חיים שאל חלק א מט

וההבער באחת יבער"ו מלכים מדייני"ם ערו ערו לא שבוק מידי בעלמא קודחי אש מאזרי. מכדי כל דפריש מעמק חברון עמק הבכ"ה שדייוהו הכא מה זו סמיכה לדבר הלכה וקטרין למשרי. ואולם לא אני בן חורין מן המהדרין במקום שאמרו לחתום לית ליה פטרי. ואחשב' לדעת זאת זוהי שאמרו מתוך חומרו קולו ולפי העלות כתב וחותם וסומנטרין ובריא נהורין הוו זהירי"ן מאימתי קורין לדבריהם דרבנן כאשר ירדוף הקור"א. אף אנן נמי תנינא להא דתנו רבנן ותנן בבחירת' נקיטנ' בשיפולי גלימייהו אלקפתא נקטן ריחא אתי איבסום קם רב"ה יעטה מור"ה כי כל מילי דרבנן הלכות קבועות הן כמשפטיהן ומוצאיהן עד עשרה דרי. ואני אובין ואידון זאת לפנים כל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנ' איתיה לשעבר איתיה להב"ה אש של גבוה לאריא מתיל אל מקום המזבח באתרא דמאריה. זו מצות כהונה שישנו בהבאה מצוה להביא מן ההדיו' ויהיבת ליקידת אשא בשרא אגומריה. כן עינינו חזיתינהו להני בי תרי אש דת למו רבוצה כארי לרצון על מזבחם לפידים יהלוכו הלכות המאוש"שות דעיילי רבנן פסק"י פסק"י עבדי סמתרי. ונפשם אותה עבדו להון זרזי"ן הוקשו למצותן להביא מן ההדיוט נשיב זיק"ה ואש נשקה הלא זה אוד מן האזוב אשר בקיר דאית ביה קטרי. וידבר דוד דברות שתים והאיכ' שיריים יש לו אחוריי' והעלם בנתים דלא ידע לאהדורי. רגליו לנחוצתי"ם דלא מצי לאשתעויי דינא לבטא בשפתים ויהי הקצר אמיץ קרי חדא ופרי. וזה החלי בעזר משדי אבא רחמנ' יוצר אור ובורא. ידעי רבנן מבין עם תלמיד פלוגת' דרבוואת' בתראי על עסקי מסים הללו בעלי כיסים כמים לים מכסים לקראת נכסי"ם על פני חוצות ודמ"ן טעון הזאה מקיר העיר וחוצה אבדור אבדורי. כי הנשר הגדול חד מן קמי"א מכת ראשונה של גדולי רבני אשכנז האחרונים מהר"ם מריזבורק ורבנן סמוכי מהר"י סג"ל ומהר"י וייל ומהר"ר איסרלן סברי בפרו"ע פרעו"ת בישראל ויעל מס בנכסי חוץ כגון דקאי בתרי עברי. ורבים לוחמים שני המאורות הגדולים מרום מראשון הרשב"א ז"ל בתשוב' סי' תרס"ד והריב"ש סי' תע"ז ונלוו אליהם גדולי האחרוני' מגלילותנו מהר"ם אלשיך בסי' ס"ה ומהר"ר בצלאל סי' ט"ל ומהראנ"ח סי' ומהרשד"ם ח"מ סי' שס"ה ומהרש"ך ח"ג סי' מ"ג ויותר מהמה כלן שוין דנכסי חוץ מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עלייהו מכי נפוק לקריית' אפיקנהו לחירות' חר"י חר"י. ולא ניתנה לפריעה לעתיר נכסין כי אם נכסים בחזקתן אשר היו בעיר במחיצתו ויהי כאשר פר"ע בהקפו על אשר נמצא אתו פוטר ה"ן אותו רחמנ' פטריה. והדברים מגיעי' אל צל"ע המחלוקות מערכה לקראת מערכה טוט אסר וטוט שרי. ומרגל' בפומיהו דאינשי ידבר איש אל רעהו רבים מוחזקים ולא עוד אלא דהגם שהיחיד הדן עם רבים לאו בר מתא והאחד איננו אל עירם ואל שער מקומם איתן מושבו אל ארץ אחרת באחת ערי. משמע מפום ממלל רברבן על שפ"ת היאו"ר אלה דברי. הרב מהר"י קולון זצ"ל בתשובתו הרמתה שרש ב' ונצר משרשיו יפרה. דגם בכי האי גוונא אמור רבים מוחזקים לא זכה כנגדו של זה היחיד מעיר אחרת ודא תהא למיקם בל יצען בל יסע יתדותיו והיו תוצאותיו ותרבנה סרעפותיו לכל דיירי. כאשר מפורש יוצא מפי כהן גדול הרב שפתי כהן בח"מ סי' ד' וכ' דהכי משמע מדברי מור"ם בהגהה שם ותו משמע מדברי מהריק"ו סוף שרש ג' דגם במידי דלאו מסים רבים מוחזקים וידם עליונה זמרן גברי: איברא כל היד המרבה לבדוק בספרן של צדיקים שהי' סופר"ן ומניחן כדי שיקלוט העי"ן הנהו זהרור"י. פושט"ו אפי' בשו"ק דאי רבים מדיינים לגבי יחיד שאינו בן עירם או כאשר יצאו לטעון טעון שלא בענין מסים הלכה רווחת דאין כח רבים יפה בהני בי תרי. וכן מוכח מדברי מור"ם שם בדרכי משה דלא כמ"ש הרב ש"ך דדעת מור"ם דרבי' מוחזקי' גם נגד יחיד דליתיה