חיים שאל חלק א עח

ברושא בשין אבל דעתו דראוי ועדיף לכתוב סמך. ומ"ש מהרמב"ח לפקפק מסול וסירה ע"ש אין לחוש כיון דמשפט השם כך הוא בסמך. שוב ראיתי בהשמטות שבסוף ס' שמות שכתב וז"ל סאראי דמן בוסנא כן נכון בעיני הגם שבטופסים אחרים ראיתי בשין מ"מ נלע"ד דסראי ובוסנא משפטם לכתחילה בסמך דכל שין סבולת ראוי ליכתב בסמך ואין לנו בגט אלא מבטא בני אדם כמבואר לעיל בשמות הנשים בשם שול ובשם שולטאנה ובדיעבד בכל גונא כשר כמבואר לעיל עכ"ל ולשון זה אשתמיטיתיה להרב מהר"י הלוי ועמ"ש עוד בספרו מטה יוסף ח"ב ועמ"ש הרב מכתב מאליהו דף ל"א ובס' דבר משה סי' ג"ן ובס' פרי הארץ ח"ב סי' ו'. ועל דבר הגט דשלחו מתם וכתוב יודיקא והביאו ראיה להכשירו מחנה חנולא וכו' אינה ראיה ד' גודיקא אינו מיהודית רק גודיאה ואין צורך לכתוב דמתקרי ולא שום דבר והראיה משם אנ"גיל בעזרת נשים דף כ'. ובאראכאת דף ד'. ועבדלה דף י"ו ומשם איסטרילייא אמבראכה גאראסיא גראסייוזא. ויש לפוסלו והראיה מגנת ורדים סי' ה' בשם מרוך וסי' ו' בשם סאסיה ומסי' כ"א בשם סרור. גם יש ראיה ממהר"ם מלובלין סי' ל"ט וכנה"ג דף קנ"ב ע"ב אות קי"ט ועיין אות קכ"ג ויש ראיה משארית יהודה בשם ארדא. ועוד ראיה ממ"ש האחרונים בפירוש תשוב' ריצב"א על נהר קייר ועמ"ש בשו"ת מהר"י הלוי סי' ח' ומהר"א ששון סי' ל' ומהרח"ש סי' כ"ו עדות ביהוסף ח"א סי' ג"ן גם יש ראיה משם יהודה לדעת ס' שמות ועיין כנה"ג דף קנ"ה אות קע"ח ועיין גט פשוט ועזרת נשים ובית יהודה סי' ו'. גם יש ראיה מנפתא. וממ"ש הרא"ם סי' ס"ו ותורת אמת סי' ל'. גם יש ראיה משם זוי וזוהי שפסל הרמב"ח בעזרת נשים במקום עיגון. וכבר הלא מראש האר"ש יסדתי שהארכתי מאד גם בענין זה הן במשא ומתן הן בראיות ונאבד הכל ולא מצאתי באמתחתי אלא רשימות אלו בקצור נמרץ. וזכורני שכך נעשה מעשה ולא ניתן הגט בהסכמת הרב המופלא מהר"ם בכ"ר שמואל זלה"ה. (עיין בשו"ת מכתם לדוד ודוק הטב במה שרמזנו בעניותנו ובאמת שבתשובת הרב הראשונ' שבאה עם הגט אני בעניי עמדתי בה בכל פרטיה ודקדוקי' ולקוצר דעתי היה די השיב על הכל וכשסדרתי הכתוב לפנים לא רציתי לכתוב דברים כהוייתן ולהזכיר שם גדול. ואחר זמן רב בא לידי שו"ת הנז' והמעיין יבחר). סימן ל"ח בשמות הגיטין. א אברהם חיים מעשה בא לידינו במגרש שהיה שמו משעת הלידה אברהם חיים ואינו ניכר בשם חיים כלל רק שקורין אותו לס"ת וחותם כן. והנה כתב הרב גט פשוט סי' קכ"ט ס"ק ס"ג דכששני השמות הם משעת הליד' אין לכתוב דמתקרי. ולפי מ"ש מרן דין י"ח דחתימה וס"ת עיקר וכתב הרב פרח שושן דף מ"ז ע"ד דאנו דאין לנו [אלא] דברי מרן לאפוקי מהרב מכתב מאליהו. ועמ"ש הרדב"ז סי' תקל"א בשם מחרז ורמזה מהרי"קש והרב כנה"ג ובסוף ס' גט פשוט בלקוטי מהרח"א וא"כ בנ"ד עבדינן עיקר מהחתימה ועלית ס"ת. וגם למ"ש קרית מלך רב ח"ב סי' ט"ו דכתב הרב ז"ל שדברי הרב גט פשוט נמי כשמקצתן קורין השני שמות ביחד ע"ש בנ"ד ליהוי עלית ס"ת וחתימה כקצתן קורין שניהם ביחד. וכן עשינו מעשה ונכתב אברהם חיים בלי דמתקרי: ב מעשה בא לידינו במגרש ששמו אברהם