חיים עד העולם סה

יהיה רחמן ומי שהוא מבחי' קין גבורות לא יהיה רחמן ומי שהוא מעורב מהבל וקין יהיה בינוני וע"כ אמרו עין יפה א' מארבעים ר"ל מי שהוא מבחי' עין יפה שהוא בחי' החסדים רחמן אחד מארבעים ומי שהוא מבחי' עין רעה ר"ל מבחי' גבורות דין אחד מששים ומי שהוא מעורב דין ורחמים בינוני א' מחמשים

ומה שהתחיל מסכת זו באות ה' וסיים באות יו"ד. נלע"ד לפרש בס"ד ד ע"פ מ"ש האר"י ז"ל כי בעשיית מצות מעשיות בפועל הוא מתקן בבחי' עולם העשיה שהיא בבחי' ה' אחרונה דשם הוי"ה אבל בכוונת המצוה הוא מתקן בבחי' עולם האצילות הנרמזת באות יו"ד דשם הוי"ה בסוד חכמה מחשבה. ולפי שמסכתא זו היא מדברת בענין מצות מעשיות שהם בכור ומעשר שתיקון שלהם בעולם העשיה ה' אחרונה דשם הוי"ה לפיכך התחיל מסכתא זו באו' ה' וסיים באות יו"ד לרמוז כי לא די בעשיית המצות לבד בפועל אלא צריך ג"כ כוונה במחשבה כדי לתקן ג"כ במדרגה היותר עליונה

הדרן עלך מעשר בהמה וסליקא לה מסכת בכורות. י"ל ע"פ מ"ש לעיל (נ"ג ע"א) דהאידנא בטלו מעשר בהמה משום תקלה יעו"ש. ולזה אמר הדרן עלך מעשר בהמה ר"ל לעתיד נחזור עליך מעשר בהמה שנוציא מעשר בהמה ואז בעת ההיא וסליקא לה מסכת בכורות ר"ל יהיה עילוי לכנסת ישראל שנקראו בכור שנאמר בני בכורו ישראל: סיום למסכת ערכין

הרי זה בא ללמד ונמצא למד. וא"ת ולמה נמצא למד ולא לימד. ואפשר דבא לרמוז לבני אדם שלא יתבייש מללמוד מחבירו הקטן ממנו שהרי אפי' הפסוק דדרכו ללמד פעמים הוא לומד וכ"ש בן אדם וכמ"ש ז"ל (בריש פ"ד דאבות) איזהו חכם הלומד מכל אדם שנאמר מכל מלמדי השכלתי. והטעם נלע"ד לפרש בסיד דלמה לפעמים הגדול לומד מן הקטן ע"פ מ"ש במד"ר (פ' יתרו) איר יצחק מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני שכן משה אומר להם לישראל כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום וכו' ולא כל הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני ע"כ. נמצא שגם החכמים כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני ואפשר מה שקבל זה לא קבל זה וע"כ לפעמים הגדול לומד מן הקטן ממנו

ועוד י"ל הא דאמר ה"ז בא ללמד ונמצא למד. לרמוז אל מ"ש ז"ל במס' מציעא (פה ע"א) כל המלמד את בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנאמר אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד ע"כ, וז"ש ה"ז בא ללמד בעוה"ז ונמצא למד לעתיד בישיבה של מעלה

והא שהתחיל מסכתא זו באו' ה' וסיים באות א' לרמוז אל מ"ש הרב ז"ל בשער הגלגולים (הקדמה י"ח) וז"ל כי בהיות האדם נפש לבדה אין לו השפעה אלא אשם אדנ"י בלבד. וכשיעסוק בתורה לשמה זוכה גם אל הרוח הבא משם הוי"ה, וכשיעסוק בסודות התורה זוכה גם לנשמה וימשך עליו כח והשפעה גם משם אהי"ה