חיים שאל חלק א ח

כאחד טובים ויש קצת מניחין ודאי דשרי להניחם גם לדעת מהרי"ל. והביטה וראה דאפילו בזמנו כתב מהרי"ל כמדומה דמיחזי כיוהרא ונקט לשון מסופק אלמא דלא פשיטא ליה: ומאי דסמיך הרב יד אהרן על תשובת הרב שבות יעקב סימן מ"ד הרואה יראה דתשובתו היא על חברה אחת שרוצים לקום באשמורת יותר משלשי' וללכת לב"ה לקונן על החורבן והרב ז"ל כתב דלאו שפיר עבדי. והרואה יראה כי אין דבריו מוכרחים כלל ויש לדחות ראיותיו בנקל. ותו דבכמה עיירות נהגו הפך דבריו כדכתבינן בעניותין בריש ספרי הקטן ברכי יוסף א"ח ועמ"ש על תשובת הרב הנזכר בספרי הקטן שער יוסף סימן ח'. והנה כי כן נראה דאם יש נוהגין להניח ב' זוגי תפילין אין למנוע הרוצה להניחם משום יוהרא ובפרט השתא דנתברר על דרך האמת תרוייהו צריכי אמנם נראה שאם אלו המניחים שתי זוגות הם מפורסמי' ומוחזקים לקדושים אשר בארץ וזולתם אפילו ת"ח שלמים וכן רבים באחת עלתה להם אז אין להניח' מאן דהו אפילו יודע ספר דמיחזי כרמות רוחא ויוהרא וכן מוכח ממ"ש הרב מטה יוסף ח"ב י"ד סימן ב' דף כ"ד ע"ג וז"ל ואם הוא דבר שאינו נראה לכל אף במידי דליכא למיתלי ביה דלא מוכח להדיא שעושה כן בשביל שמחמיר על עצמו כיון שאינו נראה לא חיישינן ואף למ"ד דחיישינן ליוהרא וכן משמע מלשון תשובה אשכנזית שהביא בב"י שכתב הואיל ולא נהוג מיחזי כיוהרא משמע שאם כבר נהגו יכולים הכל להניחם. אף מי שאינו מפורסם בחסידות ובגמ' אמרינן להדיא דק"ש כיון דכ"ע קא קרו ואיהו נמי קרי לא מיחזי כיוהרא הרי אעפ"י שבקריאתו מראה שיכול לכוין לבו אפ"ה כיון שאינו ניכר שהרי הכל קורין ליכ' למיחש ליוהר' וכו' עכ"ל ומשמע דוקא שאינו נראה לכל. אמנם אי דוקא החסידים המפורסמים מניחין ודאי נראה שזה מחזיק עצמו לחסיד קדוש ואיכא יוהר' כיון דכל הקהל זולתי החסידי' אינם מניחים: ורואה אני דממקומו מוכרע מדברי מרן בש"ע סימן ל"ד שכתב ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם וכו' לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות הרי שאחר שכתב דירא שמים יעשה שתי זוגות כתב דלא יעשה כן אלא וכו' משמע דאע"ג דיראי ה' עושים לא יעשה כמעשיהם אלא שמי שמוחזק וכו' דכיון דאינם עושים אלא החסידים לא כל הרוצה להניח מצי להניח שתי זוגות: וחזה הוית בספר מצת שמורים דף נ"ג שכתב וז"ל עוד נלע"ד על דעת הרב זלה"ה צריך לכל ירא שמים להניח ב' זוגות תפילין דוקא ואין ראוי לסמוך על מה שמביא הבית יוסף סימן ל"ד שאין ראוי ליטול השם אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות דמיחזי כיוהרא ואני אומר על כיוצא בזה הזהיר התנא יהודה בן תימא שיהיה עז כנמר ויעיז פניו נגד המלעיגים ואל ימנע מלעשות המצוה עכ"ל ועמו הסליחה דלא ביאר ובירר שיחתו דאנן עסקינן דמשום יוהרא לא יניח אלא המוחזק ומפורסם בחסידות והם דברי מהרי"ל ופסקו מרן בש"ע ומה ענין דברי יהודה בן תימא לזה דהכא אין כאן מלעיגים ולא איירינן במלעיגים רק משום יוהרא הזהירו רבוואתא שלא יניחם אלא המפורסם לחסיד אטו יהודה בן תימא ח"ו אמר הוי עז נגד הפוסקים ואין זה ענין לזה כלל: אמנם נראה דאפשר דכונתו דמעולם לא כתבו מהרי"ל ומרן אלא בזמנם דלא נתגלה דב' צריכים ולא משום ספק ח"ו דאחד הוא אמת ואידך כרצועות והמניחם הוא משום ספק אז כתבו דלא יניחם אלא המוחזק ומפורסם בחסידות אבל השתא דרבינו האר"י זצ"ל לימדנו להועיל דתרוייהו צריכי מודו הפוסקים דהרוצה להניחם תע"ב וליכא משום יוהרא והיינו כדכתבינן בראשית מאמר והיינו כמו שצידד ידידנו השואל ודלא כהרב יד אהרן שהבאתי. זה אפשר לומר שהיה דעת בעל מצת שמורים אף שלא כתב כן אפילו