חיים עד העולם עח

מלאכה כל היום אלא רק איזה שעות ביום בלבד מפני שיש עליהם עבודת צרכי הבית וכן אמר לקמן בשעה שהולכות לשאוב מים וכו'

שם. הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח וכו' הא דהיו הולכות תחת התפוח ולא תחת אילן אחר נלע"ד בס"ד מפני שמדת המלכות נקראת חקל תפוחין כידוע בדברי המקו' לכך היו יולדות בשדה תחת התפוח כדי לעורר מדה זה שתגין עליהם

שם. חד אמר בתי כהונה ולויה וכו' ל"ל מאן דאמר לעיל כלה וחמותה ס"ל בתי כהונה ולויה כדי שיהיה כהונה ולויה בשניהם, ומאן דאמר אשה ובתה ס"ל בתי מלכות, וכיון דמלכות ממרים כמ"ש בגמ' יקרא ג"כ מיוכבד שהיא אמה והרי מלכות משניהם וכהונה ולויה משניהם. ובזה יתישב הפסוק ויעש להם בתים. שהוא ל' רבים ומשמע שעל שניהם הוא אומר ודו"ק

דף ט"ז ע"א, תו' ד"ה ואם איתא וכו' א"כ ה"נ אפר בכלל משמעותא דעפר אי לאו משום דהכא בקרקע כתיב כצ"ל ור"ל אם לא היה כתוב בקרקע או אם נדרוש בקרקע לדרשא אחרת לכדאיסי בן יהודה או לכדאיסי בן מנחם כדבעי בגמרא וליכא למיפשט מדיר ישמעאל

דף כ"ה ע"ב. תו' ד"ה מתיבי וכו' כך ברייתא זו וכו הוצרכו לזה להביא הברייתא מפני שהוקשה להם קושיית רש"י ז"ל דף כו ע"א דיה אנא דאמרי וכו' וע"ז באו לומר דכיון דהיא ברייתא א' ולא פליג רבי שמעון בן אלעזר אלא באיילונית משמע דבעקרא וזקנה מודה לת"ק באית ליה אשה ובנים וזוהי היא לס' רבי אליעזר דלס' רבנן דמתניתין לא מהני ודו"ק

דף ל"ו ע"א. גמרא והיו תולעים יוצאות מלשונם ונכנסות בטיבורם וכו' נ"ל הטעם מפני שהוציאו דבה בלשונם על א"י שהיא טיבור העולם לפיכך לקו כך מדה כנגד מדה

דף ט"ל ע"א. רש"י ד"ה ובפתחו ובעזרא כתיב וכן לקמן דף מ' ע"ב ד"ה קומו ברכו וכו' בספר עזרא כתיב וכו' וא"ת והלא פסוקים אלו בנחמיה כתיבי וכן ציין מראה מקום על הגמרא וא"כ היאך כתב רש"י בעזרא כתיב. ונראה דבזמן רש"י ז"ל היה עדיין ספר נחמיה כלול עם ספר עזרא והכל היה נקרא ספר עזרא וכן מוכח מדברי רש"י ז"ל בריש ס' נחמיה שכתב מכאן ואילך כתב נחמיה ספר זה ואם הוא ספר לבדו למה צריך לכתוב זה והלא אנו רואים שהוא ס' אחר אלא ע"כ צ"ל דבזמן רש"י ז"ל היו עדיין ספר אחד, והטעם שלא נקרא הספר בתחלה על שם נחמיה אמרו בסנהדרין דף צ"ג ע"ב מפני שאמר זכרה לי אלהי לטובה ועוד איתא התם טעם אחר יעו"ש והקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה עד אשר ברוב הימים נתקן על שאמר אלו הדברים ואח"כ נקרא על שמו

דף ט' ע"ב גמרא כדאמר רב חסדא בעזרת נשים וכו' מתיבי והיכן קורין בו בעזרה וכו' וי"ל כיון דמעיקרא הקשה אין ישיבה בעזרה וכו' ותירץ כדאמר, רב חסדא בעזרת נשים הכא נמי בעזרת נשים א"כ מהו שחזר והקשה עוד והיכן קורין בו בעזרה וכי אינו יודע שזה ג"כ יתרץ בעזרת נשים ועוד כיון דאמר מעיקרא כדרב חסדא ורב חסדא דבריו אמורים על קריאת כהן גדול שהיתה בעזרת נשים מה יש להקשות עוד. ויש לו מר דמעיקרא כשתירץ כדאמר רב חסדא