חיים עד העולם עז

הכא דמוכרח שהם חלוקים דחד אמר כפי מעשיו ומשמע אחר שגדל ונעשה בר מעשים וחד אמר קודם יצירה וע"כ תירץ הא בזווג א' הא בזווג ב' ודו"ק ועוד עיין בספרי הנ"ז

דף ג' ע"א. רש"י ד"ה דתניא לא גרסינן וכו' פי' דרש"י היה לו גירסא בגמרא אחר שאמר הכא בקראי פליגי דתניא וקנא את אשתו וכו' כמ"ש למעלה בגמרא ולזה אמר דתניא לא גרסינן אלא הדר ונקיט וכו' ר"ל דהכא אינו עיקר הלימוד כדי שצריך לומר דתניא אלא חוזר הדברים מ"ש למעלה לפרשם הכא וע"כ אמר דאין לגרוס דתניא דמשמע דהכא התחלת הלמוד ודו"ק

שם. ד"ה תלמוד לומר וקנא וכו' א"ר ישמעאל כצ"ל

דף ד' ע"ב. כל האוכל לחם בלא נטילת ידים כאלו בא על אשה זונה וי"ל דמהו הטעם כל האוכל בלא נטילת ידים כאלו בא על אשה זונה. ויש לפרש ע"פ מ"ש בש' הגלגולים הקדמה כ"ב וז"ל הבא על אשת איש מיתתו בחנק ומתגלגל בריחים שנותנין בהם החטים וטוחנים ע"י המים המגלגלים הריחים ושם נידונין האיש והאשה ההיא בסוד תטחן לאחר אשתי. וגם המזלזל בנט"י מתגלגל במים וז"ס פסוק אזי עבר על נפשנו המים וכו' שלא נתננו טרף לשניהם ר"ת שנטל כי ע"י שנטלנו ידינו לא נתננו טרף לשניהם של המים הזדונים הנז"ל עכ"ל. נמצא שהבא על א"א ומי שאינו נוטל ידיו עונשם ע"י המים ולז"א כל האוכל בלא נט"י כאלו בא על אשה זונה מפני שעונשם שוה ובזה תבין כמה גדולים ועצומים דברי רז"ל שכל דבריהם יש בהם סודות נעלמים ומלבישים אותם בדברי הפשט

דף ה' ע"א אחד משמונה בשמינית והטעם נלע"ד בס"ד מפני שאחד משמונה בשמינית הוא אחד מס"ד וס"ד גי' די"ן ולרמוז כי אעפ"י שיהיה לו אחד מס"ד צריך להשים הדין לנגד עיניו שלא יוסיף ואם יוסיף עתיד ליתן את הדין

דף ו' ע"א. רש"י ד"ה ופרכוה כדאמר שכן יש לה היתר עכ"ל. ר"ל כמו שפרכוה לרבי יוסי שכן יש לה היתר. ואע"ג דלא נזכה בברייתא שפרכוה לרבי יהודה שכן יש לה היתר אלא לרבי יוסי קים לה להגמרא שה"נ פרכוה לרבי יהודה, אבל מ"ש בגמרא היא הנותנת וכו' לא חשיב לה פירכא כמ"ש בתו' ד"ה אמר להו וכו

דף ח' ע"ב. תו' ד"ה מי שנתחיב וכו' וי"ל ט"ס וצל די"ל מפני שהוא לשון נרדף שחוזר על פי' רש"י כמ"ש מהרש"א ז"ל אבל מה שהקשו התו' זה תירצו בי"מ הוא ובנו וכו' ודוק

דף י"א ע"ב. בחומר ובלבנים וכו' הא דבחרו המצריים להעביד את ישראל בחומר ובלבנים ולא בדבר אחר נלע"ד בס"ד מפני שיניקת פרעה ומצרים היתה מבחי' העורף כמבואר בשער הכוו' בדרוש א' דפסח וערף הוא אותיות עפר לכך נשתעבדו בהם במלאכת העפר שהוא אותיות שורש אחיזתם, וגם פרעה הוא אותיות העפר ואותיות פרעה לרמוז כי שם שורש אחיזתו

שם. שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים וכו' נראה דהנשים לא היו עושות