חיים שאל חלק א עו

סימן לז בשמות גיטין. שאלה מעשה בא לידינו באשה שבאה להתגרש וכולי עלמא קורין לה אם לולו שהיא מבנות המסתערבים שמנהגם לקרות לאב ואם על שם בניהם ואף גם זאת קורין לה על שם בתם הנקראת לו"לו שהוא פיר"לה בערבי ואין גם אחד קורא אותה רחל שהוא שמה רק בכתובה כתוב שמה רחל. ועוד אתמר במדרשא שמה שיש מדרש מסתערבים שקורין חכמה ומוסר וזאת האשה מתנדבת להם איזה דבר ובכל שבת מברכין אותה בשם רחל. ובני ארם צובה קורין בארצם לסתם רחל רחמה ואף גם אשה זו כשהיתה בארם צובה קרו לה רחמה. ואח"כ שם באר"ץ וגם פה נשתקעו שם רחל ורחמה ואין שום אחד קורא אותה אלא בשם לולו. גם שלחו מתם גט לאשה שקורין לה פה גודיק"א וכתוב בגט יודיקא. (והנה בשני ענינים האלה אני הצעיר הארכתי מאד ונשאתי ונתתי ברוב תשו' האחרונים בשמות אינהו ואביזרהו ונאבד הכל ממני רק זה מצאתי והיה הנשאר הלא מזעיר איזה העתקה ואיזה רשימות בקיצור ואמרתי מדאגה מדבר להעתיק אשר נשאר באמתחתי והי' לזכרון וי"עתק משם). תשובה לא כשאני נכתב ותופס הקס"ת להורו"ת נתן דידע איניש שאינו בקי בטיב גיטין נצים מש"לו בנו תני ולא ידע מה תני רטין ולא ידע מה רטין. כסא וסמוכות שלו תמה"ים ועדיין מטין. עפר סתמא איקרי הקול הי' מן העפר מדב"ר סי"ן וטין ושפל אנשים וחדל אישים לא ארי"ך וקטין. כל כי האי הוציאוה ותצר"ף בי"נן דמוריין זקני שער מבני פלטין. שהם יזובו מרגל"א בפומייהו וחכמים אומרין תכשיטין. ואולם אחד המרבה ואחד הממעיט הוקשו למצותן דרחמנא אחשיבנהו הן רבים אלו מיעוטין. והתויתי תיו דברות שתים ופי המדבר בעי"א צי"לותא בשעה שכרה דוד ש"יטין, בס"ד. הלא מראש אביע אומר על אודות שם רחמה ודא תהא למיקם דחקרנו והוברר לנו כי הוא שם נערות ושם הקטנה רחל קורין אותה רחמה על דרך שקורין שם ליצחק והוא נער איצחאקא ככה קורין לנערה דשמה רחל רחמה בארם צובה. והנה מרן בב"י סי' קכ"ט כתב משם המרדכי והג"מ דקצור השם כגון יצחק חקין צפורה פורה אין לכתבם. אמנם כתבו רבנן בתראי דלא כל הקצורים שוים דדוקא יצחק חקין ודכוותיה נאמרו שלא ליכתב אבל יחזקאל שקורין לו קהיסל וכיוצא צריך לכתבו וכמ"ש הרב גט פשוט ולפ"ז נ"ד נראה דלא דמי כינוי רחמה ליצחק חקין וצריך הי' הכתו"ב לאומרו. ברם בנ"ד דשם רחמה נשתקע לגמרי נראה דלא מיבעיא לדעת הרב מהרח"ש בתשו' א"ה סי' כ"ו והרב פרח מטה אהרן בראשון סי' כ"ה דסברי דנשתקע שם ראשון צריך שני גיטין דסוף סוף שמו הראשון הוקבע תחילה אך אם נשתקע שם שני כמאן דליתיה ואין כותבין רק גט אחד וכ"כ הרב בית שמואל דנשתקע שם שני אין צריך שני גיטין דלדעת הרבנים הנז' וסיעתם בנ"ד אין לכתוב שם רחמה דהוא שם שני ונשתקע. אלא אף לדעת מרן דחש לה רב לסברת הר"פ וס"ל דמעשה ר"פ הי' בנשתקע שם שני הרי פירש דבריו משום דשם שני עיקר כל שקורין לו קצת אף שקורין לו בשם הראשון תדיר אפי' השתא דאין קורין לו כלל הצריכו גט אחר וכו' ע"ש. נראה דבנ"ד דהוא שם שני אבל הוא קיצור משם ראשון ונשתקע אפי' מרן יודה דאין צריך לכתבו דאין לו חשיבות ואינו ענין לשם שני דעלמא. ודעת מרן לפי הנראה מדבריו לכל ישר הולך ביתה יוסף ומסב אתכא ש"ע דנשתקע שם ראשון א"צ שני גיטין וכ"כ הרב גט