חיים שאל חלק א כז

ולפום מאי דפריש רבינו שמשון מקינון הן לו הובא בשו"ת מהר"י מינץ ומייתי ליה הרב גט פשוט ס"ק מ"ט וכך מטין דברי מהראנ"ח בראשון באחד עשר דהכונה דבריש' הוה משתעי דמקדם הניחה ועזבה וגרשה מביתו וכדו פטרית ענינו בגירושין גמורים וכו' ע"ש א"ש נמי תרי זימני ליכי דבריש' איירי קודם הגירושין שגרשה מביתו עד שהיתה לה לעצמה ועתה מגרשה גרושין גמורי' לה לעצמה והרי הוא כמבוא"ר. ובריש כל מראין אתחזי לן להכשיר גיטא דנן דנראה דאינו כל כך צורך האי ליכי ומה גם שכבר נכתב מראש מקדם והגם דיש לפרש בתרי אנפי כדכתיבנ' ויותר מהמה שערי פירושים המה פתוחות בארש נכוחות מ"מ הכל הוא לשופר' דלישנ' ובפרט ליכי השני נראה שאינו צורך כל כך. וכן נראה ממיצוי הגט אשר קיצר הרב גנת ורדים בספר יאיר נתיב לשכיב מרע וסילת וזיקק כל לשון הצריך ואת היותר השמיט שכ' בריש' יתיכי ליכי והשמיטו בסוף ע"ש סי' י"ח מוכח דפשיט' ליה להרב דיתיכי ליכי השני הוא לישנ' בעלמ' והני תיבות אינהו משפירי שופר' דלישנ': עוד נראה להכשיר לכתחילה לכאורה דהרי מתורתו של הרשב"א פסק מרן סוף סי' קכ"ו דאם חיסר תיבה אחת מהטופס לא נפסל בכך וכן מתבאר ממ"ש בסי' קכ"ה דין י"ט וכן כתב מרן עוד בתשו' סי' ד' מדיני גיטין וכ"כ הרשב"ץ בתשובותיו ח"ב סי' פ"ג וכן נראה דתפיס לדינא הרב גט פשוט סוף סי' קכ"ו וכן נראה שהוא דעת מהריק"ש שם וכ"כ הרב כנה"ג דף קפ"ט אות קצ"א וכ"כ הרב חלקת מחוקק סי' קכ"ה ס"ק כ"ט וכן נראה סברת מור"ם בהגהה סי' קכ"ו דין ל"ה ומהראנ"ח ח"א סי' י"א שהכשירו אם חיסר תיבת אנתתי השנית וכן נראה דעת מהריב"ל ח"א סי' כ"ד שהכשיר בחסרון אות אל"ף מלשלטאה עפ"י תשובת הרשב"א וכ' דרב מובהק הוא ומפיו אנו חיים והביא ראיה מדבריו הרב מהר"ש הלוי א"ה סי' ב'. והגם דהרב מהר"ר בצלאל סי' כ"ב פסל אם כתב פטורין ביו"ד אחת הנה הוא מסכי' הולך דכל שאינו מעיקר הגט אם חיסר כל התיבה אין בכך כלום אלא דכשמשתנה הענין אף אם חיסר אות אחת בטופס פסול ונסתייע מדברי הרמב"ן והרשב"א עש"ב ולפי זה היה נראה להכשיר שינתן גט זה. ובשגם יש לפרש הני בי תרי יתיכי ליכי כאמו' ולא דמי לתשובת הרשב"ץ שהביא מרן בב"י סי' ק"ל גבי שבוקין ופטורין. מ"מ מטופס הגט הוא ומה גם דכבר נכתב יתיכי ליכי חדא זימנ'. ואולם למה שנודע דגבי גט כולהו רבוואת' קמאי ובתראי אזלי לחומר' לחוש לכתחלה אף לסבר' שאינה מוסכמת הנה כי כן נראה להחמיר בנ"ד דהרי ראינו להרדב"ז בראשונות סימן מ"ד שכ' וז"ל אות חסרה אם החסרון היה בטופס הגט כשר ואפי' בתיבה יש מכשיר עכ"ל משמע דבטופס נמי אם חיסר תיבה איכא מאן דפסל. ולשונו נוטה קצת דרבים הפוסלים והכי חזינא להרב מהריב"ל גופיה ח"ג סימן ס"ט דכ' על תשובת הרשב"א שכ' דכל שאינו מעיקר הגט אינו פוסל שממנה מקור דין זה דלא עבדינן כוותיה דהרשב"א אזיל לשיטתיה דבהנהו דקדוקי דפ' המגרש לא הוו אלא בכתב הבעל או ציוה לכתוב ובא לערער הא לאו הכי לא אבל לדעת הרמב"ם והנהו רבוואת' דמחמירי בהנהו דקדוקי יש לו' דבטופס הגט סברי להחמיר לכתחילה ע"ש הראת לדעת דסבר הרב מהריב"ל בתשו' הנז' דאיכ' מרבוואת' קמאי דפליגי על הרשב"א וא"כ נראה לכתחילה מיהא דאיבעי לן למיחש להו. ומה גם למה שצדד מהריב"ל שם דכונת הרשב"א דכ' דאינו פוסל היינו אם נתגרשה דלא נימא דלא תנשא לכתחילה אמנם מודה הרשב"א דאם לא נתגרשה לא תתגרש לכתחילה בגט זה ע"ש דכפי זה יש מקום לצדד דגם מרן שכ' סוף סימן קכ"ו אם חיסר תיבה אחת מהטופס אינו נפסל כונתו דאם נתגרשה תנשא לכתחילה אבל אם לא נתגרשה לא תתגרש בו לכתחילה. וכן מה שהכשיר