חיים עד העולם נ

מזרעו לעתיד אז ינחמנו ממעשינו שהוא שיעבוד מלכיות וגם מעצבון ידינו חרבן ביה"ק שנבנה על ידינו ואנחנו תמיד עצבים עליו שאז יבנה על ידו ית' ויהיה קיים לעולם. כמש"ה מקדש אדני כוננו ידיך וסמיך ליה ה' ימלוך לעולם ועד

וזהו ג"כ שסיים מחבר הש"ס הדרן עלך כל ישראל יש להם חלק וסליקא לה מס' סנהדרין. ור"ל כשאנו חוזרין בתשו' שלימה ומחזרין עלך פ' כל ישראל יש להם חלק להזהר במה שכתיב בו כי יש דברים שדש אדם בעקביו והמה עבירות קשות כגון כל המבזה ת"ח או חבירו לפני ת"ח ה"ז אפיקורוס וכדומה. אז וסליקא לה מס' סנהדרין. כי סנהדרין הוא לשון עיגול וכמ"ש לעיל דף ל"ו ע"ב סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה וכו' ור"ל אז יבא הגואל ויסתלק גלות ישראל אשר הוא בכידור הארץ כמו הסנהדרין אלא כולם יתקבצו אל ארץ הקדושה וישבו שם בהשקט ושלוה ושלום לעד ולעולמים. בב"א: סיום למסכת מכות

שוב פעם אחת היו עולים לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל וכו' מדקאמר כיון שהגיעו להר הבית ולא אמר אצל הר הבית משמע שנכנסו לתוך הר הבית עצמו. ואע"ג דטמא מת אסור ליכנס למקדש אפי' בזה"ז שהוא חרב כמ"ש במגלה דכ"ח ע"א על פסוק והשמותי את מקדשיכם ופסקו הרמב"ם ז"ל בה' בית הבחירה פ"ו דין ט"ז היינו מן החיל ולפנים אבל בהר הבית אינו אסור כ"א זבים וזבות נדות ויולדות כמ"ש פ"א דמסכת כלים וכן בעל קרי כמ"ש במסכת פסחים דס"ז ע"ב ועיין משנה למלך מהלכות ביאת מקדש פ"ג דין ג' וודאי הם היו טהורים מזה ועוד דטומאה זו עולה ע"י טבילה כדי ליכנס ולהר הבית (ומה שאין אנחנו עכשיו נכנסים להר הבית אפי' טבולים מפני שאין אנחנו מכירים עד איזי מקום הוא הר הבית ושמא יכנסו למקום החיל או העזרות ויתחייבו כרת) ואף אם היו נכנסים גם לפנים מן החיל היו יכולין דבזמן ההוא היה להם אפר הפרה והיו יכולין ליטהר גם מטומאת מת כמ"ש ב"י ביו"ד ריש הלכות חלה דאפי' בזמן האמוראים היה להם אפר פרה יעו"ש

שם ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ור"ע משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק אמר להם מפני מה אתם בוכים אמרו לו מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה

י"ל דלמה אמרו לו מפני מה אתה וכו' שמשמע שרוצים ממנו טעם ולא אמרו לו סתמא למה אתה משחק וכן הוא ג"כ אמר להם מפני מה אתם בוכים שמשמע שרוצה מהם טעם ועוד מהו תיבת ועכשיו שאמרו לו והיה די לומר שועלים הלכו בו וכו'

ונלע"ד בס"ד כי בלאו הכי בודאי הם היו מתאבלים ומצטערים על חורבן ביה"מק וירושלים כמ"ש רז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה וע"ז אמרו לו מפני מה אתה משחק מאיזו טעם שאנו מכירים בך בודאי שאתה מצטער על החורבן ועתה אתה משחק וע"ז ענה ואמר להם גם אתם מפני מה אתם בוכים ר"ל מאיזה טעם עכשיו אתם בוכים ומה נתחדש לכם. כי בלאו הכי ודאי גם אתם מצטערים על חורבן ביה"מק ואם מפני השועל זה אינו חידוש כי מקרא מלא דבר על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו ולפיכך השיבו לו ועכשיו