חיים עד העולם פ

חידושי מס' שבועות

דף י"ד ע"א תוספות ד"ה כולן קרויין ביתו וכו' ולוים לא מיקרו עם למ"ד וכו' ולע"ד נראה דאפי' למ"ד דהלוים לא מיקרי עם היינו דוקא במקום שלא נזכר רק עם ולא נזכר ישראל כמו במתנות כהונה שאמר וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם וכו ולא נזכר ישראל באותו ענין לא כן הכא דכתיב בראש הענין ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עיזים לחטאת וכו' וא"כ כיון דכתיב בראש הענין ומאת עדת בני ישראל וכו' הרי הלוים בכלל וכיון שנכללו בראש הענין אפי' אמר אח"כ עם תו לא פקע שם הלוים מתוך העם לכ"ע וגם לא מיקרי תו הותר מכללו דמתחלה בא לישראל וללוים ודו"ק

דף ט"ז ע"א. רש"י ד"ה וקדשום לא פירש לי וכו' ר ל דחומת ירושלים מתקדשת בלחמי תודה וחומת העזרה בשיירי מנחות כמ"ש רש"י לעיל אבל שאר ערי חימה שבא"י ע"י איזי דבר יהיו מקודשים זהו לא פורש לו ודו"ק

שם. ע"ב בגמ' א"ר אלעזר כתוב אחד וכו' אם אינו ענין וכו' המדפיסים עשו עיגול על אלו התיבות אם אינו ענין וכו' וזה יצא להם מהרש"ל ז"ל שכתב אם אינו ענין וכו' כ"ז נמחק וצ"ע דהא רש"י ותוספות גרסי לה ומפרשי לה ואיך יכתוב עליה רש ל ז"ל כ"ז נמחק, ואפשר לומר דהיה כתוב אצל רש"ל ז"ל זה הנוסח ג"כ בתירוץ אחר שמע מיני תרתי וע"ז כתב כ"ז נמחק והמדפיסים טעו וחשבו שע"ז קאמר ועשו לו עיגול

שם. בגמ' קידה על אפים וכו' היינו שנועץ שני גודלי ידיו בארץ ונשען עליהם ושיחה ונושק את הרצפה וזקוף כמבואר בסוכה נ"ג ע"א ובפי' רש"י שם

דף י"ט ע"ב במשנה. שאוכל ושלא אוכל. הא דלא נקט סדר המקרא שלא אוכל תחלה שהוא להרע, נראה מפני שרצה התנא להתחיל בכי טוב תחי' שאוכל שהוא להיטיב

שם. בגמרא ורמינהו שבועה לא אוכל לך וכו' מקשה רק ממציעא אשאמר שאמר שבועה שאוכל לך דמשמעו אינו רוצה לאכול ואיך כאן אמר במשנה שאוכל דמשמעו רוצה לאכול

דף ל' ע"ב. גמרא. והאמר מר מחלוקת בשעת משא ומתן וכו' ר"ל דלדרבנן משעת התחלת הטענות עד גמר דין דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה דילפינן מוישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם וכו' ולר"י דוקא בשעת גמר דין דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה וא"כ לרבנן דסברי משעת התחלת הטענות עד גמר דין בעלי דינין בעמידה צריך לעמוד מפניה משעת התחלת הטענות עד גמר דין דכל זמן שהיא עומדת לפניו צריך לקום ולר"י לפחות בשעת גמר שצריכה הוא לעמוד גם הוא יצריך לעמוד לעשות לה הידור וא"כ היאך יכול לקיים זה וזה דהם תרתי דסתרי ותירץ דיתיב כמאן דשרי וכו' כלומר לא עומד ולא יושב כמו שפי' רש"י ז"ל וזה לגבי דיינין בישיבה חשבינן ליה