מרן בתשו' סימן ד' מדיני גיטין הנז' בנתקרעה שי"ן דשבוקין מבואר שם דנדונו היה שהבעל הוא בארץ מרחקים ורבת שבעה לה נפשה עמל וטורח להשיג גט זה ע"ש. אלא דאי מהא לא איריא דכבר מהריב"ל שם כתב דפשט דברי הרשב"א מוכחי שהוא מיקל לכתחילה וכן מוכח מדברי מרן בבית יוסף סימן קכ"ו וכ"כ הרב כנה"ג שם הגהת ב"י אות ק"א: אכן מאחר דמוכח מדברי מהריב"ל בתשו' הנז' דאיכ' מרבוואת' קמאי דפסלי וכן נוטים דברי הרדב"ז כמדובר נראה דלכתחילה צריך לכתוב גט אחר בלי פקפוק: ואחרי כותבי ראיתי להרב פרי חדש סימן קכ"ה ס"ק ט"ל שכ' דאין להקל לכתחילה כדעת מרן דסמך על תשובת הרשב"א דהרשב"א אזיל לטעמיה שפוסק כהגאונים בכל הנהו דוקא כשהבעל מערער אבל היכא דליכ' עיגון יש לחוש להרמב"ם ורש"י ותוספות דמפסלי בחסר תיבה מהטופס והביא תשובת מהריב"ל הנז' וזו הלכה העלה דאם חיסר תיבה אחת מהטופס דלכתחילה לא תתגרש בו ואם נתגרשה תנשא לכתחילה ובמקום עיגון אף לכתחלה תתגרש בו עש"ב עלץ לבי שכיונתי לדעת גדול. ולפי מ"ש הרב פר"ח דהתוספות פליגי על הרשב"א ז"ל נסתלקה תמיהת הרב גט פשוט סימן קכ"ו ס"ק ק"ה עמ"ש התוספות פ' הקומץ ע"ש וצריך להתישב בדבר. וחזיתיה להרב שבות יעקב ח"א סימן קי"ח בכתב רשאי במקום רשאה שכ' דהא מילת' תליא באשלי רברבי מחלוקת הראשונים אי הנהו דוקא כי אתי בעל ומערער ויש להכשיר במקום עיגון ונסתייע מדברי מהריב"ל בח"א סימן כ"ד והביא כל דבריו וסיים הרי דיש להקל אף בחיסר תיבה אחת במקום עיגון ע"ש ונראה מדבריו דכי אמרה מהריב"ל במקום עיגון אמרה וק"ק דהמדקדק בדברי מהריב"ל יראה בעיניו דאחר שהביא דברי הרשב"א כתב דאין בזה חשש כלל והיינו להכשיר אף לכתחילה הפך מה שהבין הרב שבות יעקב בדעתו של מהריב"ל לפי משמעו' דבריו. ומ"ש מהריב"ל שם בסוף להקל בשעת הדחק הוא מצד פיסול אחר. וכן תפס דברי מהריב"ל הרב פר"ח ורמי עליה דהוא הפך מתשובתו בח"ג סימן ס"ט הנז'. ומ"ש הרב פר"ח דנדון מהריב"ל בח"א סימן כ"ד הוא בחסר תיבת ושלטאה הוא אגב שיטפיה דנדון הרב מהריב"ל שם הוי בחסר אות אל"ף מתיבת ושלטאה. והרב בתי כהונה ח"ב סימן מ' דף פ' ע"ד הביא ממהריב"ל חיסר אלף ומהפר"ח בחיסר ושלטאה. ולא היא דהכל ממהריב"ל רצוני לומר דהפר"ח בשם מהריב"ל אמרה וכ' הכי אגב ריהטיה. ועל מהר"ש הלוי סימן ב' דנסתייע מדברי מהריב"ל ח"א סימן כ"ד קשה דלא זכר דשינה את טעמו בח"ג סימן ס"ט ונימוקו עמו. ולפי האמו' מ"ש הרב פר"ח בסימן קכ"ו דין ל"ה בחיסר אנתתי השני דיש להכשיר צ"ל דבנתגרש' דוקא הוא דמכשיר ולא כדעת מור"ם דמשמע דמכשיר לכתחילה על מ"ש כן בהדיא סימן קכ"ה ובסוף סימן קכ"ו דדוק' בנתגרשה יש להכשיר. ועוד אפשר דלדעת מור"ם אמרה וסמך אמ"ש במקום הנז'. כלל העולה דנראה בנ"ד דיש להחמיר ולכתוב גט אחר כיון דלא נתגרשה והבעל לפנינו והסכימו עמי הרבנים יצ"ו וכן נעשה מעשה והנלע"ד כתבתי: סי' י' תשובת הרב המו' המאור הגדול כמהר"ר ישמעאל הכהן נר"ו אשר אור תורתו זורח בק"ק מודונא בתנאי שדוכין ואביזריה: שאלה ראובן נשתדך עם בחורה אחת ונכתב בס' שטר שדוכין ושם נאמר שנתחייבה אם הנערה (בהיות שכבר מת אביה) לתת להבחור סך מה לנדוניית בתה ובתוך תנאי שטר שדוכין התנו ביניהם שאם הנערה תתן לכסף מוצא לפרוע בעד החתן בימי השדוך את דמי מזונותיו. בעיר גדולה של חכמים וסופרים כדי שיוכל להתקשט בכ"ד קשוטין ולהתלבש בחלוקה דרבנן ושהחתן מקבל עליו זה לחוב גמור בעד תחילת פרעון הנדוני' שנתחייבה בה אם הכלה ותנאי התנו ביניהם שאם בשביל כל איזו סיבה לא יצאו מן הכח אל הפועל הנשואין ישלם במיטב' תכף ומיד בכל כך