חיים שאל חלק א מה

מסים. והנה לפום מאי דאמרן בסמוך בכונת דברי מור"ם בסי' קס"ג נרא' דתפס לעיקר כהך שינויא בתרא בדעת מהר"ם וכן נראה ממ"ש בד"מ שם משם מהרא"י בכתביו סימן קמ"ד וכ"כ הרב מהר"ם חאגי"ז הובאו דבריו בשו"ת שמש צדקה ח"מ שאלה ל"ג סי' ז' שנראה דהריב"ש בתשו' עשה עיקר מתירוץ שני דמהר"ם שכן נראה מהריב"ש סי' קל"ב וכמ"ש הפמ"א שם סי' נ"ה ועיין למהרח"ש שם ומשא מלך דף י"ט ע"א וכן נראה מהשה"ג ריש בתרא דתירוץ שני עיקר גם התה"ד סי' שמ"א כתב דרבינו שמחה מסכי' להאי שינויא בתרא דמהר"ם דמסתמ' המושל אפי' קודם פשרה מקל לזה ומכביד לזה וכ"כ הפמ"א בראשון סי' קכ"ג בדעת רבינו שמחה שכ"כ בתשו' בשו"ת מהר"ם סי' תתקל"ב גם הרא"ש והטו' שהביאו סברת רבינו שמחה ונטו אחריו כיון שראינו דרבינו שמחה בתשו' הנזכר סבר דאף המלך מעצמו קודם פשרה אינו רשאי לפטו' לשום אחד דמסתמ' הוא מכביד על אחרים א"כ הרא"ש והטו' תפסי סברת רבינו שמחה בשלימות דאם איתא דפליגי במקצת הו"ל לפרש. והגם דכתבתי לעיל משם מורי הרב דהטו' מכח מ"ש סי' קס"ג נראה דסבר כמהר"ם בשינויא קמא אנכי הרואה להרב מהר"א די בוטון בתשובות לחם רב סי' ע"ז שכ' וז"ל וכ' הטור דין זה סי' קס"ג ומלשונו שכ' שם ואמרו אליו בני העיר וכו' וגבה מהם חלקו ונתמעט וכו' דקדק מורי (הוא מהרשד"ם סי' שס"ד) דס"ל להטו' דדוק' היכא דגבה מהם חלקו וכו' הא לא"ה שלא הטיל עליהם פטור אפי' שהם הצילוהו עוד כתב דמ"ש דאם פטרו מעצמו שהוא פטור ל"ד פטרו המלך מעצמו אלא אפי' ע"י בקשתו וכו' והדברים הנזכרים נראין מוכרחים אלא דק"ל דהטו' סי' קע"ח וכו' משמע מהתם דאפי' הוא עצמו שהציל ע"י בקשה הכל הוי לאמצע וכו' ואע"ג דלא בא שום הזק לקהל וכו' כ"ש הכא גבי פרדכת שבא ממנו הזק לקהל דראוי שיהי' לאמצע היכא שבקש מהשר למחול וא"כ איך כתב הטור כאן דאפי' אם ע"י בקשתו מחל השר אין לבני העיר כלום וכו' ומינה ג"כ קשה למ"ש דהיכ' דבני העיר הצילוהו אם לא הכביד המס עליהם שאינו צריך לשלם חלקו דאמאי אפי' הוא עצמו שבקש הוי לאמצע ואפי' לא בא הפסד לבני העיר כ"ש היכא שבני העיר וכו' ולתרץ כל זה יש לחלק בין פרדכת לאדם שמרויח בעיר וכמהריק"ו סימן קכ"ד ואפי' הי"ל אוצרות כסף וזהב כיון שאינו עושה ריוח בעיר וכו' משמע דטע' דהכ' דהוי בטל ולכך פטרוהו אבל באדם שהוא מרויח יש לדון כדברי ר"ש וכטור סימן קע"ח עכ"ל והך קושיא קשיתיה להרב פמ"א ח"ב סימן נ"ב ומורי הרב תריץ יתיב ופריש יאות הסוגי' לפי דעת