חיים שאל חלק א יט

ולהשיא יתומה לפי כבודה מצוה היא יכול להוסיף בנדונית' עש"ב והרי הכא דכבר הניח לה נדוניה ויכולה לינשא אך כיון דאם מוסיף נשאת לפי כבודה משום להשיאה כפי כבודה שהוא הכשר מצוה פסק מהרשד"ם דיעבור על מצות אביו. וה"ה בנ"ד כיון דקרוב עדיף לאפטרופו' שהוא משגיח יותר בדקדוק על היתומים מאחר ומצוה היא אין לחוש לצואת אביו דהוי במקום המצוה: וגדולה מזו כתב מהרש"ל בים של שלמה פרקא קמא דקדושין סימן ס"ג דאב שמיחה בבנו שלא לומר קדיש על אמו לא ישמע לו דכיון שנהגו כך מעובד' דר' עקיב' שמורה ממנו שהוא נחת רוח לשוכני עפר לו' קדיש הו"ל כאלו אומר לו שלא יעשה דבר מד"ס ע"ש הרי דאף בדבר שלא נזכר בש"ס והוא מנהג שנתיסד מכח מ"ש בהגדה במעשה רבי עקיבא קרי ליה מצוה מד"ס ק"ו בנ"ד שהוא מצות ג"ח ודאי לפקח בזכות היתומים שלא ישמע לו. ואף כי יש לדון בהא דכתב מהרש"ל דכיון דמנהג זה לא בא בש"ס ולא במדרשים וכנראה שהוא מנהג אחרונים רצוני אחר הש"ס ואפש' אחר הגאונים דעשו קבע באמירת קדיש היתומים והוסיפו כמה דינים בזה בפולין ובאשכנז באמירת היתומים קדיש כמו שהאריכו האחרונים אשר לא כתוב בש"ס ובספרי הפוסקים הראשונים. כל כי הא יש פנים לו' דישמע לאביו ומה גם למ"ש מהרש"ל גופיה קודם זה על אשר מרן ז"ל טעמ' טעים למ"ש הרמב"ם דלא ישמע לאביו לבטל מצוה מדבריהם והבאתיו לעיל דאין צריך טעם לדבר מאחר דאמרינן בהדיא בעירובין להזהר בד"ס יותר מד"ת שבדברי תורה יש חיוב עשה ולא תעשה וחיוב מיתה ובד"ס הכל במיתה בידי שמים א"כ אין לך כבוד המקום יותר מזה עכ"ד. ואין כאן שום השגה על מרן דדבריו הם בכלל דברי מרן וגם לא זכר דהרב תרומת הדשן כתב כיוצא בדברי מרן והבאתיו לעיל. ומ"מ נראה דאם הבן ביטל אמירת קדיש אינו בסוג עובר על דברי חכמים חייב מיתה ולא הי"ל להניח מצות אביו. ותו דהוא חולק על המצאתי כתוב דכבוד אביו קודם שהביא שם ואפשר לדון דסבר דהו"ל כאביו אומר לו השקיני מים ואמו א"ל השקני מים דאביו קודם שהוא ואמו חייבים בכבודו וז"ש דכבוד אביו קודם. אמנם יראה דעתה אשר אמו נפטרה ופקע מינה חיוב בעלה הו"ל כאמו מגורש' דאיזה מהם שירצה יקדים וכמ"ש הפוסקים. אבל בנ"ד אינו מנהג רק מצות גמילות חסדים וכדאמרן והיה נראה מכל מה שביארו הפוסקים והבאתי קצת מדבריהם לעיל דיניח צואת אביו ויהיה אפטרופוס דכל הקרוב קודם לנחל"ה וכאב אנוש בזה כי הילדים רכים עוללים לא ראו וצריכ' רב' להתעסק בנכסיהם ולהוצי' לאור משפט' והמת יהיה לו נחת רוח שאם יהיה האיש הזה אפוט' הכל יהיה נדון על פי איש שר ואוהב אשר המנוח ציוה שיתעסק בנכסיו כאשר בא בשאלה. וגם אומדנ' רבא איכא דאם אביו היה חי הוה ניחא ליה שבנו יהיה אפטרופוס כי קרוב הוא ולא עוד אלא כי הן בעודנו חי לא יסור לבבו מעצת האי גברא שר וגדול ככתוב בשאלה: ואולם כי דייקינן פורת' יש לדחות כל הטענות האלה דהא דאמרינן שלא יבטל מצוה דאוריית' ודרבנן משום כבוד אביו מטעם שכלם חייבים בכבודו יתברך היינו במצוה דרמיא עליה דוקא. אמנם בנ"ד אפשר למצוה שתתקיים על ידי אחרים והא דכתבו הריב"ש והגהות מרדכי וסיעתם דקרוב עדיף אינו סברא מוסכמת דהרואה יראה בדברי הרי"ף פרק המפקיד שהביא דברי רב צמח גאון והרמב"ם פ"י דנחלות ותוספות שאנץ שהביא בשיטה מקובצת במציעא דף ל"ט ובחידושי הריטב"א דפוס אמשטרדם שם ובתשובת הרשב"א שהביא מרן בח"מ סימן רפ"ה דמוכח מדבריהם דקרוב ורחוק שוים הם ולא הוזכר בדבריהם דקרוב עדיף כלל וכן מוכח מדברי הגהות מיימוניות פ"ח דנחלות ורבינו ירוחם נתיב כ"ו ח"א כאשר עיניך תחזינה משרים וכן מוכח מס' האגודה פ' המפקיד. וכבר