' נותנת שיכתוב מלא לתקן המבט' על דרך שהאריך בס' שמות בשם אדוני. וכן כתוב בשמות הבאים בספר מהריק"ש מבורך מלא וי"ו וגם הרב שער אפרים סימן קי"ג והרב ידי אליהו בחידושים דף ק"ה הזכירו להרב דק"ק סופיאה כמהר"ר חיים מבורך גאליפאפה וכתבו מבורך מלא. ומיהו נראה שאם כתב מברך חסר וי"ו כשר. ואם הוא חותם מברך חסר וי"ו יש לכתוב כן. (כד) מסעודה המכונית פיפן כן העלה הרב המו' מהר"י זיין בתשובותיו שערי ישועה כ"י במעשה שבא לידו וכתב המכונית שאינו דומה ללשון עברי וגם אינו פתרון כמו יאודה ליאון. (כה) מירקאדא כן נכתב במעש' בא לידינו ואף דבטופסי גיטין שסידר הרב מכתב מאליהו ובס' דבר משה נכתב בהא לבסוף נראה דהנכון לכתוב באלף וכדמוכח ממ"ש הרב עזרת נשים בשם אפנדרא ושאר דוכתי והוא דבר פשוט. (כו) מראד. במעשה בא לידינו נכתב מרדכי דמתקרי מראד כי כן משפט השם בלשון וכתב ערבי. (זך) מינורא. כבר נודע מ"ש מהרימ"ט ובספר שמות על שם מנורה דיש לכתבו חסר ושמעתי מפי אדם גדול שראה בשלוניקי שהרב המופלא מהר"ר יוסף דוד ז"ל כתב מינורא כמו שכתבתי והי' טעמו שהוא לעז צעירה שלועזים צעיר מינור צעירה מינורא. ולמעשה צ"ע. ואפשר דהרב הנז' שציוה לכתוב כנז' הוא שידע שהיו קורין את השם מינורא מלעיל. אבל אם יקראוה מלרע גם הוא יודה לכתוב מנרה כמ"ש מהרימ"ט וס' שמות. (כח) מזל. מעשה בא לידינו באשה אחת שבאה קטנה ממערב לצפת ונשאת שם ובעלה רצה לגרשה פה מצרים ושם האשה מאזלה וכך כתוב בכתובה ופה כולי עלמא קרו לה מזל ונסתפקנו אם שם מזל קצור ממזל טוב או השם הוא מזל לחוד. וגם יש להסתפק דאפשר דבעת לדתה קראוה מזל והכי ארחייהו בערי המער' להאריך השם במערב אח"כ ולקרות מאזלה. וחקרנו ונודע לנו בבירור כי פה מצרים המנהג לקרות שם מזל לחוד וגם לקרות שם מזל טוב. וראינו כמה גיטין שסידר הרב הגדול מהר"ש אלגאזי זלה"ה מארי דאתרא וכתב מזל לחוד. ועמ"ש הרב דרכי נועם סוף סימן מ"ה שהרב הגדול מהר"ר דוד גרשון נתן שני גיטין ועמ"ש הוא ז"ל ועמ"ש הרב מהר"י מולכו בתשובותיו כ"י סימן ע"א. גם העידו לפנינו אנשים עברים מערביים והם מאנשי עירה של המתגרשת ששם מזל לא נודע אצלם רק בעת הלידה קורין מזאלה והאנשים האלה נחלקו באופן כתיבת שם מזאל' לפי מנהג עירם. וכבר נודע מה שהסכים הרב גט פשוט ס"ק ס"ו דאם בשעת הלידה קרו לה שירליין וכיוצא אף דידענו דהוא שם שרה אין לכתוב שם שרה כלל וה"ה בזו כיון דבמערב קרו לה מזלה כד צריך לכתוב דמנהג העיר מזל"ה גרם שיכתב. אמנם מאחר דנשתקע שם מזלה לגמרי ופה אין קורין אותה אלא מזל לחוד כתבנו אנת אנתתי דמתקריא מזל כהוראת מהרי"מט לרמוז ולחוש לשם שיש לה בעיר אחרת כמ"ש בש"ע סי' קכ"ט דין י"ב אף דכותבין וכל שום כמ"ש הרב גט פשוט ס"ק נ"ט ודלא כמו שכתוב בסדר הגט שבס' בית שמואל והביא דבריו הרב דברי אמת בשו"ת סי' ו' דף כ"ב ע"א והגם שהרב דברי אמת פירש טעמו. תברא בצידה שהביא מהרב מהר"י קולון שרש ק"ו וממהראנ"ח שהביא בס' שמות דף קי"א להפך. וכ"כ הרב תורת חסד סימן ק"ז. ומהר"י כולי בתשובתו שבסוף ספר עזרת נשים דף מ' ותמה על הרב פני משה. ומהר"ם מלובלין סימן ט"ל כתב דיותר נכון לכתוב דמתקרי בשם מקום אחר. ומהר"י כולי העיד שכן עשו מעשה רבני קושט'. וכן עושים מעשה רבני ירושלם עה"ק וכ"ש לפי האמור שכתבו אנת אנתתי דמתקריא דאין לפקפק כלל אפילו לפי טעמו של הרב מהר"י בכר דוד בספרו הבהיר דברי אמת ע"ש וכך עשינו מעשה ודוק במה שכתבתי כי קצרתי: (כט) ממייה מעשה בא לידינו באיש שרצה לגרש אשתו על ידי שליח