בנימין ובאשכנז קרו ליה וואלף בן אברהם חיים. ושמות אברהם של המגרש ושל אביו היו שינוי השם ושם בנימין של המגרש ושם אברהם של אביו לא נודעו כי אם בחתימתם היו חותמין כך. ואבי המתגרשת שמו מסעוד ובבואו מהמערב לגלילותנו שינה שמו משה ונשתקע שם הליד' לגמרי. והנה לענין אבי המתגרשת יש להקל כמ"ש הרב גט פשוט סי' קכ"ז ס"ק פ"ב וסי' קכ"ט ס"ק מ"ד דכל דבמגרש מפני הספק משום חומרא נותנין שני גטין באבי המגרש בגט אחד סגי. ובאבי המתגרשת יש להקל יותר מאבי המגרש כמ"ש הרב ג"פ סי' קכ"ט ס"ק מ"ג סוף דף ק' משם מהראנ"ח ח"א סי' י"א. ואפי' במתגרשת עצמו הורה הרב מהרימ"ט בשם אבגלי דיכתבו אנת אנתתי דמתקריא אבגלי דבתיבת דמתקריא שם רמז לשם אחר. ובנ"ד דיש להם שמות אחרים ודאי באלו אמרו לסמוך על הוראת מהרימ"ט וכיוצא בזה כתב מורינו הרב זרע אברהם בא"ה סי' י"ז דף מ"ט ע"ב וכ"כ הרב גט פשוט סי' קכ"ט ס"ק צ"ז דף קי"ג ע"כ לענין נשתקע שם ראשון דיכתוב אנת אנתתי דמתקריא רבקה ומסיק הכי להלכה. והגם דמורינו הרב מהר"י זאבי בתשובתו בזרע אברהם סי' י"ד ומהר"י זיין בפרח שושן כלל א' סי' ו' קראו ערער על הוראת מהרימ"ט עש"ב מ"מ מורינו הרב מהרא"י בזרע אברהם בסימן טו"ב בירר וביאר דברי מהרימ"ט. והרב מהר"י זיין שם ביטל דעתו נגד דעתו וה' גט פשוט. וכן תפשו הלכה למעשה בעיר קדשינו ירושלם ת"ו מורינו הרב זרע אברהם ואחריו גדולי הדורות לסמוך על הוראת מהרימ"ט בכה"ג וכן עשינו מעשה בנ"ד בהסכמת הרב המובהק חסידא קדישא כמהר"ר יהודה נבון זלה"ה אב בית דיננו ונכתב אנא דמתקרי אברהם ודמתקרי בנימין בן אברהם דמתקרי חיים. ושם המתגרשת ואביה נכתב שמחה בת דמתקרי משה. ונכתב דמתקרי אברהם לרמוז שם וואלף כיון דבאשכנז מכירין אותו בשם וואלף. וכן דמתקרי משה לרמוז שם מסעוד וכן הסכים גדול דורנו הרב דברי אמת בקונט' י"א סי' ח' לענין שם האב אף במקום דנהיגי לתת שני גיטין ועיין למורנו הרב מהר"י זאבי בספרו הבהיר למוד צ"ב ולמורי הרב נחפה בכסף סי' ה' ולהרב משאת משה ח"א א"ה סי' ח"י וח"ב סי'. ומה שנכתב ודמתקרי הכי חזינא בתשו' כ"י לאחד קדוש דלא כהרב בית שמואל: ג. איסתיתה כן הוא במזכרת הגיטין שניתנו לפני רבני מצרים. ד. בן ציון. ס' שמות הגיטין כעת איננו פה עמנו. וראיתי להרב מהר"ם ן' חביב בס' עזרת נשים שכתב וז"ל ודע דלא ראיתי ולא שמעתי מי שנקרא בן ציון אבל ראיתי מי שנקרא ציון בעיר ניקופול וכו' ע"ש ויש להעיר דהרי אחד מזקני רבני ויניציא בשנת ש"ס נקרא מהר"ר בן ציון צרפתי ויש לו פסקים במקוה רוויגו ונזכר הרבה בג' ספרים נפתחים. על זה קראו בשמותם משבית מלחמות מקוה ישראל פלגי מים. והרב מהרמב"ח עצמו בתשובתו הרמתה הובאה בס' גנת ורדים בדיני מקוה עמד על פסקי רבני איטליא במקוה הנז'. ולומר דלא ראה ולא שמע בדורו קאמר הוא דוחק בעיני: ה גאליה דמתקריא כרימה כן ראיתי בגט שסידר הרב הגדול עיר וקדיש כמהר"ר שלמה אלגאזי זלה"ה ועיין בשמות מהריק"ש. ו. גאזלה. כן ראיתי בגט שסידר הרב הנזכר בארץ מצרים. ואע"ג דבשמות מהריק"ש כתוב גזאלה וכ"כ בתשובות הרב המבי"ט וכתב הרב