הטור וכ' דהטו' ומרן סברי כמהר"ם בשינויא קמא כאמור: אמנם ק"ק דהתה"ד סי' שמ"א כתב דבא"ז הסכים כרבי' שמחה גם כתב בשינוייא בתרא דמהר"ם דמסכים לדעת ר"ש והך טעמ' דאפי' קודם פשרה מה שמקל לזה מכביד לאחרים כתב ר"ש והביאו בא"ז הגדול ע"ש ומשמע דא"ז תפס כדעת ר"ש בכל משפטיו וכשינויא בתרא דמהר"ם ואלו התה"ד סי' שמ"ב הביא פי' רשב"ם בההיא דפרדכת דהיינו כמ"ש הטור סי' קס"ג דבין באצילתיה מתא בין באנדיסקי פירש דהוכבד בשבילו על האחרים ואח"כ כתב וז"ל ובא"ז הוסיף או שנמצאו שם בני אדם שאינם מבני העיר ואמרו לשלטון שזה עני וכו' ע"ש ומשמע דא"ז מסכים לפי' רשב"ם וכפי מה שהסכים הא"ז כר' שמחה דהשר מעצמו קודם פשרה אין פיטורו פיטור וכשינויא בתרא דמהר"ם קשי' הך דאנדיסקי דמה יושיענו דפטרוהו ממוני המושל מעצמם כל שהוכבד על אחרים. ואולם עפ"י חילוקי דיני' אשר חילק הרב מהר"א די בוטון דההיא דסי' קס"ג באדם בטל אתמר אבל מי שמרויח דיניה כמ"ש ר' שמחה. וכן משמע קצת ממ"ש בתה"ד שם בשם א"ז וז"ל וכ' בא"ז משמע מתוך פריב"ם שאינו נותן כשאר בני המקום וכו' ע"ש וכן משמע קצת נמי מהחילוקים שחילק התה"ד שם דשאני דין פרדכת ע"ש עפ"ז א"ש דברי א"ז דאע"ג דפסק כדיני רבינו שמחה מ"מ פרדכת שאני דמקילינן עליה ולפ"ז אפשר לומר דהרא"ש והטו' סברי כר' שמחה דהמלך דפטר קודם פשרה אינו פטורו פטור וכשינויא בתרא דמהר"ם והר' פמ"א שם סימן נ"ה הביא דברי מהריק"ו סי' קכ"ד דמחלק בין פרדכת לאדם אחר וכ' שכן נראה מהריב"ש סי' קל"ב ומהרש"ך ח"ב סי' קמ"א וכ' דאשתמיט למהריק"ו והריב"ש תשובת ה"ר אביגדור שהביא המרדכי פ' הגוזל בתרא דכ' דאין חילוק מפרדכת לאחר וכיון שה"ר אביגדור כתב כן והני רבוואתא בתראי לא ראו דבריו הכי נקיטינן עש"ב. וק"ק דמתשו' מהר"ם דמייתי הגמי"י בתשו' לס' קנין סי' כ"ט מוכח דמחלק בין פרדכת לאחר כמ"ש מהר"א די בוטון שם וכ' דכן דעת הטור וגם נראה דכן דעת א"ז כמדובר ואף שהפמ"א בח"ב סימן נ"ב תמה על הראב"ד במ"ש משם הרשד"ם שדע' הטור בפרדכת דאפי' ע"י בקשתו פטור מ"מ הרב שם לעיל הוקשו בעיניו דברי הטור ולא תירץ וא"כ איך פסק בפשיטות דלא כמהריק"ו והריב"ש ולא זכר שמהר"ם אזיל בשיטתם וקרוב הדבר שזו דעת הטור וא"ז ומ"ה לא חיישי הריב"ש ומהריק"ו לתשובת ה"ר אביגדור דרבים אשר אתנו סברי כסברתם וסברת הר' אביגדור אפשר דהויא יחידאה. [הגם דאפשר דספרי הטור לא נתפשטו בימי הריב"ש. מ"מ אגב רהטאי כתבתי כן לפי שמהריק"ו בכלל. ועוד בסוף ימי