ברמז אלא דאכתי איכא לעג השאננים שיאמרו עליו הראיתם המתחסד הזה וכו' לזה הביא מאמר השלם הוי עז כנמר וזהו שסיים ואל ימנע מלעשות המצוה וכן ראיתי בס' הנז' דף ס"א שכתב דאליב' דהלכת' צריך להניח תרוייהו ביחד רש"י ור"ת ומי שאינו מניחם יחדיו כאלו לא קיים מצות תפילין כל ימיו שהשני בחינות תפילין הם אמיתיים ושניהם צריכים להניחם עכ"ל בקיצור הרי דמסיק דמי שאינו מניחם לא קיים וכו' ומש"ה פשיטא ליה דלא שייך הכא יוהרא ומה שהביא שם בדף ס"א דברי הרב ראשית חכמה לישרי' לן מר דהרב ראשית חכמה כתב דהתפילין של זה פסולין לזה וכמו שהעתיק לשונו שם והוא הפך מסקנתו וגם דברי הרב מגדל עז שהביא שם אינם מסכימים לדבריו ומ"ש במג"ע והביאו שם שקבלנו ביחוד שמן השמים הוכיחו ואמרו כפלוגתא בארעא וכו' רמז לתשובת מהר"ר רבינו יעקב ממרויש הנז"ל כמ"ש בקונטריס התשו' כ"י. והרב מצת שמורים עירב הדברים: וראיתי להרב מור וקציעה סימן ל"ד שכתב וז"ל ראיתי לא' מהקוצרים שכתב שקבלה בידו שמי שאין מניח ב' זוגות תפילין הוי קרקפתא דלא מנח תפילי' ישתקע הדבר ולא יאמר חלילה להוציא לעז על גדולי ישראל הקדמוני' בעלי דעה זו וכו' אלא אלו ואלו דא"ח ומ"מ הלכה ודאי כדברי המרובין אע"פ שירא שמים יצא ידי כלם. ומצאתי בתקוני זוהר חדש דף י"א ע"ב כלשון הזה ובגין דלא בקיאין אלין דדרא בתראה שויין תרי זוגי תפילין הרי מבואר שלדעת בעל הזוהר א"צ שתי זוגות ולא נהגו כן דורות הקדמונים והנח להם לישראל כמו שנהגו כי בני נביאים הם עכ"ל. ותמהני עליו דרב גובריה לחלוק על רבינו האר"י זצ"ל וכל קדושים עמו שכתבו דב' סברות רש"י ור"ת אמיתיות ואין כאן מחלוקת וספק והוא הכריע דא"צ שתי זוגות רק יש להניחם מספק וכן קבע בסידורו דף ל"ט ע"ב דירא שמים יצא ידי כלם דהוא ספק של תורה ע"ש ובא להכריע מתקוני ז"ח נגד האר"י זצ"ל וסיעתו הקדושה אשר כל דברי קדשו של האר"י זצ"ל מיוסדים על אדני הזהר ונגלו אליו האלהים. והלואי היה כותב בדרך הערה על דברי האר"י זצ"ל וקושי' אבל הוא מכריע וגזר אומר כי אין צורך לשתי זוגות לדעת הזוהר והנח להם לישראל וכו'. ואם הפוסקים כתבו דיניחם מספק היינו דבזמנם עדיין לא הזריח אור שמשו של האר"י זצ"ל אבל הוא שתדיר בספריו מביא דברי האר"י זצ"ל יש לתמוה עליו איך מלאו לבו להכריע נגד האר"י זצ"ל והגם שלא זכר כלל לדברי האר"י ז"ל כאן אין ספק שקדמה לו ידיעה מדבריו: ולשוא צרף צורף ואין הכרעתו כלום דנסחא מוטעית נזדמנה לפניו וכך היא נסחת תקוני ז"ח הנז' האמיתית ובגין דלא בקיאין אלין דדרא בתראה שויין תרי זוגי תפילין מספיקא דלא ידעין ברזא דא דתרוייהו אצטריכו וכך הביאו הנוסחא בפשיטות הרב מצת שמורים דף ס"ח והרב סלת בלולה והרב עטרת זקנים ע"ש וידוע דזהר חדש דפוס ויניציא הוגה ע"י הרמ"ז ז"ל ובא לידי ז"ח דפוס ויניציא שהגיהו עוד הרמ"ז אחר שנדפס וכתוב שם בגליון כמה חידושים מכ"י הרמ"ז ממש. ובלשון הנז' מוגה מכ"י הרמ"ז כנוסח שכתבו הרבנים הנז'. הא למדת דלשון תקוני ז"ח הוא עזר כנגדו וקרי בחיל כדברי האר"י זצ"ל: הדרן למילתן דהשתא דזכינו לשי"חתו של רבינו האר"י זצ"ל המאזין ומעיד בנו דתרי זוגי תפילין כחדא שריין הבן בחכמה וחכם בבינה דאין קפידא בזוגות להניחם אף שאינו מוחזק ומפורסם בחסידות דגם שאינו חסיד ירא לנפשו שמא יענש על התרשלותו לקיים המצוה כראוי ונפשו אוותה לקיים המצוה כראוי ומעולם לא כתב מרן דלא יניחם אלא המוחזק וכו' אלא לפי מ"ש הפוסקים דאינו אלא ספק וא"כ כבר פשטה הוראה כרש"י והרמב"ם והבא לחוש מספק לסברת ר"ת צריך שיהא מפורסם וכו'. לא כן עתה דב' זוגות צריכי וכמש"ל ונראה להביא ראיה ממ"ש הרב המאירי