עזרת נשים דלהם שומעין דהם בעלי לשון ערבי ע"ש. כיון דהרב הנז' סידר הגט בארץ מצרים אתריה דמהרקי"ש ושם בקיאי טובא בערבי ודאי דהרב הנז' חקר במשפט כתיבת השם בערבי ונתברר לו כן לכן תלה דיש ט"ס במהריק"ש. ואם לאו לא הוה עביד ח"ו נגד מאריה דאתריה מהריק"ש שעושים כמותו אף כשחולק על מרן כידוע. ז. דינה דמתקריא דייאנא. כן נכתב במעשה בא לידינו והכי אשתכח באחמתא בגט שסידר הרב מהר"ש אלגאזי זלה"ה. ח. הרמיזא. כן ראיתי בגט שסידר הרב מהר"ש אלגאזי הנזכר ותמהתי שראיתי בגט אחר שסידר הרב עצמו הירמוזא ביוד בין ה"א לרי"ש והדבר קשה בשנותו את טעמו. ואפשר דהרב הן כל יקר ראתה עינו דברי הרב עזרת נשים שכתב משם מהרימ"ט ביו"ד ומשם מהריק"ש כתב בלא יו"ד והרב הכריע וז"ל ומיהו יראה לי כיון דהשם הוא ספרדי אע"ג דהמגרש והמתגרשת ערביים צריך לכתוב השם כמדת אשר ממנו חוצב ולפיכך כותבין אותו מלא יו"ד עכ"ל והרב המסדר מהרש"א להיותו באתריה דמהריק"ש יודע פשר דבר דכשהמגרש היה מבני מסתערב כתב חסר יו"ד כמו שכתב מהריק"ש דבלשון ערבי אין מקפידין ביו"ד לרמוז על הצירי באות שלפניה. ואם המגרש היה מהספרדים כתב כמהרימ"ט וזהו השינוי הנמצא בגטין שסידר הרב הנז'. והנה במהריק"ש כתב הרמוזה בהא תחילה וסוף והרב עזרת נשים הביא משמו באלף לבסוף ואפשר שכך היה בנסחתו. ולענין הלכה נראה כמ"ש הרב עזרת נשים לכתוב לכל הירמוזא. (ט) היחסינא מתגרשת שבאה מערי מערב והעל' הרב המו' כמהר"ר אברהם ישראל בתשובה כ"י לכתוב מוסנה. (י) ורדה. כן ראיתי בגט שסידר הרב מהר"ש אלגזי זלה"ה ובמהריק"ש כתוב אלף בין ואו לריש וכן העתיקו הרב עזרת נשים. אכן משפט הערבי הוא חסר וכן כתב בקונטריס השמות אשר בסוף שו"ת הלכות קטנות שסידר הרב המני"ח דבתחילה הביא מה שכתב במהריק"ש באלף וכתב ובכתב ישמעאל משפט כתיבת שם זה הוא חסר אלף עכ"ל. ואפשר דמעיקרא במהריק"ש הוא ט"ס והרב עזרת נשים נמשך אחר הנסחא דקמן. והעיקר כמו שסידר הרב הנז'. (יא) זהרה כן ראיתי בגט שסידר הרב מהרש"א והיינו כמ"ש מהרימ"ט כי כן הוא משפט כתיבת השם בערבי. ובמהריק"ש אפשר שהוא טעות המעתיק ועמ"ש הרב עזרת נשים. (יב) חפצא. כן ראיתי במכתב הרב המו' עיר וקדיש מהר"י אלגאזי זלה"ה שהוא שם תרגום ור"ל חפץ יקר וכן נעשה מעשה. (יג) חאבוכה. כן העלה הרב המו' כמהר"ר אברהם ישראל בתשוב' כ"י וכן נכתב במעשה שבא לידו. (יד) חנונה. כן ראיתי בגט שסידר הרב מהר"ש אלגאזי ועמ"ש הרב מהר"ם הלוי בשו"ת דרכי נועם סימן מ"ה ועמ"ש הרב גט פשוט ס"ק ס"ז וס"ק קל"ב. (טו) טורייה. מעשה בא לידינו באשה שבאה להתגרש ובשעת העריסה קראוה אסתר וכן כתוב בכתובה ואח"ך נשתקע שמה וקורין לה טורייה. והנה מריש הוה אמינא תיכ"ה היכי סגיא ושם טורייה על מה אדניו הטבעו הנה זאת חקרנוה כן היא כי תיבה זו לשון ערבי ולקיבוץ ככבים הנודעים קורין טורייה. גם לדבר עגול מעץ או נחשת וכיוצא שתולין בו כמה נרות נקראת בערבי טאר"ה וכשהיא קטנה קורין טורייה. ואחר חקור דבר בחיפוש מחיפוש וחיפוש מנר ידענו מפי אנשים הגונים ידועים מן המכירין בקיאים בהן ובשמותיהן