ראיתי להרב כנה"ג ח"ב סימן ר"ץ הגהב"י אות כ"ה תמה על הריב"ש דמנ"ל דקרוב עדיף והלא מדברי רב צמח גאון שכתב אפי' קרוב משמע דרחוק עדיף ותימ' על הר"ם מפאדובה שכתב והסכימו כל הגאונים דממנין קרוב ועדיף הוא רב צמח גאון ור"ח וכו' והיכן ראה כן לרב צמח גאון וכו' נמצינו למדים דסברת הריב"ש תמוה אמנם למה שהסכימו לסברתו ר"ח ור"י הזקן והגהות מרדכי ומהר"ם מפאדובה והרשד"ם והרב המפה צריכים אנו לקבל דבריו עכ"ל בקצור. ותשובות מהרשד"ם אין עמדי ואני אומר דמה שצירף עם הריב"ש ר"ח ור"י הזקן אינו מוכרח דר"ח ור"י הזקן יסברו כהריב"ש דהנה ודאי שכיוון הרב שכ"כ הגהות מרדכי. אמנם הרואה יראה דבהגהות מרדכי ברישא כתבו משם התוספות דבמטלטלי עדיף לאוקומי קרוב ואח"כ כתבו וכ"כ רב צמח גאון אי מעלי ושפו נכסי וכ"כ ר"ח אי איניש מהימן הוא וכ"כ ר"י הזקן עכ"ל וא"כ השתא דאשכחן דהרי"ף הביא דברי רב צמח גאון ומדבריו מוכח דליכ' עדיפות' בקרוב ואדרב' הוא ז"ל דקדק דרחוק עדיף מדברי רב צמח גאון ומאחר שכן הדבר ברור דמ"ש בהגהות מרדכי וכ"כ רב צמח גאון קאי אעיקרא דמילתא לחלק בין קרקעות למטלטלין על דרך שכתב הוא ז"ל בדברי הריב"ש ומהר"ם מפאדוב"ה. וא"כ מ"ש וכ"כ ר"ח ור"י הזקן על דברי רב צמח גאון קאי ואין ראיה כלל דר"ח ור"י הזקן סברי דקרוב עדיף. ולדידיה דסבר דמ"ש הגהות מרדכי בשם ר"ח ור"י קאי נמי אפרט זה דקרוב עדיף א"כ מאי קמתמה על מהר"ם מפאדובה דהיכן ראה כן ברב צמח גאון הרי לדעתו כ"כ הגהמ"ר שסיימו וכ"כ רב צמח וכו' וכ"כ ר"ח וכו' וכ"כ ר"י הזקן הרי דבחד מחתא מחתינהו לרב צמח ור"ח ור"י ומהר"ם פאדוב"ה שם סי' נ"ז רמז הגהות מרדכי: אמנם הדבר פשוט דמ"ש מהר"ם מפאדובה הוא רב צמח גאון ור"ח ור"י הזקן בהגהות מרדכי ובהגהות מיימוני בשם ריב"ן עכ"ל אעיקר' דדינא קאי לחלק בין קרקע למעות וכמו שהסכים הוא ז"ל כאשר יראה הרואה שם בכנה"ג ולא קאי גם על פרט דקרוב עדיף. חדא דכיון דאשכחן בדברי הרי"ף משם רב צמח דכתב אפי' קרוב יש לנו לפרש דמ"ש בהגהות מרדכי וכ"כ רב צמח אעיקר מילת' ומנ"ל להר"ם מפאדובה לחלק עלינו את השוין. ותו שהזכיר הגמי"י והרי שם פ"ח הביא דברי הרי"ף משם רב צמח שכ' אפי' קרוב ומאי חזי מהר"ם מפאדוב"ה לסמוך על הגהמ"ר, בסבר' רב צמח ולא על הרי"ף והגהמי"י אלא ודאי שגם כונת מהרמ"ם קאי אעיקר' דמילת' כאמור. ומעתה גם מ"ש הגהמ"ר וכ"כ ר"ח ור"י אעיקרא קאי לחלק בין קרקע ובין מטלטלין. ומ"ש הר"ם מפאדוב"ה בהגהות מיימוני בשם ריב"ן הוא אגב שיטפיה כאשר יראה הרואה בהגמי"י פ"ח דמה שהזכיר ריב"ן בסמוך הוא ענין אחר. גם מ"ש הגהות מרדכי בשם התוספות דקרוב עדיף ק"ק דהגהות מיימוניות כתבו משם התוספות וכן בשיטה מקובצת משם תוספות שאנץ ולא כתבו דקרוב עדיף כאשר יראה הרואה ונמצא דהא דהגהמ"ר הוא קול ושוברו עמו דהם כתבוהו משם התוספות ולא כתבו כן הגהות מיימוניות ושיטה מקובצת בשמם. ועלה בידינו דלא אשכחן מהפוסקים קמאי ובתראי דקמאי אלא הריב"ש ותו לא משום דהגהמ"ר כתבוה בשם התוספות. והגהמי"י ושיטה מקובצת חלוקי' בדעת התוספות וק"ק על מהר"ם מפאדוב"ה דראה הגמי"י והגהמ"ר ולא העיר דחלוקי' הם בדעת התוספות. ואחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת אי לאו דמסתפי' ממהרשד"ם לכן מ"ש הכנה"ג בשמו ודעמיה הוה אמינא דגם הגהות מרדכי והריב"ש מאי דכתבו דקרוב עדיף לאו דוקא דהכי סברי לענין דינא דאי קרוב ורחוק שוו בשעוריה' עם כל זה דינא הוא דמוקמינן לקרוב ומהדרינן לאוקומי הקרוב אלא בעלמא קאמרי דמסתמא הקרוב עדיף ולא כיונו שנעשה עיקר מזה והגם שהוא דוחק ניחא לן למימר הכי משו' דהגהמ"ר