חיים שאל חלק א ס

שכן למה שנהנו שלא לומר שהחיינו ודאי מתחילת ליל י"ז אין לומר שהחיינו. וכן הנוהגים שלא לאכול בשר בין המצרים והביא מנהג זה מרן בש"ע ודאי אין אוכלין בשר בליל י"ז בתמוז והוא מנהג פשוט בארץ הצבי שהרבה פורשים מאכילת בשר בין המצרים ומתחילים לנהוג מליל י"ז בתמוז. וכן המנהג גם בשהחיינו. והרי מור"ם בי"ד סוף סימן שצ"א וסי' ת"ב כתב דאסור לאכול בסעודה בלילה שביום המחרת מת אביו והגם דבסימן שצ"א כתבה בלשון י"א בסימן ת"ב כתבה בסתם וכתב הרב ש"ך שכן ראה נוהגים באיסור. ומכ"ש בנ"ד דאפי' המקילים שם הכא ודאי מודו דליל י"ז בתמוז אין לומר שהחיינו כן נראה לדעתי הקצרה. ומר את אשר יבחר יקריב אליו וה' יקרבהו לתורה ולתעודה כפלים לתושיה ואתה וביתך מסובין בבנ"י בר"ק בני עליה זרעא מעליא והעושר והכבוד עותרא סגיא ככל אשר תאוה נפשך אלהים חשב"ה רב העליליה ונפש אדם מו"עט קטינ' דארעא דב"י חי"א: סימן כ"ה בדין ש"ץ שטעה ולא קרא בחה"מ דפסח בספר שני והקרבתם שאלה הרב בית דוד א"ח הורה דש"ץ שטעה וקרא בח"ה של פסח בספר שני ענין אחר ולא קרא והקרבתם דאין צריך לחזור וכתוב בספר אגורה באהלך דאין מקום לדברי הרב בית דוד דאשתמיטיתיה תשובת הרשב"ץ שהביא מרן בב"י סימן רפ"ב ומ"ש הרב שיירי כנה"ג שם דאף דהוי תקנת הגאונים קרו ליה חובת היום דודאי הרשב"ץ ראה גם ידע דברי הרא"ש והר"ן והמרדכי איכו השתא יורנו המורה מה משפט נבחרה לנו אם יחזור או לא ושכמ"ה. תשובה ידיד נפשי בראש אמי"ר אמרתי למה הרגזתני להעלו' על ספר בענין זה. ואחרי שובי בתוך העמק אפיריין נמטייך דאשכחנא מרגנית' בס"ד ואשיבך על קנ"ך כי מה שכתב הספר הנזכר וגזר אומר דאשתמיטתיה להרב בית דוד תשובת הרשב"ץ שהביא מרן סימן רפ"ב עמו הסליחה דבדברי הרשב"ץ שהביא מרן בב"י סתמא קאמר ספר שני שקורא המפטיר שנמצא בו טעות צריך להוציא אחר דחוב' היום ומאי קאמר דאשתמיטיתי' להר' בית דוד דברי הרשב"ץ ומה ראיה מהרשב"ץ דהוא ז"ל מיירי בספר שני שהוא חובת היום כגון ר"ח וד' פרשיות ואמר לך הרב בית דוד דכיון דהרשב"ץ קאמר שהוא חובת היום הרי פירש דעסיק בדבר שבחובה לא בס"ב שהוא מנהג הגאונים ולא הוזכר בתלמוד. ובודאי שהספר הנזכר לפי שראה שהרב שיירי כנה"ג שם סימן רפ"ב כתב באות ה' על מה שהורה הרב ז"ל דאם נמצא טעות בשביעי אחר שקרא ג' פסוקים א"צ להוציא ס"ת אחר על זה כתב וז"ל גם מה שנרא' מדברי הרשב"ץ דביום שמוציאים שני ספרים אם נמצא טעות בספר שני מוציאין ס"ת אחרת ולא חילק בין קרא ג' פסוקים ללא קרא הטעם מפני שביום שמוציאין שני ספרים קורא המפטיר בחובת היום וכל שלא קרא כשעור שתקנו חכמים אין כאן קריאה ולפ"ז דוקא בשבת אם נמצא טעות בס"ת אחר שקראו ז' עולים כל אחד ג' פסוקים אין להוציא ס"ת אחרת אבל בי"ט וח"ה ור"ח וד' פרשיות צריך להוציא ס"ת אחרת עכ"ל ויען הרב קאי על הרשב"ץ וכתב דבי"ט וח"ה וכו' צריך וכו' פשיטא ליה לס' הנזכר דהרשב"ץ בהכי מיירי ועל זה כתב דאשתמיטיתיה להרב בית דוד דברי הרשב"ץ. ולא זו הדרך להקשות על הגדולים דאטו אחראי הרב בית דוד לפרש דברי הרשב"ץ כמה דפריש הרב שיירי הלא הרב בית דוד כה יאמר שאין כונת הרשב"ץ על ס"ב די"ט וח"ה אלא על קריאה מחוייבת הנמצאת בש"ס וכדאמרן. וכד דייקת שפיר גם דברי הרב שיירי יכולני לפתור דמ"ש י"ט וח"ה בס' הראשון מיירי שהרי כל עצמו של הרב לחלק דשאני קריאת שבת דכשקרא כ"א פסוקים יצא י"ח משא"כ י"ט וח"ה של פסח בס' ראשון דגם שקרא העולה האחרון ג' פסוקים עדין לא נשלם חובת היום ולא דמי לנמצא הטעות בשבת בז'. והגם דנקט ד' פרשיות