חיים עד העולם מ

נעקר מן העולם המשתמש בכתרה של תורה על אחת כמה וכמה ע"כ. נמצא שכ"כ גדול עונש מי שנהנה מד"ת ות"ח מצוים לכבדם מפני כבוד תורתם ולפעמים אפשר שיבא לו להאדם איזה הנאה בלבו מפני כבוד תורתו אבל אם הוא עשיר בלאו הכי עושין לו כבוד מפני עושרו וגם הוא מלומד בכבוד ולא תזוח דעתו עליו בשום פעם כדי להתכבד בד"ת וכ"ש אם היה עשיר גדול. וז"ש משמת ראב"ע בטלו עטרות חכמה ר"ל עטרות גדולה של חכמת התורה. מפני שעטרת חכמים עשרם שעי"ז תהיה עטרת גדולה וכבוד של חכמים מחמת עשרם ולא יהנו כלל בשום פעם מד"ת והיה תורתם בשלימות בכל זמן ועדן

שם משמת רבי חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה. י"ל ע"פ מ"ש במסכת תענית דף כ"ד ע"א רבי חנינא בן דוסא הוה קאזיל באורחא אתא מטרא אמר לפניו רבש"ע כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער פסק מטרא כי מטא לביתה אמר רבש"ע כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת אתא מטרא ועוד עי"ש כמה מעשים שהיה אומר ונעשה. וז"ש בטלו אנשי מעשה ר"ל שכל מה שהיה אומר היו עושין רצונו מן השמים בלא תפלה ובלא בקשה אלא באמירה בעלמא. ועוד יש לפרש על פי מה דאיתא התם בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובין מע"ש לע"ש ע"כ. וז"ש בטלו אנשי מעשה ר"ל כ"כ היה המעשה שלו גדול שכל העולם נזון בשבילו

שם. משמת אבא יוסי בן קטונתא בטלו חסידים. ולמה נקרא שמו אבא יוסי בן קוטנתא שהיה מקטני חסידים. וי"ל דלמה צל ולמה נקרא שמו וכו' והיה די לומר משמת אבא יוסי וכו' בטלו חסידים כמ"ש על אחרים ולמה צריך להאריך ולקרותו מקטני חסידים ונלע"ד בס"ד שגם זה האריכות שאמר ולמה נקרא שמו וכו' הוא כדי לספר בשבחו שהיה מחסידים המקטנים עצמם וז"ש מקטני חסידים ר"ל מהחסידים שמקטנים עצמם. וז"ש ג"כ בן קטונתא כי קטונתא תחלוק אותה לשנים תהיה קטון תא והוא מלשון תא שמע ור"ל שכל מקום שהיה הולך אומרים עליו חסיד ועניו המקטין עצמו בא והוא מחמת שהיה מפורסם בדורו שהיה חסיד ועניו. ועוד י"ל כי אותיות ת"א הם אלף תיו ולרמוז כי היה מקיים כל התורה מאלף ועד תיו

שם משמת בן עזאי בטלו השקדנים. כדאיתא במסכת יבמות דף ס"ג ע"ב אמרו לו לבן יש נאה דורש ונאה מקיים וכו' אמר להם בן עזאי ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה וכתב מרן ז"ל בש"ע אה"ע סי' א' סעי' ד' שהיה תמיד נדבק בתורה כל ימיו יעו"ש. ואמרו עליו במסכת בכורות דף נ"ח ע"א שהיה אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום. וע"כ אמר בטלו השקדנים ע"ש שהיה חריף וגם נדבק בתורה תמיד

שם משמת בן זומא בטלו הדרשנין. ע"ש שהיה בקי בטעמי המקראות כמ"ש רז"ל במסכת ברכות דף י"ב ע"ב ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא וכו' וכמ"ש רש"י ז"ל במתני'

שם. משמת רשב"ג עלה גובאי ורבו צרות. משמת רבי הוכפלו צרות. ע"ד מ"ש לעיל דף מ"ט ע"א אמר רבא בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו וכו'

שם. משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא. א"ל רב יוסף לתנא לא תתני ענוה דאיכא אנא. א"ל רב נחמן לתנא לא תתני יראת חטא דאיכא אנא. הקושיא