חיים עד העולם מא

ידועה שהרי אמר הכתוב יהללך זר ולא פיך וא"כ כיצד אמר רב יוסף לתנא לא תתני ענוה דאיכא אנא וכן רב נחמן וכבר נתעוררו המפרשים בזה וכל אחד לדרכו פנה לתרץ וע"כ אענה גם אני חלקי והוא מפני שעקר קיום התורה והעולם על שני עמודים אלו ענוה ויראת חטא. קיום התורה על יראת חטא כמש"ה ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה. וקיום העולם טל הענוה כמש"ה תולה ארץ על בלימה וארז"ל מי שבולם פיו בשעת מריבה. דאם לא יש מדת הענוה בעולם שיש אפי' שמחרפין ומגדפין אותם ושותקים א"א לעולם להתקיים שתמיד יהיה קטטות ומריבות. וע"כ כשאמרו המשנה לפני רב יוסף משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא א"ל לתנא לא תתני ענוה דמשמע דבטלה לגמרי דזה א"א דהא איכא אנא ור"ל דכמו דאיכא אנא יש עוד ג"כ אחרים. וכן רב נחמן א"ל לתנא לא תתני יראת חטא דמשמע דבטלה לגמרי דהא א"א ואיכא אנא ועוד אחרים כמותי ורצו לומר על עצמם זה עניו וזה ירא חטא כדי לזכות אחרים שלא יבינו דבטלו לגמרי ויתרשלו מלקיימם אלא מ"ש התנא משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא היינו מדת הענוה בתכלית עד קצה האחרון וכן יראת חטא בתכלית כמו רבינו הקדוש הוא דבטלה ואינה נמצאת כ"כ אחרי רבי

ועוד י"ל ע"פ מ"ש הרב ז"ל דבחי' לאה נקראת ענוה ובחי' רחל נקראת יראה בסוד עקב ענוה יראת ה' ושני הבחי' הנז' הם בחי' מלכות כידוע ובחי' המלכות היא בחי' שם ב"ן שגי' אנ"א ולזה אמרו לא תתני ענוה ויראה דאיכא אנא לפי שהם רומזים לבחי' המלכות כנ"ז ותמיד ההשפעה בא לעולם ע"י המלכות בסיד ותתן טרף לביתה וכו' וע"כ אמרו לא תתני דבטלה ענוה ויראה משום דהם רומזים לבחי' המלכות ותמיד השפע בא על ידם

ומ"ש רב יוסף לתנא לא תתני ענוה ולא אמר לו לא תתני ענוה ויראת חטא דהא ודאי ג"כ היה בו יראת חטא. וכן רב נחמן ודאי דהיה בו ג"כ ענוה. י"ל דכל אחד לא רצה לומר כ"א דבר שהיה מורגל בו ביותר ומחמת הרגל אפי' אם אומרו לפני אחרים אינו מרגיש בשום הנאה של כבוד

והא דסיים המסדר מסכתא זו בתיבת אנא לפי שתבת אנא היא גי' ב"ן שהוא בבחי' המלכות מלרמוז כי הסוטה פוגמות בבחי' המלכות כמ"ש בזוה"ק פ נשא דף קכ"ד ע"א וזה ג"כ הטעם שסדר מסכתא זו בתשעה פרקים לרמוז אל בחי' המלכות שמקבלת מתשעה ספירות שלפניה כידוע. ואפשר שלזה נתכוון ג"כ מסדר המשנה שהתחיל באות ה' לרמוז אל בחי' המלכות שהיא נרמזת באות ה' אחרונה של הוי"ה וגם סיים באות א' שרומז ג"כ אל בחי' המלכות בסוד אני ראשון ואני אחרון

הדרן עלך עגלה ערופה וסליקא לה מסכת סוטה. נראה לפרש ע"פ מ"ש רז"ל במסכת סנהדרין דף ק"ב ע"א א"ר יצחק אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון שנאמר וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם ע"כ. וא"כ כיון שאין פורענות שאין בה מעון העגל ממילא כשיתוקן עון העגל גם שאר הפורעניות יתבטלו כי יבא הגואל. ותרגום עגל עגלא

וז"ש הדרן עלך עגלה ערופה ר"ל כשאנו מחזרין תמיד עלך לתקן עון העגל עד שנערוף אותך ר"ל שיתבטל לגמרי אז וסליקא לה ג"כ מסכת סוטה יצה"ר