חיים עד העולם סד

קדוש משום דצריך להקריבו שלמים ומפסיד חזה ושוק לכהנים. ורב פפא ס"ל דאפי' בקרא לתשיעי עשירי אינו קדוש משום דצריך להמתין עד שיומם וגם אסור בגיזה ועבודה

והא דאמר האומר לשלוחו לשון דיעבד ולא אמר אומר לשלוחו משום דאומר משמע דמותר לעשות שליח וזה א"צ לומר בכל מקום כי כבר למדנו דין שליחות מקראי כמ"ש במס' קדושין (מ"א ע"ב) והגם דאומר לשלוחו משמע נמי לכתחלה וא"כ למה לא אמר אומר לשלוחו י"ל משום דבעי למימר מה שעושה השליח בדיעבד להכי נקט בריש דבריו לשון דיעבד. ועוד י"ל הא דאמר האומר בלשון דיעבד משום דמצוה בו יותר משלוחו

והא דאמר צא ועשר עלי ולא אמר צא ועשר צאני. י"ל משום דצריך לומר לשליח דבורך כדבורי ומעשה ידך כמעשה ידי ולכך אמר תיבת עלי ר"ל במקומי ושתחשוב כאלו אני מעשר בעצמי, ומ"ש צא ועשר עלי וכן מ"ש אח"כ צא ותרום לפי שהצאן והדגן שכיחי בשדה ולהכי נקט תיבת צא

שם ומאי שנא מהא דתנן האומר לשלוחו צא ותרום תורם כדעת בעה"ב, אם אינו יודע דעתו של בעה"ב תורם בבינונית אחד מחמשים פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה. אמרי התם כיון דאיכא דתרים בעין יפה ואיכא דתרים בעין רעה אמר להכי אמדתיך. הכא טעותא הוא אמר לא איבעי לך למיטעי ע"כ

ומ"ש ומאי שנא מהא דתנן וכו' ר"ל דרוצה להקשות בין לרב פפי דאמר אם קרא לאחר עשר עשירי אינו קדוש ובין לרב פפא דאמר אפי' קרא לתשיעי עשירי לא קדוש דטעמם משום הפסד דבעה"ב כנז' והכא מצינו בפיחת עשרה או הוסיף עשרה דמפסיד ג"כ לבעה"ב ואפ"ה תרומתו תרומה ומאי שנא. ולזה תירץ דהתם כיון דאיכא דתרים בעין יפה וכו' ור"ל דהתם כיון דאיכא דלכתחלה עבדי הכי יוכל לומר להכי אמדתיך אבל הכא גבי מעשר דליכא שום אדם שיעשה כן: לכתחלה כ"א בטעות יכול לומר לו לא איבעי לך למיטעי ולהפסידני

והא דאמר פיחת עשרה או הוסיף עשרה ולא אמר בסתם פיחת או הוסיף. י"ל דבא להשמיענו דדוקא בכה"ג דעשה כמו תקנת חכמים שהתקינו לעין יפה א' מארבעים ולעין רעה א' מששים הוא דתרומתו תרומה אבל אם תרם אחד משלושים כס' ב"ש כמ"ש בפ"ד דתרומות או שעשה כשמואל דאמר חטה א' פוטרת כל הכרי כמ"ש במס' שבת (י"ז ע"ב) אין תרומתו תרומה כיון שלא עשה תקנת חכמים והלכה כב"ה והו"ל כטועה בדבר משנה. וכן אם היה יודע דעתו של בעה"ב אלא שהוסיף להכעיס כדי להפסידו או פיחת כדי להרויחו נראה דאין תרומתו תרומתו כיון דאינו יכול לומר להכי אמדתיך. מיהו בזה"ז תרומה בכל שהוא כמ"ש ביו"ד סי' של"א סעי' י"ט יעו"ש

וטעם שתלו התרומה בעין יפה ובעין רעה ולא תלו אותה בנדיבת הלב אלא אמרו נדיב לב א' מארבעים ושאינו נדיב לב א' מששים. נלע"ד לפרש לפי שעין גי' ה' הויו"ת ועין ימין היא כנגד ה' חסדים ועין שמאלי כנגד ה' גבורות וידוע שהנשמות של בני אדם הם באים מבחי' הבל וקין והבל בחי' החסדים וקין בחי' גבורות ויש מעורבות מבחי' הבל וקין. ומי שהוא מבחי' הבל חסדים