חיים עד העולם עג

שם א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום וכו' כבר כתבנו ע"ז בסיום למסכת ברכות קחנו משם

שם בסוף המשנה, בשבת היו אומרים מזמור שיר ליום השבת. מזמור שיר לעת"ל ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים

וי"ל דמהיכן למדו רז"ל דמזמור זה הוא על לעת"ל ולא על שבת של העוה"ז, ונלע"ד בס"ד דיצא להם דרש זה מיתורא דקרא דאם הוא על שבת של העוה"ז הוול"ל מזמור לשבת כמש"ה מזמור לתודה ולמה לי למימר שיר ליום אלא שיר ליום הידוע של עוה"ב וכמש"ה הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום וכו'

ועוד יש לומר דממשמעות המזמור משמע שמדבר על העת"ל כמ"ש בפרוח רשעים כמו עשב וציציו כל פועלי און וכו' צדיק כתמר יפרח וכו' שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו, שכל זה הוא על העת"ל

ועוד יש רמז בר"ת של הפסוק שהוא על העתיד והוא כי ר"ת של מזמור שיר ליום השבת אותיות למשה לרמוז כי עתיד משה לחיות ולומר שיר וכמ"ש רז"ל במסכת סנהדרין דצ"א ע"ב א"ר מאיר מנין לתחיית המתים מן התורה שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה', שר לא נאמר אלא ישיר מכאן לתחיית המתים מן התורה ע"כ, הרי למדנו שעתיד משה לומר שיר לעת"ל כמו שרמוז בר"ת ה של הפסוק

הדרן עלך בזמן שכהן גדול וסליקא לה מסכת תמיד. לרמוז כי אעפ"י שהגדיל ה' חסדו עמנו בזה"ז ויש הרבה ישראל דרים בא"י ובירושת"ו אפ"ה צריך להתפלל תמיד אל ה' שיבנה בית המקדש כדי לעשות רצינו להיות כהנים בעבודתם ולהקריב תמידים במועדם, וז"ש הדרן עלך בזמן שכהן גדול, ר"ל עיקר חזרתיו אליך לא"י בזמן שכהן גדול להיות כהנים בעבודתם ואז וסליקא לה מסכת תמיד ר"ל תעלה לה סדר תמיד. ולהיות מקריבים תמיד. בב"א. סיום למסכת נדה

תנא דבי אליהו. כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב. שנאמר הליכות עילם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות ע"כ. ופירש"י הלכות. משנה וברייתא והלכה למשה מסיני עכ"ל. ור"ל הלכות דינים מפני שכל אלו משנה וברייתא והלכה למשה מסיני כולם הם דינים בלא שקלא וטרייא כמו הגמ' וגם הם נצרכים אל האדם כדי לידע הדרך אשר ילך בה איזו איסור ואיזו היתר ועי"ז יזכה לעוה"ב ולכן נקראו הליכות עולם שעל ידם הולך וזוכה האדם לעולם הקיים שהוא עוה"ב

אמנם י"ל הדקדוקים שיש במאמר הזה. חדא מהו אומרו כל השונה דתיבת כל הוא לרבות ומה בא לרבות בכאן. ועוד מהו הלשון שאמר כל השונה ולא אמר כל הלומד. ועוד למה אמר בכל יום ולא אמר כל השונה הלכות תמיד. וגם לא אמר בכל יום ויום כדקתני בפ"ו דאבות א"ר יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב, וכו' ועוד מהו שאמר מובטח לו שהוא בן עוה"ב ולא אמר בקיצור כל השונה הלכות בכל יום הוא בן העוה"ב דמאין באה לו ההבטחה ע"י ששונה הלכות. ועוד מה הוא שאמר בן עוה"ב ולא אמר מזומן לעוה"ב או לעת"ל: