חיים עד העולם מב

וגונדא דיליה המסיטים את בני האדם מדרך טובה שיתבטלו כמש"ה ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: סיום למסכת בבא קמא

ת"ר מסתתי אבנים אין בהם משום גזל. מפסגי אילנות מפסגי גפנים (כשיש ענפים יותר מדאי קוצץ מבינתים) מנקפי היגי מנכשי זרעים (נוטלים ירקות מביניהם) ועודרי ירקות בזמן שבעה"ב מקפיד עליהם יש בהם משום גזל. אין בעה"ב ב מקפיד עליהם הרי אלו שלו. א"ר יהודא כשות וחזיז אין בהם משום גזל. באתרא דקפדי יש בהם משום גזל. אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דקפדי הוא ע"כ

והנה י"ל הדקדוקים שיש בברייתא הזאת חדא דלמה תני מפסגי אילנות ומפסגי גפנים דגפנים היינו נמי אילנות ונכנסו בכלל אילנות ולמה חזר לאמר אותם בבא בפ"ע. וכן זרעים וירקות למה תנא אותם כל אחת בבא בפ"ע כיון דשניהם מיני אדמה. ועוד י"ל מ"ש אין בעה"ב מקפיד עליהם הרי אלו שלו למה לא אמר אין בהם משום גזל כמ"ש גבי מסתתי אבנים וגם כדי שיהיה דבר והופכו

ועוד י"ל מ"ש רבינא ומתא מחסיא אתרא דקפדי הוא דמה הוסיף על דברי רב יהודא והלא אמר רב יהודא באתרא דקפדי יש בהם משום גזל וא"כ מה לי מתא מחסיא מה לי מתא אחריתי בכל אתר דקפדי יש בו משום גזל.

והנה לקושי א' אי"ל הא דתני אילנות וגפנים משום דעלי אילנות אינם ראויים אלא להסקה ואינם שוים אלא דבר מועט מן המועט אבל עלי גפנים הם ראויים לאכילה ע"י בישול כידוע וא"כ הם חשובים יותר משאר עלי אילנות ולזה אמר אילנות וגפנים לומר שלא תסבור דוקא מפסגי אילנות שאין בענפים ההם עלים שראויים לאכילה ואינם חשובים הוא שאם אין בעה"ב מקפיד עליהם אין בהם משום גזל אבל ענפים של גפנים שיש בהם עלים שראויים לאכילה ע"י בישול אפי' אין הבעה"ב מקפיד עליהם יש בהם משום גזל לכך תני תרווייהו לומר שאין לחלק כיון שאין הבעה"ב מקפיד

וכן מה דתנא זרעים וירקות לפי כשהזרעים בעודם קטנים לא יש כהם פרי ומה שמסיר מביניהם אין שוה כלום אלא דבר מועט מן המועט אבל הירקות יש בהם איזה דברים שראויים לאכילה כגון צנון וחזרת וכרפס וכדומה והייתי אומר שזה שראויים לאכילה אפי' אין הבעה"ב מקפיד יש בהם משום גזל ולזה תני תרווייהו לומר דאין לחלק. ותני באילנות ותני בירקות לומר שאעפ"י שבירקות הנאתן קרובה בלא בישול נמי אין לחלק. וא"ת ליתני בגפנים ולא ליתני באלנות. ליתני בירקות ולא ליתני בזרעים דאתיא מכ"ש. זה דבר ידוע דהתנא שונה לפעמים לא זו אף זו וכ"ש תנא דברייתא דדרכו להרחיב יותר כידוע דהרבה משניות סתומים ומפורשים בברייתא

ומ"ש הרי הוא שלו ולא אמר אין בהם משום גזל כדי שיהא דבר והופכו וכמו מסתתי אבנים. י"ל משום דמסתתי אבנים תני סתמא אין בהם משום גזל ומשמע דאפי' אי ידעינן דבעה"ב מקפיד אין בהם משום. גזל אבל ממילי דחסידותא לא אריך למיעבד הכי אי ידעינן דבעה"ב מקפיד. ולכן תני הכא הרי