חיים עד העולם נג

שם ה' אלהיך לשוא ר"ל לא תפגום במדת שם אלהים שהוא במלכות ע"י שבועת שוא וכיון שפגם שלו הוא במדת שם אלהים הוא ינקום ממנו. ולזה רמז התנא בה' פרקים שהתחיל בהם לשון שבועה שהם כנגד ה' אותיות אלהים לומר ששם הוא פגם השבועה ומשם יבא לו העונש. ומזה תבין ג"כ למה כ"כ עונש השבועה משאר עבירות שמכלתו ואת עציו ואת אבניו ונעשה רש. אבל אם הוא נזהר משבועת שוא ושקר בתכלית הזהירות מאהבת ה, ומיראתו אז הוא נעשה כשר מכובד למעלה ולמטה כי ע"ז נאמר כי מכבדי אכבד:

הדרן עלך ארבעה שומרים וסליקא לה מסכת שבועות. לפי שהמסדר עסוק במסכת שבועת ועתיד הקב"ה לקיים לנו את השבועה אשר נשבע לאבותינו לתת לנו את ארץ כנען ויקרב לנו קץ הגאולה ע"י עסק התורה שיש בה ד' בחינות פרד"ס כמש"ה גם כי יתנו בגוים וכו' ע"כ רמז אותה בסוף הגמרא בהדרן עלך וכו' וז"ש הדרן עלך ארבעה שומרים, ר"ל החזירנו אלך לארץ הקדושה ע"י ארבעה בחינות התורה שאנו שומרים. ואז וסליקא לה מסכת שבועת ר"ל יהיה עילוי למסכת שבועות אשר נשבעת לאבותינו לתת לנו את ארץ כנען שיקויים הדבר בב"א: סיום למסכת דיני ע"ז

מתניתין הסכין שפה והיא טהורה, הא דסיים התנא במסכתא זו הסכין שפה וכו' נלע"ד בס"ד דסכין רומז אל ישראל ע"ש התורה שבפיהם כמו חרב כמש"ה רוממות אל בגרונם וחרב וכו' או ע"ש השעבוד שמשתעבדים בהם העכו"ם כמה מיני שיעבור כמו הסכין שמשתעבדין בה לכמה מינים, ובא לרמוז בסוף המסכתא הזו לאמר הסכין הרומזת אל ישראל סוף הכל שיצאו מן השעבוד של העכו"ם, שפה מן החלודה שהם הכתמים שנעשים בנפש ע"י העונות והיא טהורה ור"ל שיעשו תשובה ואז נטהרין כמש"ה וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וכו'

וזה שסיים הגמרא א"ל אדכר מאי עבדת באורתא, והתחיל רב, לרמוז ג"כ ע"ז לומר זכור מה שעשית עונות בלילה שעבר ע"ש מש"ה והכסיל בחושך הולך והתודה עליהם, ואז תתחיל להיות רב ע"י הגאולה כמש"ה והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאד

וזה שכיון התנא בחמשה פרקין של מסכתא זו ר"ת עולין גי' רנו וס"ת עולין גי' תנו לרמוז על העכו"ם שאע"פ ששמחו בתחלה במפלתן של ישראל עתידין לבסוף ליתן את הדין כמש"ה ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו וכו'

או יאמר דבא לרמוז בזה על עסק התירה, דאע"ג שאנחנו שרויים תחת ממשלת העכו"ם בגלות ובשעבוד המר הזה, אפ"ה צריך ליזהר ולעסוק בתורה ובמצותיה בשמחה כמש"ה עבדו את ה' בשמחה וכו' וזה שרמז בר"ת וס"ת של המסכתא זו רנו תנו לומר אע"ג שאתם בין הגוים למדו בשמחה, ותנו מלשון מתניתין

או יאמר דבא לרמוז שע"י עסק התורה נגלאין מבין העכו"ם כמ"ש גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם, ויבא אליהו התשבי ויבשר הגאלה ויקויים מש"ה כי בשמחה תצאו וכו' וז"ש רנו תנו לומר תנו בתורה ועי"ז רנו שתבא לכם שמחת הגאלה ע"י