חיים שאל חלק א ז

ספר חיים שאל שאלות ותשובות סימן א לדרישת חסי"ד של תרומה מן המהדרין עבדי ה' וצדקתם אחד קדוש מדבר בתפילה תפילין של רבינו תם, והיה בהניח כיצד סדר הנחתם: שאלת ממני חיבה יתירה עינא ולבא על אודות ירא אלהים צנוע ומעלי ובירכתי ביתו מתנהג בחסידות וכבר רישומו ניכר בכל באי שער עירו אמנם קפיד אזוגו שלא ללבוש שתי זוגות תפילין מאחר דמרן ז"ל פסק דלא יעשה כן אלא המוחזק ומפורסם בחסידות ואם מניחם יאמרו עליו שמחזיק עצמו למפורסם בחסידות ומש"ה מונע עצמו יורינו המורה היש טעם בדבריו כי כבר הוחזק לקדש וכל העם עונים אחריו מקודש ואף גם זאת לא אכחד כל קבל דנא אשר תאוה נפשי להניח תפילין של ר"ת עם היותי פשוט ואין בי סרך חסידות וכבר נודע מ"ש מרן ותשו' מהר"ש הלוי שהביא בספר יד אהרן דאיכא משום יוהרא אמנם אחת שאלתי אם עדיין יש לחוש ליוהרא מאחר שנתפרסם חיוב הנחתם. ועוד שאלת בלשון זה אם אזכה להניחם מוכרחני לכסות תפלה של ראש של ר"ת תחת הכובע מכמה טעמי ואחד מהם כי מצחי גבוה ואי אפשר לי לשום הכובע על שתי תפלות דרש"י ור"ת כי יפול הנופל נא יודיעני דעתי ושכ"מה. תשובה אני בצדק אחזה דיש להפך בזכות גברא צניעא דלא בעי למעבד עובדא בנפשיה כמעשה בחסיד. ויש להביא ראיה ממאי דאמרינן פ' איזהו נשך דף ס"ז ע"ב רבינא אכיל בנכייתא וכתבו התוס' תימא דלעיל אמרינן דצורבא מרבנן אפילו בנכייתא לא ניכול ועוד דלעיל איפליגו בקיצותא רב אחא ורבינא ואפילו מאן דשרי מודה בנכייתא דאסור לכל הפחות לצורבא מרבנן ואומר ר"ת דרבינא לא היה רוצה ליטול את השם ולעשות עצמו צורבא מרבנן עכ"ל הא למדת כי במה שלא נכון לעשות לצורבא מרבנן לאכול בנכייתא רבינא אכיל שלא ליטול השם וכבר הי' מפורסם בעירו ובעולם דגברא רבא טובא הוא. וה"ה דמצי הא גבר' פריש' שלא להניח שתי זוגות תפילין שלא ליטול השם שהוא מוחזק בחסידות ויש מקום לומר דנ"ד עדיף מההיא דרבינא ואין להאריך עוד יש להביא ראיה ממ"ש פ"ק דשבת דף י' ר' ירמיה היה יתיב קמיה דרבי זירא והוו עסקי בשמעתתא נגה לצלוי והוה קמסרהב רבי ירמיה קרי עליה רבי זירא מסיר אזנו וכו' וכתבו התוס' בדף י"א ד"ה כגון אנו מפסיקין בין לק"ש בין לתפלה והא דא"ל רבי זירא לרבי ירמיה מסיר וכו' יש לומר תורתו היתה אומנתו ע"ש וכתב מהרא"נח בדרשותיו פ' צו דרבי ירמיה לא היה רוצה להחזיק גדולה בעצמו שתורתו היתה אומנותו והיה סובר שמותר לעשות כן עכ"ד וק"ו לנ"ד שרבי ירמיה שלא להחזיק עצמו שתורתו אומנותו היה רוצה לפסוק אף כי הדין דאינו פוסק וכ"ש בנ"ד שמונע עצמו מחסידות דבהא גם רבי זירא מודה. אם נפשך לומר דיש לדחות ראיות אלו. אנא דאמרי דממ"נ הדבר פשוט דאי לדעת מרן דהנחת תפילין דר"ת משום ספק יכול להניחם בצנעא אחר תפלה ולקרות ק"ש והוא יוצא לדעת ר"ת. ואם הוא לדעת האר"י ז"ל אין הדבר תלוי בחסידות: אמנם את זו דר"ש ידידינו השואל לדעת מה יעשה אם אכתי איכ' למיחש משום יוהרא וכו' ואני אענה הן אמת דלפי פשטן של דברים דהמניחים תפילין של ר"ת הוא משום ספק על זה כתב מרן דלא יניחם אלא המוחזק בחסידות דכיון דרוב העולם נהוג עלמא על פי רש"י והרמב"ם ופשטה הוראה בישראל ודאי הבא לחוש לדעת ר"ת וסיעתו ומניחם משום ספק לצאת