בר מתא דמדבריו שם יודיע דרכיו דרכי משה כל בתר איפכ' והכי דייקי קצת דברי מור"ם שם בהגהה ולשונו גם הוא יורה. דלא נאמר רבים מוחזקים אלא להדי בן עירם מה שאין כן אם יחיד זה קבוע ארוכתיה במאתיה לא בדא מר כי אתריה ומר כי אתריה. וגם אשר איננו מבלי מסי"ם ארי עלה הרב בני יעקב בריש תשובותיו העמיק הרחיב ותריץ יתיב לדברי מהריק"ו בשרש ג' ודרך קשתו נגד פני עליון פני משה ח"ב סוף סי' קי"א פוק חזי חלמא ופשריה. ומכל מקום כאשר יהי' האופן דרבים שת"ו טענת דמי"ם לענין מסים נגד יחיד או יחידים מבני עירם הא פשיט' דגדול כח הרבים והם מוחזקי' וכולי עלמא מאלמי"ם אלומי"ם כח הצבו' זהירי באחוורי. ומהשת' ראשית הג"ש הנה מקום לומר בנדון שלנו דהדין עם הצבו' והני אינשי זה יתנו ככל אשר יושת מבית ומחוץ דלא תיהוי באעבורי. ברם זו אינה משלנו ולא צייתינן להני כללי אלא דוקא היכא שהמס לצורכי מלכות באשר דבר מלך שלטון עד לבא חמ"ת מלך הלכך קראו בשמות' רבים מוחזקי' אדירים משברי. לא כן עתה דסוגיין דעלמ' הם יקחו את הזהב לכל מלאכת מחשבת אשר אתם זוני"ם העניים והאביונים וכיוצא מינים ממינים והי' הד"ם הזה לכם לכל מידי דאית בהון צרוך על העיר ועל העזרו"ת שחוברה לה יחדיו מכי אתו חבר"י. ובכי הא הדרן למילתין דגדול כח המוחזק אף לגבי רבים ככל הכתוב ומפורש בספר משא מלך וכאשר האריכו למענית"ם הרבנים בתשובותיה' והרב משאת משה בשילהי ח"ג שפתותיו שושנים פנה וזוית לא שביק מתון ומסיק מכרך ועסיק כל אמת הלכה למשה לזכות הגבירים וירב היע"ר כקלא דכינרי. וכבר ראשי אלפי רבנן תקיפי עבוד עובד' בכרכים ועיירות גדולות אלומי אלמוה לכח יחיד המוחזק נגד הרבים כהלכת גוברין דעלמ' דהלכה רווחת היכא דקאי ממונא תיקום אוקי ממונ' בחזקת מריה. ועל דבר זה נכרת ברית ודתא מהחצפא אימתני ותקיפא אמור רבנן אמור אל הכהני"ם דינא קא בעיתו כי הוו מפטר"י. וכי תאמרו האיכא בהסכמת צבור חרם וספיקו להחמיר הא הוו בה רבנן מהר"ם ישראל ודעמיה ועשו מטעמי' דלא אשחין אנחנא על דנא פתגם לחרם והגם שהרב אדמת קדש בראשון סי' ד"ע קפסיק. ותני לחייב הגבירים מטעם ספק חרם דאיבעי לן למיזל לחומר' בלאוי יתירי. יחזו פנימו כן קרבו קול ושוברו צועקים מן האדמ"ה דהרב עצמו הדר הודרניה וכפר אדמת"ו שכן ראוי להיות חוז"ר שדי אחיזרי"ה. אמטול טעמי הרב משאת משה וכאשר שרטט וכתב על האדמה שניה לפי מעשיו בח"ב סי' ט"ז ולאש"ר אמר כל פסקא דפסקיה משה בישרא"ל גדול שמו וכבר ראיתי להרב המפורסם מהר"ר יאודה בריאל בתשובה על ענין מס בני היריד דאתו מעלמא ושמחו תגרי. חגר חרבו נגד הצבור דהסכמתם בטלה והבל יפצה פגום יוצא ליתנהו לכל חרמי ואסרי. ובמותב תלתא מרבני דורו החזיקו בהוראתו משפטו ושאתו וקונטריסם נדפס ומשם ישכיל אנוש בצירוף טעמי הרבנים הנז' דבכגון זו סתם חרמי"ם לכהני"ם לא שרירי. נכון לבם בטוח אל אשר יהיה שמה הרוח פטירי ועטירי מכל ערורי: אכתי פש גבן חקור דבר בנדון שאחר עבור פשר דבר אשר עשו כדבריה' כמה שני בשגם הא בחדתי הם מסכימים אינהו סמכי מפקי לנכסי חוץ דנפיש שיעוריה. ומקום יש בראש לומר דכיון דבעת ההסכמ' שתיק משתק שתיקה כי האי הודאה היא הנמצא כזה מזר"ה ישראל והוא עד וראה גמר ההסכמה אזיל בתר איפכא כמזכה שטרא אבי תרי. ואיבעיא להו לאודועי וכל דלא אודעינהו שתק"ו יחדיו שתיקתם הודאה נותנין עליהם חומרי. לזה אני אומר דיש זכות תולה דכיון דמקדם קדמתה קול צוחה בעיר ואתשילת שאלתא מקמי רבוותא ותשובתם הרמתה באה ונהיתה הללו מזכין וכל מילי דרבנן נראו בעליל לארץ על מזבח הדפוס ספרא וספרי. דאין כח הצבור להסכים אף בחרם והיחיד אין לו לחוש רישיה בקרירי. ולא עוד אלא שהגבירי' הקודמי' הן הם השואלים מהרבנים ז"ל ושם הם שבי"ם בתשו' שלימה