ומיירי בספר שני מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא דהרב הוה מסדר הפרשיות של חיוב. וכן משמע קצת שהוא כונת הרב שיירי שכתב לשון זה בריש דבריו על דברי הרב מגדל עוז דבנמצא טעות אפי' בסוף הפרשה וצדד הרב ז"ל דבפ' י"ט וח"ה ור"ח וד' פרשיות קאמר. והרי התם לא קאי על ספר שני. ומשמע דבס' ראשון די"ט וח"ה מיירי. וראיתי להרב החסיד המפורסם מהר"י אלגזי זלה"ה בס' אמת ליעקב שהקשה על הרב בית דוד ממ"ש מהר"ם מלובלין בתשובה סימן פ"ה דאם קרא ביום השבת שהיה יום ראשון של ח"ה של סוכות למפטיר פרשת וביום השני לבד ולא קרא וביום הג' ובירך העולה אחריה צריך לחזור ולפתוח ס"ת ולקרות ביום הג' וכתב הרב הנזכר שנראה שהרב בית דוד לא ראה תשובת הר"ם מלובלין הנזכר ע"ש דף ס"א ע"ב. וכן ראיתי בס' שלחן גבוה סי' תרס"ג שהביא דברי הרב שיירי כנה"ג שכתב הוראת מהר"ם מלובלין הנז' בקצרה וכתב עלה שרבו הרב בית דוד נראה דלא ראה דברי הרב שיירי הללו שכת' בסימן רס"ט שאם שכח ביום ח"ה של פסח לקרות בספר שני והקרבתם שאין צריך לחזור ע"ש. ואני אומר דהוראת הרב בית דוד אינה נגד הוראת מהר"ם הנז' דטעם הרב בית דוד שס"ב של פסח אינו מן התלמוד אלא מהגאונים ואינו חובה משא"כ קריאת החג שהוא משנה פ' בני העיר דתנן ובשאר ימות החג קורין בקרבנות החג ובזה גם הרב בית דוד מודה דחוזר דחובת היום היא וזה פשוט ומבואר. ואם כונת הרב אמת ליעקב היינו משום שהוא הביא שם משם מהר"ם הנז' וז"ל ואף דיש לומר דהרב תה"ד לא מיירי אלא בשאר פרשיות המועדים אבל בקרבנות המוספין דחובת היום נינהו ס"ל דחוזר אם דילג וכו' עכ"ל והרי דמהר"ם קאמר דקרבנו' המוספין חובת היום נינהו הפך הרב בית דוד שכתב דקרבנות המוספין אינן חובה. גם זה אינו ראיה דאמר לך הרב בית דוד בקרבנו' מוספי החג שהוא נדונו קאמר דהוו חובה שנזכרו במשנה (ובתשובת מהר"ם הנז' דפוס מיץ יש שינוי בלשון ומהלשון שהביאו הרב מג"א סימן קל"ז והרב אמת ליעקב נראה דהוא טעות הדפוס וכעת אינו מצוי דפוס ראשון). וגם מגוף תשובת הרשב"ץ הנז' אשר היא בתשובותיו ח"א סימן קל"א לכאורה אין ראיה נגד הרב בית דוד כי הנה שם בשאלה כתוב ימים שמוציאין שני ס"ת כגון ד' פרשיות ויכולני לפתור דלא איירי אלא בחובת היום מעין דוגמת ד' פרשיות וכדאמרן. גם ממ"ש בתוך התשובה לענין קטן עולה וז"ל בקריאת חובת היום ומה שהיא תקנה קבועה כגון ד' פרשיות וחנוכה ומוספי ר"ח והרגלים א"א כלל ע"י קטן דכיון שאינו מחויב בדבר אינו מוציא הרבים ידי חובתן עכ"ל אין מופת חותך דמ"ש דמוספי ר"ח והרגלים הוו חובת היום יש לומר דהאי רגלים דנקט היינו קרבנו' החג דשנו במשנה וספר ראשון של מועדים דשנוי במשנה ובגמרא ובהנהו אין קטן עולה דלא הוי כמו שבת דקטן עולה אבל בשאר י"ט שקורין בספר ב' וכן בפסח בח"ה שקורין בקרבנו'. המוספין לא מיירי שאינו כתוב בש"ס רק הוא תקנת הגאונים והא לא מיקרי חובת היום כמ"ש ה' בית דוד וכן כתב רבינו ישעיה הראשון בס' המכריע סימן ל"א דקריאת הקרבנות בס' שני לאו חובת היום ואינו כתוב בש"ס אלא תקינו הגאונים הכי שהש"ץ לגרסינהו לומר הפ' במוסף ע"ש. וכן הרב בית חדש בתשובותיו בריש סימן קנ"ח כתב דאינם חובת היום והאריך בזה ע"ש. וכל זה כתבנו כלפי האומר דנעלם מה' בית דוד מה שהביא מרן בב' תשובת הרשב"ץ סימן רפ"ב ודברי הרב שיירי ואין מקום לדבריו כאשר כתבת ידיד נפשי. ואולם כד דייקת שפיר נרא' לפי קיצורי דאין לסמוך על הרב בית דוד בהורא' זו אי בעית אימא סברא ואי בעית אימא גמרא גמור מיסודן של ראשונים ואחרונים. אב"א סברא דאע"ג