חיים עד העולם מו

ערב דבית דין לא בעי קנין דבההיא הנאה דמהימן ליה גמר ומשעבד ליה ע"כ

ומיהו יש להבין הטעם דלמה סיים מסכתא זו בדיני ערב. ועוד למה סידר המסדר ג' מסכתות הללו קמא מציעא בתרא כל אחת עשרה פרקים וסך הכל שלשים פרקים וכן מסכת כלים סידר אותה בשלושים פרקים ולא כן מסכת אחרת שלא מצינו מסכת שיש בה שלשים פרקים כ"א ג' בבות הללו ומסכת כלים

ונלע"ד לפרש בס"ד ע"פ מ"ש הרב ז"ל בע"ח (שער ט' פ"ז) בענין ז' מלכי אדום דבעת המלוכה לא יכלו הכלים לסבול האור ונשברו וירד פנימיות הכלי לבריאה וחיצוניות הכלי ירד ליצירה וחיצוניות של חיצוניות בעשיה יעו"ש. וידוע דרפ"ח ניצוצים של האור ירדו עם הכלים כמבואר שם (בע"ח שער ח"י פ"ב) בשער רפ"ח יעו"ש. וידוע שאין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף דהיינו עד שיתבררו כל בחי' הרפ"ח ניצוצין של בחי' אלו המלכים מתוך הקלי' והסיגים שבהם הקלי' ישארו למטה בבחי' הרע ועליהם כתוב ובלע המות לנצח והרשעה כולה בעשן תכלה כמבואר בשה"מ פ' בהר יעו"ש. וידוע דכל אחת מג' עולמות הנז' שהם בריאה יצירה עשיה כל אחד כלולה מעשר. ולכן נרמזו בג' בבות הללו בבא קמא כנגד עולם הבריאה שירדו שם פנימיות הכלים ולכן נקראת בבא קמא ע"ש בחי' ראשונה של הכלים. ובבא מציעה כנגד עולם היצירה שירדו שם אמצעיות הכלים ולכן נקראת בבא מציעה ע"ש בחי' אמצעית של הכלים, ובבא בתרא כנגד עולם העשיה שירדו שם חיצוניות הכלים ונקראת בבא בתרא ע"ש שירדו שם בחי' אחרונה של הכלים

ומה שנרמזו בג' בבות הללו לפי שכולם הם דיני ממונות והם אחד מג' עמודי העולם כמ"ש ז"ל על ג' דברים העולם עומד על האמת ועל הדין ועל השלום. וכן הוא העולם עומד על הבירורין שנבררין מאלו הז' מלכים ע"י קיום התורה והתפלה והמצות שעושין ישראל בעוה"ז וכשנגמר בירורם אז יבא משיח בן דוד כמ"ש בשה"מ שם

וזהו נמי הטעם שסיים מסכתא זו בדיני ערב שערב הוא לשון עירוב ולרמוז על ניצוצי הקדושה שנתערבו בין הקלי' ואימתי שיגמר בירורם עד בחי' האחרונה אז יבא הגואל ולכן נרמזו במס' בבא בתרא וגם בסוף המסכתא לרמוז לכשיגמר כל עירוב ניצוצי הקדושה עד סוף מדרגה האחרונה ויעלו לשרשם אז תהיה הגאולה שלימה שאין עוד אחריה שעבוד

וזהו נמי הטעם שסידרו מס' כלים בשלושים פרקים ע"ש הכלים שירדו לבי"ע שהם שלושים בחי' כנז' וזהו נמי הטעם מה שסיים במס' כלים א"ר יוסי אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה ע"כ, דמה ענין הזה שמשבח את הכלים ועוד מהו לשון זה שאמר שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה והו"ל למימר שהתחלת בטומאה וסיימת בטהרה ולמה הזכיר לשון כניסה ויציאה, אבל ע"פ האמור ניחא שבא לרמוז על אור הכלים שנכנסו בתוך הטומאה שהם הקלי' ולבסוף יתבררו ויעלו כולם אל שורשם העליון מקום הקדושה והטהרה ולכך צריך לשבחם

ומה שהתחיל מסכתא זו באות ה' וסיים באות ה' לרמוז כי הכל תלוי בתשו' כי אות ה' רומזת אל התשו' כמ"ש במס' מנחות (דף כ"ט ע"ב) מפני מה נברא העוה"ז בה"י מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא. ומ"ט תליא כרעיה