פשוט ס"ק צ"ו והרב מקור ברוך סי' ו' והרב דרכי נועם סי' מ"ה והר' מהר"א סכנדרי והרב פרח שושן ושאר אחרונים ועמ"ש הרב מכתב מאליהו דף ן' ע"ג. ומה שהק' הרב פרח שושן על תשובת ס' שמות דאיך כתב דדעת מרן דבנשתקע שם ראשון בעי תרי גיטי ויישב בדוחק דסמך על מ"ש אח"כ בשם הר"ם מלוניש וכו' ק"ק דמבואר בכתב מפרש בס' שמות בפה מלא ע"ש. ומה שתמה הרב פרח שושן על הרב בית שמואל בדף מ"ט ע"א ע"ש לי ההדיוט נראה דט"ס הוא וצ"ל דאין חילוק בין אם נקרא רק בשם הראשון ובין אם נקרא בשם השני כאשר המעיין עיניו תחזינה מישרים. והרב גט פשוט ס"ק צ"ו תמה דאמאי הצריכו תרי גיטי הול"ל דאתקריאת ונסתייע מהרב מהרי"קש. הנה הרב מהר"א אסכנדרי הביאו הרב פרח שושן כתב דלא אמרה מהרי"קש אלא בדיעבד וכ"כ הרב דבר משה ח"א סי' צ"ו ועמ"ש מורינו הרב שארנו מהר"א יצחקי בס' זרע אברהם בסימן טו"ב. וראיתי להרב פני משה בראשון סי' מ' סוף דף ק"ב שכתב בנדונו אם הי' משתקע שמו הראשון של עובדיה ודאי הי' מגרש בשם משה עכ"ד ומדבריו הללו מוכח דלא כמה דיהיב טעמא הרב גט פשוט דשאני שם שני דנשתקע ממילא אבל שם הראשון נשתקע על ידי שינוי אין לחוש כיון דהתפללו וכו' ע"ש דף קי"ג ע"א דהרי בנדון הרב פני משה לסיבה קלה שינה שם עובדיה כמבואר שם והביאו הרב גט פשוט ס"ק צ"ב. ולפי מ"ש הרב מכתב מאליהו דף נ"ב ע"ב בדעת הרב פ"מ ק"ק על הרב פרח שושן כי כך הי' מונה להרב פני משה בהדי מרן והרב מקור ברוך. ועתה אמת אגיד דלכאורה נראה דצדק הרב פרח שושן וצריך להתישב בדבר. אמנם בנ"ד נראה דכ"ע מודו דשם רחמה אין לכותבו כיון דנשתקע ואין לו חשיבות כמו שנאמר. ועוד בה שחקרתי בדבר היטב ונתברר כי כנוי רחמה לרחל אינו אלא בעודה נערה אבל אחר שנשאת הקוראה כך הוא זלזול והם כי לא להזכיר שם רחמה כי אם בנערותה וכל שהוא דרך זלזול הגם שהוקבע לו וקרו ליה רובא דעלמא כל שאינו חותם בו ועולה לתורה אין צריך לכתבו כמ"ש הרב דרכי נועם ובנו הרב גנת ורדים והרב פרח שושן סוף חלק ה' ע"ש וכ"ש בנ"ד שנשתקע. ואבא היום על מה שקורין לאשה זו אם לולו. ובראשית מאמר נחקור אם נכתב בגט אם לולו לבד אם הגט כשר ולכאורה נראה להביא ראי' דכשר מתשובת הרשב"א שהביא מרן בב"י סימן קכ"ט וז"ל שאלת גט שצריך לכתוב בו שמו ושמה אם כתוב בן פ' ובת פ' בלבד ולא פירש שם המגרש ממש ולא שם המתגרשת מהו. תשובה. אינו כשר דשמו ושמה בעינן וחניכה דקאמרינן היינו דקרו ליה אינשי באותה חניכה כנהוג היום ושקורין אותה באותה חניכה ולא אחרת עמה דלא מנכר לאיזו מגרש כדעת ר"ת שכתב דבעינן שיהא ניכר מתוך הגט איזה מגרש אבל בת פ' אינה ניכרת באותו שם עכ"ל ומוכח מדבריו דבנ"ד דכ"ע קרו לה אם פ' והיא נכרת בשם זה ולא עוד אלא דאין לה מכיר אלא אם פ' דהיינו אם לולו א"כ נראה לכאורה דאם נכתב אם לולו לבד כשר (כאן חסר גמר דין ומשא ומתן על תשובת מהר"ם מפאדוב"ה ותשובת מהר"א ן' חנניא כו' חבל על דאבדין): איכו השתא נדעה נרדפה משפט נבחר' לנו בכתיבת גט זה על שו"ם מה. ובריש כל מראין סברית מימר לכתוב אנתתי דמתקריא רחל כהוראת אבי התעוד' הרב מהרימ"ט בשם אבגלי אשר הרב הגדול מהראנ"ח בח"א סי' ל"ד עלה ונסתפק אם שם אבגלי נגזר משם אביגיל והעלה הרב