הריב"ש אפשר דנתפשטו ספרי הטור וע' בתשוב' הריב"ש סי' שכ"ח. ומ"ש ומשו"ה לא חיישי הריב"ש ומהריק"ו וכו'. ס"ס ק"ק דהי"ל להזכירה ולדחותה כמ"ש הרב פמ"א שם ח"א סימן נ"ה] וגם הפמ"א לא הזכיר תשובת הרא"דב. [וע' בח"א סימן נ"ה) ומזה יש לעמוד על מה שהקשה הרב משא מלך למהר"ם מההיא דפרדכת ומאי דכתבי האחרונים עלה. אמנם אני בתוך הגולה הכביד נחוצת"י ואין הפנאי מסכים להתישב ולהאריך כאשר עם לבבי אשיחה ואהמה. חוזרנו על הראשונות דלהך שינויא בתרא דמהר"ם ולרבינו שמחה וסיעתם שהוא קודם פשרה אין כח ביד המלך להקל לזה ולהכביד לזה ולפ"ז בנ"ד הדין עם בני העיר הקטנה והכפרים דלאו כל כמיניה דמושל להקל לבני העיר הגדולה ולהכביד עליהם. ואין לומר כיון דהך דנ"ד אינו מס קבוע הרי כתב שם מהר"ם וז"ל והא דאין שותף חולק ה"ד בענין מסים שהם שותפים אבל עלילות אינם שותפים וכבר עלה בקב"ץ מורי הרב דברי הפוסקים והאחרונים שמסכימים הכי וא"כ נ"ד יאמר האומר דעלילה מקרי ובכל כי הא אינם שותפים ודד"ד כי הוא אמר להקל על בני העיר הגדול'. הא ודאי ליתא דזה הוי דבר הרגיל וכבר היה לעולמים וזהו סדר התמיד דבשמחת המושל מטיל עליהם הטלה כזו ככתוב בשאלה וגם על זה שותפי הוו דסוגיא דמתא הוא וכבר זמנא אוחרי הטיל השר בענין כזה ההטלה בכללות ונפרע לפי הפשר ככתוב בשאלה ומוכח דהם שותפים גם בענינים כאלו. וכיוצא בדבר. כתב מורי הרב בנדונו שהעליל השר על שני אנשים מאחר דנראה דרצו להשתתף בעלילה ההיא ששלחו לפרנס למשרי תיגריהו ולא ציוו לו לפשר לכל א' בפ"ע והביא ראיה מתשובת הרשב"א הביאה מרן בב"י סי' קס"ג ע"ש ודכוותה בנ"ד מאחר שנראה דהם שותפים בענינים כאלו גם כן. זאת עולה מן המדב"ר דנ"ד מוצב ארצה וראשו מגיע אל סלע המחלוקו"ת מערכה לקראת מערכה מאזרי זיקות הללו מזכין והללו מחייבין כמבואר. ובכל כי הא בהני אתרוותא מקום השאלה ודכוותא פשטה ההוראה לומר המוחזק קים לי כידוע והכא בנ"ד בני העיר הגדולה הם מוחזקים דהרי המושל קצב על כל עיר וכפר קצבתו ומכל אחד שואל מה שהטיל עליו ונמצא דבני העיר הקטנה באים להוציא מבני עיר הגדולה שיתנו יותר ממה שקצב עליהם השר וא"כ בני עיר הגדולה יאמרו קי"ל כשינויא קמא דמהר"ם ודישרן סמיכין עלוהי דקודם פשרה השר הוא השליט על הארץ לחלק כרצונו ואף שהוא מקל ומכביד לית לן בה ועקימת שפתיו הויא מעשה ברם פש. גבן חקור דבר שמאחר דבעניני מסים אחרים השר שואל כל הסך המגיע לכל ישראל שתחת ממשלתו מהעיר הגדולה והיא