חיים עד העולם סט

הם י"ג וע"ה י"ד וחמשה אותיות של אלהים פשוט הרי הם סך הכל ג"י שלש מאות ותשעה עשר כמנין קדיר"ה והם בחי' הדין כידוע דכל שם אלהים הוא דין ולרמוז ששאלו אותו בענין מיתוק הגבורות, ולזה השיב להם אי גדיא יאי ייסק לתמידא ר"ל דאם טוב לאדם לבא בבחי' הגבורות היו כל הנשמות יוצאות תמיד מצד הגבורות בחי' קין ולמה באות ג"כ מבחי' הבל חסדים. ולזה אחוי בידיה יד ימין לרמוז כי מי שבא מצד ימין שהוא בחי' חסדים יותר טוב, אלא לפי שהראה בידו לפני המלך דרך שחוק קצו ידיה וזו היתה לא מאתו י"ת כדי ליפרע ממנו שהיה מבזה קדשי שמים וז"ש רב יוסף בריך רחמנה דשקליה וכו' ר ל שנפרע ממנו בעוה"ז כדי שיזכה לחיי עוה"ב

וזהו ג"כ הטעם שאמר רב יוסף להאי מילתא לפי שרב יוסף היה סגי נהור ותמיד היה מצטער בעוה"ז ולזה אמר להאי מילתא כדי לרמוז ג"כ על עצמו שצער הזה הוא לו כדי לזכות לחיי עוה"ב

שם א"ר אשי ולא הוה תני ליה דתנן כבשים קודמין לעזים בכל מקום יכול מפני שמובחרין ת"ל ואם כבש מלמד ששניהם שקולין כאחת. רבינא אמר אפי' מקרא נמי לא קרא דכתיב אם כבש אם עז ע"כ. וי"ל דאם מקרא ומשנה לא ידע כיצד מינו אותו לכ"ג דהא כמה הלכות יש בדיני עבודה וכמה הלכות במעשה הקרבנות וי"ל דבאותה שעה נתבלבל ונעשה כאלו לא שנה משנה ולא קרא מקרא כדי שיפרעו ממנו על מה שהיה מבזה קדשי שמים דאם היה בא לו באותה שעה ידועה במקרא ומשנה היה אומר שניהם שקולים כאחת והיה ניצול מן העונש

והטעם ששניהם שקולים כאחת לפי מה שפירשנו לעיל והוא שיש בזה מה שאין בזה דכל אחד יש בו איזו טיבותא דהבא מבחי' החסדים א"צ לו טורח כ"כ כדי לתקן וגם אינו מעולל כ"כ לחטוא והבא מבחי' הגבורות אעפ"י שצריך טורח רב כדי לתקן וגם מעולל לחטא יש בו טיבותא שאם יטרח לתקן אח"כ יתעלה יותר במדרגה מהבא מבחי' החסדים ולפיכך שניהם שוים שכל אחד יש לו איזו טיבותא

אמנם י"ל כיון שהם שוים למה כבשים קודמים לעזים בכל מקום. וי"ל לפי שהעולם התחיל להבנות ממדת החסד דכתיב עולם חסד יבנה ולכך הם קודמים בכל מקום לרמוז על מדת החסד שהיא קודמת וגם כי היא תמידית דכתיב חסד אל כל היום

שם. א"ר אלעזר א"ר חנינא וכו' מפורש בסיום מס' ברכות

ומה שסידורו מסכתא זו לשית פרקין לרמוז כי מי שעובר על אחד מל"ו כריתות ששנה התנא הוא פוגם בבחי' היסוד שהוא ששי לספירות הבנין (ר"ל לספירת החסד שממנו התחיל בנין העולם שנאמר עולם חסד יבנה) וזהו ג"כ הטעם שסיים התנא באות ו' שהוא ג"כ רומז אל בחי' היסוד. והש"ס סיים באות ך' לרמוז כי מי שעבר על הנז' צריך להיות כפוף בתשו' תמיד כדי לתקן וזהו ג"כ הטעם שסיים במימרא דשלום לפי שהיסוד נקרא שלום (כמ"ש בש' הכוו' דרוש שים שלום) ולרמוז כי צריך לתקן השלום ואז יהיה גם לו שלום

וזהו ג"כ שאמר הדרן עלך המביא אשם וסליקא לה מסכת כריתות. ר"ל חזור בך בתשובה המחוייב להביא אשם וסליקא לה מסכת כריתות ר"ל עונות