מהרימ"ט דיכתבו אנת אנתתי דמתקריא אבגלי כמ"ש בספר שמות כ"י להרב מהרימ"ט והביאו הרב מהר"ר שמחה בס' שמות הגיטין והרב מהר"ש הנז' למד אמרינן ולימד אמרינן לעשות פשר דבר זה בכמה דוכתי וה"ה בנ"ד נכתוב אנת אנתתי דמתקריא רחל ובתיבת דמתקריא שם רמז שיש לה כינוי אחר והרוא' אומר זאת האשה דקרו לה אם לולו ובודאי דאינו שמה העיקרי דהשם העיקרי הוא רחל ורמזו הכינוי בתיבת דמתקריא איברא דחזינא להרב מאריה דארעא דישראל מהר"ם ן' חביב בס' עזרת נשים קרא ערער על הוראת מהרימ"ט ומטי בה משם גדולי הדור כי לא נכון לעשות כן דמדלא כתב אנת אנתתי אבגלי וכתב דמתקריא יתירה יראה דבא לרמוז שהי' לה שם אחר אביגיל ושמא אשה זו מעולם לא נקראת אביגיל. (ע' לקמן שכתבתי סמוכנה לזה ע"ש ודוק) ובאמת דהוא תימא על הרב עהרימ"ט דמה תקות היא זו דהרי דברי הגדולים המערערים נראין בטעמן ונימוקן. ויראה דדעת הרב מהרימ"ט דבאומרו אנת אנתתי דמתקריא אבגלי אינו במשמע בהכרח שיהי' לה שם אחר אלא דבזה הורה דיש דבר מה כי ירא לאמר אנתתי אבגלי שמא יש לה שם אחר עד כי חדל הסופ"ר לכתוב אנתתי אבגלי ומשום הכי כתב דמתקריא אבגלי, ומשפט הלשון יחייב שנקראת ודאי אבגלי אבל אינו מחייב דיש לה שם אחר והדבר שקול דאפשר דיש לה שם אחר ואינה נקראת אלא בשם זה או דיש ספק אם יש לה שם אחר ולכך כתב דמתקריא אבגלי כן נראה לישב דברי הרב מהרימ"ט ויראה המעיין דמדוקדק בדברי מהרימ"ט. ומ"מ מאחר דגדולי הדורות ורבנן בתראי לא מלאם לבם למעבד עובדא כהרב מהרימ"ט אלא ביש לה שתי שמות ודאי אלא דהאחד נשתקע וכיוצא אמנם כאשר יהי' האופן כנדון אבגלי לא סמכי רבנן למעבד כמהרימ"ט כמבואר בספרי האחרונים וכמו שכתבנו בעניותנו בנדונים אחרים שבא מעשה לידינו בס"ד א"כ בנ"ד דיש להסתפק אם כינוי זה יש לכתבו בגט אי לא חשיב כל עיקר דמי קצת לנדון אבגלי דהרואה שכתב אנת אנתתי דמתקריא רחל סבר דיש לה שם אחר ואינו. ומאן ספין לתקוע עצמו לדבר הלכה בשגם נ"ד עדיף טפי טובא מנדון אבגלי. ולפום ריהטא הי' נראה לכתוב המכונית אם לולו כשם בולה ובוליסה דהעלה הרב עזרת נשים דיכתבו המכונית בוליסה אע"ג דלא דמי למ"ש הרב מהרח"ש סי' יו"ד דכותבין המכונ' קומפראדו כיון דעיקר בולה ובוליסה הוא על שם גדולה וכ"כ הרב גט פשוט ס"ק פ"ד דכותבין רוביסה. וה"ה בנ"ד דאע"ג דשם אם לולו אינו שם הרי זה דומה לבוליסה ורוביסה דקראו בשמותן על שם גדולה: ומיהו יש לחלק דהנך כינויים לה לעצמה לא כן בנ"ד דהוא שם ליווי וקרו לה על שם בתה שהי' לה כבר ואינו כינוי למתגרשת עצמה: אכן צופה הייתי להרב עזרת נשים בשם אבי סעד דכתב דאשה דקורין לה הכל אם שמואל כותבין דמתקריא אם שמואל. ולפ"ז ה"ה בנ"ד דיכתבו המכונית אם לולו. ואף שהרב מהר"ם ן' חביב בעזרת נשים כתב דמתקריא אם שמואל אפשר דאגב שיטפיה כתב כן דהרי פסק מרן דכל חניכא אף שהיא בלשון עברי כותבין המכונה וכתב הרב מהר"ם ן' חביב עצמו בגט פשוט ובעזרת נשים דלדעת מרן כותבין המכונה בכור המכונה קמחי וכך הסכים להלכה וה"נ בנ"ד נראה לכאורה דדמי לכינוי חניכא. אמנם רואה אני דיש לדון עדיין בנ"ד דהרי כתב הרב עזרת נשים בשם אבו סעד דלאיש דכולי עלמא קרו ליה אבי יצחק כיון דבס"ת קרו לי' בשמו