בתפילין שהם כהלכה ואינך כרצועות. צריך שיהיה מוחזק בחסידות ואי לאו בר הכי הוא איכא יוהרא. ויש פנים הנראין דהאידנא בדורנו דהמניחין תפילין דר"ת טעמם דעד"ה שניהם כאחד טובים בכי הא לא אמרה מרן ז"ל לשמעתיה. ומה גם דעיקר מטרין דין זה שכתב מרן הוא התשובה אשכנזית שהביא מרן בב"י סימן ל"ד והיא תשו' מהרי"ל סימן קל"ז ושם נאמר וז"ל ושני זוגי תפילין לא חזינן רבנן קשישי רבותינו דעבדי הכי וכו' וכמדומה הואיל ולא נהוג מיחזי כיוהרא ואין ליטול השם אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות עכ"ל הבט ימין וראה שכתב לא חזינן רבנן קשישי וכו' ולפ"ז עתה שנתפשטו כתבי האר"י זצ"ל והוא מפורסם בין הלומדים דתרתי איתנהו וחיוב יש בהנחתם. וגם שכיחי בכל עיר כמה ת"ח דמניחין שתי זוגות. יש לומר דהמניחן לא מיחזי כיוהרא וכאשר ניכר משיחתו של ידידנו השואל נר"ו: אמנם תימה על דברי השואל אהובינו נר"ו דמייתי לתשובת מהר"ש הלוי שהביא בספר יד אהרן ולא ראה שהרב יד אהרן כתב שם אחר תשובת מהר"ש הלוי ז"ל ואין לומר דבזמנינו זה כבר נתפשטו כתבי האר"י ז"ל והכל יודעים שיש להניח שתי זוגות ויש כמה בני אדם המניחין בבת אחת לא מיחזי כיוהרא עיין בספר שבות יעקב ח"ב סימן מ"ד שנראה משם שאפילו אם מקצת עושין יש בו משום יוהרא ואם מניחין בפני אדם גדול שאינו נוהג להניחם בקרב ביתו ודאי מיחזי כיוהרא עכ"ל הרי דקפסיק ותני הרב יד אהרן דגם עתה איכ' משום יוהרא ומאי מספקא לי' להשואל ואם היינו דאסתפק ליה אעיקרא אם דברי הרב יד אהרן מכוונים להלכה הו"ל לפרש ולא לסתום כל כך: ומ"מ נראה בעיני דאם יש בעיר מקצת לומדים שמניחים שתי זוגות האידנא שרוב היודעים ידעו היטב שעפ"י הקבלה תרוייהו איתנהו יכול להניחם אף שאינו מוחזק בחסידות. והרי מהרי"ל כתב לא חזינן לרבנן קשישי דנהגו הכי ועל זה כתב שאין להניחם אלא המוחזק ומפורסם בחסידות הואיל ולא נהוג הא אם הוו נהיגי משמע דהוה מצי מאן דהו לאנוחינהו וזהו כתב הרב בזמנו דעדיין לא נודע דעל פי הקבלה צריכי תרוייהו והגם דהרב ז"ל כתב שם גם רבינו תם עשה שאלת חלום על ככה ותו לא ע"ש וכאשר ירדוף הקו"רא י"סבור ולא ידע ויבין כי רבינו תם דפליג על רש"י עשה שאלת חלום והשיבו לו כדעתו וע"ז כתב מהרי"ל דלא ינהוג כן וכו' והוא נגד מה שאמרנו. אודיע לידידנו השואל דרבינו תם הלז שעשה שאלת חלום איננו רבינו תם נכדו של רש"י בעל הסברא דסדר התפילין הויות באמצע שעליו כותבים הכל ואומרים תפילין של רבינו תם. רק הוא רבינו יעקב הלוי ממרוי"ש חד מרבוואתא קמאי דהוה שאיל שאלתא בספיקא דהלכתא מן השמים ומשיבים לו ומביאים שו"ת הללו לפעמי' המרדכי ושבלי הלקט וזולתם. ואנא זעירא בא לידי קונטריס השו"ת הללו ושם ראיתי שאלה זו על סדר התפילין ולא גילו לו בתשובה דתרוייהו איתנהו והדברים סתומים ובכלל אמרו. אלו ואלו דברי אלהים חיים וקורין לו רבינו תם לפעמים להרב הנז' על שם ויעקב איש תם וכעין שקורין לרבינו נכד רש"י שהיה שמו רבינו יעקב כידוע. באופן דמהרי"ל כתב דבריו במונח שהוא מחלוקת. והתפילין של זה אינם כשרים לזה ועכ"ז כתב דלא הוו נהיגי והמניחם צריך שיהיה מפורסם דמשמע דאי נהיגי שרי. וכ"ש עתה בזמנינו דנודע ונתפרסם ששניהם