חיים עד העולם מז

דאי הדר בתשו' מעיילי ליה וליעייל בהך (פתח התחתון דנפיק ביה) לא מסתייעא מילתא ע"כ. נמצא דאות ה' מורה על התשו' ועוד דהתשו' היא בבחי' הבינה הנרמזת באות ה' ראשונה דשם הוי"ה כידוע. ולזה התחיל וסיים באות ה' לרמוז כי עיקר סוף הבירורים להתברר ותהיה הגאולה הוא ע"י התשו' וכמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ז מה' תשו' דין ה' וז"ל כל הנביאים כולם צוו על התשו' ואין ישראל נגאלין אלא בתשו' וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשו' בסוף גלותן ומיד הם נגאלין שנאמר והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה וכו', ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך את שבותך וכו' עכ"ל נמצא שסוף ישראל לעשות תשו' ותהיה הגאולה וע"כ רמז אותה בסוף מסכת זו ששמה בתרא שמורה על הסוף שהוא זמן גאולה אחרונה:

וזהו ג"כ שסיים המסדר הדרן עלך גט פשוט וסליקא לה מסכת בבא בתרא. משום דהדבר ידוע שגירוש ישראל מעל אדמתם הוא מפני העונות כמ"ש (ישעיה ק') הן בעונותיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם. וע"כ צריך תשו ואח"כ תהיה גאולה אחרונה. והתשו' צריך לה סייעתא מן שמיה כמ"ש הנביא השיבנו ה' אליך ונשובה וכו' וז"ש הדרן עלך ר"ל סייענו לחזור אליך בתשו' משום דהגט שנתתה לישראל ושלחתם מעל אדמתם הוא פשוט דקרא הוא דכתיב הן בעונותיכם נמכרתם וכו' ואז עי"ז שתסעיינו לחזור בתשו' וסליקה לה מסכת (ונקראת מסכת ע"ש הטובות המחוברות לה כידוע) בבא בתרא ר"ל יהיה עילוי לגאולה אחרונה שזה תלוי בזה שעי התשו' ישראל נגאלין ותהיה הגאולה הזאת האחרונה והטובות המחוברים לה קיימות לעד ולעולמי עולמים: סיום למס' סנהדרין

ת"ר רשע בא לעולם חרון בא לעולם. שנאמר בבא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה. רשע אבד מן העולם טובה בא לעולם, שנאמר ובאבוד רשעים רנה צדיק נפטר מן העולם רעה באה לעולם. שנאמר הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק. צדיק בא לעולם טובה באה לעולם, שנאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו ע"כ

והנה י"ל מהו שאמר רשע בא לעולם דכיצד בתחלת ביאתו לעולם קורהו רשע דהא אמרו במס' נדה דף ט"ז ע"ב אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו ונוטל הטפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו רבש"ע טפה זו מה תהא עליה, גבור או חלש, חכם או טפש. עשיר או עני. ואילו רשע או צדיק לא קאמר כדר' חנינא דא"ר חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וכו' וא"כ כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים איך בתחלת ביאתו קורהו רשע כי אפשר להיות אח"כ צדיק ועוד למה בתחלת ביאתו בא חרון לעולם והלא עדיין לאו בר עונשין הוא ואמרינן במס' ר"ה דף ט"ז ע"ב דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה. שנאמר כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם, ופרש"י ז"ל ואפי' הוא עתיד להרשיע לאחר זמן יעו"ש. וא"כ כיון שעדיין בתחלת ביאתו לא בר עונשין וגם לא הרשיע למה בא חרון לעולם: