חיים עד העולם נז

וקושיא שנייה שהקשינו דלמה שקיל וטרי בדבר שכבר עבר. י"ל ע"פ מ"ש (מ"ה לעיל ע"א) שחיטת קדשים לא לתני הלכתא למשיחא היא אלא דרוש וקבל שכר יעו"ש וא"כ הכא נמי דשקיל וטרי בדבר שכבר עבר משום דרוש וקבל שכר. וכן פירש"י ז"ל בחולין (י"ז ע"א) על מה דבעי ר' ירמיה אברי בשר נחירה שהכניסו ישראל עמהן לארץ אם מותר באכילה, ופירש"י ז"ל דרוש וקבל שכר הוא שצריכין אנו לעמוד על האמת אעפ"י שכבר עבר עכ"ל

והא דהתחיל מסכתא זו באות כ' וסיים באות ה' לפי שהכ"ף מורה על הכניעה להיות האדם כפוף ונכנע לפני קונו, וה' רומז על התשו' כמ"ש במס' מנחות (כ"ט ע"ב) ומ"ט תליא כרעיה דאי הדר בתשו' מעיילי ליה יעו"ש. וע"כ בא לרמוז במסכתא זו שהיא מסכת זבחים לומר כי לא עיקר הוא הזבח אלא העיקר הוא הכניעה והתשו' וגם בא לרמוז על זה"ז שלא יש זבחים שאין מתכפר לאדם כ"א ע"י הכניעה והתשו' וגם אותיות כ' וה' אם תצרפם יחד יהיו תיבת כה ותיבת כה רומזת אל הברכה כמ"ש כה תברכו את בני ישראל ולרמוז כי מי שהוא כפוף ונכנע יזכה לקבל הברכה שנאמר וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום

הדרן עלך פרת חטאת וסליקא לה מסכת זבחים. לפי שבזה"ז אין לנו לא אפר הפרה ולא מקדש להקריב בו זבחים וא"כ יבא האדם לומר למה נלמוד מסכת זבחים דלא שייכה בזה"ז נלמוד מסכתא אחרת דשייכא בזה"ז. לזה אמר הדרן עלך פרת חטאת ר"ל תיכף חוזרים עלך לעשות פרת חטאת דכתיב היום אם בקולו תשמעו ואפשר שיבא המשיח היום וצריך לעשות פרת חטאת כמ"ש וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואז וסליקא לה מסכת זבחים ר"ל תעלה לה גם מסכת זבחים כי לעתיד יעשו ג"כ זבחים כמ"ש בס' יחזקאל וא"כ צריך ללמוד כדי לעשות בביאת הגואל

ועוד י"ל ע"פ מ"ש ז"ל במס' מגילה (ל א ע"ב) אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע שמא ח"ו ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה. אמר כלו לאו אמר לפניו רבש"ע במה אדע אמר לו קחה לי עגלה משולשת וגו' אמר לפניו רבש"ע תינח בזמן שבמה"ק קיים בזמן שאין בהמ"ק קיים מה תהא עליהם אמר לו כבר תקנתי להם סדר הקרבנות כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהם כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם ע"כ. וז"ש הדרן עלך פרת חטאת ר"ל תמיד חוזרין עלך ללמוד דיני פרת חטאת וא"ת למה לנו ללמוד בהז"ז כיון דלא שייכי. לזה אמר וסליקא לה מסכת זבחים ר"ל דזה הלימוד עולה כאילו הקרבנו זבחים: סיום למסכת מנחות

תניא א"ר שמעון בן עזאי בוא וראה מה כתיב בפ' קרבנות שלא נאמר בהן לא אל ולא אלהים אלא ה' שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק. ונאמר בשור הגם אשה ריח ניחוח, ובעוף הדק אשה ריח ניחוח, ובמנחה אשה ריח ניחוח, לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לשמים, ושמא תאמר לאכילה הוא צריך ת"ל אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה, ונאמר כי לי