חיים עד העולם ט

ושלא לעבור על לאו דלא תסור מכל אשר יורוך, ונרמז בסוף מסכתא זו לפי שכולה מענין מצות דרבנן ערובי חצירות ושתופי מבואות וכדומה ולרמוז כי המקיימם הוא מקיים ג"כ מצוה דאורייתא דלא תסור מכל אשר יורוך

ועוד י"ל הא דאמר שני פעמים רבנן בסוף המסכתא כדי לרמוז על שני מצות דרבנן שנשנו במסכתא זו שהם ערובי תחומין ושיתופי מבואות דעירובי חצירות הם בכלל שיתופי מבואות וכמ"ש לעיל דף עז ע"ב שהביא פלוגתא דר"מ וחכמים ופליגי אמוראי בדבריהם ואיכא למ"ד בפת דכ"ע לא פליגי דבחדא סגי וכן סתם בש"ע סי' שפ"ז דאם נשתתפו בפת א"צ לערב בחצירות וכ"פ מור"ם שם בהגה יעו"ש. ור"ל שתהא זהיר וזריז בשני מצות אלו דרבנן ששנית במסכתא זו לזכות אתה ולזכות אחרים שלא יתרשלו מלערב כי דברי חכמים צריכים חיזוק

ועוד י"ל הא דאמר שני פעמים רבנן בסוף מסכתא זו לרמוז אם תזדרז לקיים מצות עירובין ששנית במסכתא זו שהם דרבנן בשמים וסייעוך לקיים עוד מצות דרבנן וע"ד שאמרו שכר מצוה מצוה

ונראה שזהו הטעם שקרה המסדר למסכתא זו עירובין שיש בה אותיות ע"ב רי"ו שהם גי' רפ"ח והתחיל באות מ' מבוי וסיים באות ן' רבנן שהן אותיות מ"ן לרמוז שהמקיים מצות דרבנן כמו עירובין וכדומה הוא מעלה בחי' מ"ן מן בחי' הרפ"ח ניצוצי קדושה כמו המקיים מצות דאורייתא אלא רק שזו יש לה, בחי' בפ"ע וזו יש לה בחי' בפ"ע

ועוד י"ל הא דסיים בתיבת רבנן לפי שהיא ג"י ש"ב כנ"ז ולרמוז כי מי שלא קים מצות עירובין צריך להיות יושב ביום שבת בביתו ולא יצא אנא ואנא לטייל בשוק כי שמא ישכח ויוציא חפץ חוץ לתחום

הדרן עלך המוצא תפילין. וסליקא לה מסכת עירובין, תפילין הוא לשון פלילה פלא וידוע דבחטא אדה"ר נתערב טוב ברע ואימתי שיגמר בירורם שיסתלק הטוב מן הרע ועולה אל מדרגתו אז יבא הגואל, ואנחנו לא נדע מה נעשה כי היה כמה שנים ולא יכולנו לגמור ברורם כדי שיבא הגואל וא"כ צריך שיהיה סייעתא מן שמייא להגמר ברורם כדי שיבא הגואל, וז"ש הדרן עלך המוצא תפילין ר"ל אנחנו חוזרין עליך בורא עולם המוצא תפילין ר"ל הממציא פלילות ועושה נפלאות שתסייע בעליית הבירורין ואז וסליקא לה מסכת עירובין ר"ל שלא ישאר עוד הטוב מעורב עם הרע אלא עולה אל שורשו ואל מדרגתו כדי שתהיה גאולה שלימה לעד ולעולמי עולמים בב"א: סיום למסכת פסחים

מתני' בירך ברכת הפסח פטר את של זבח וכו' משמע הא דמברך על הפסח תחלה הוא כדי לאכול קודם הזבח והא ק ל דהפסח נאכל על השבע ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. וי"ל דהא דמברך על הפסח תחלה הוא כדי להתחיל לאכול ואינו אוכל ממנו אלא מעט ואח"כ אוכל הזבח ואח"כ חוזר לאכול הפסח כשיעור על השבע. ועוד י"ל דהא דבירך ברכת הפסח אינו רוצה לאכול הפסח עכשיו אלא אח"כ אחר הזבח ועתה רוצה לאכול הזבח אלא שנזרקה הברכה מפיו ברכת הפסח או