חיים עד העולם לב

מן הראשונים כמו שראינו בעינינו מעשים בכל יום אבל ביאור הענין הוא יובן במ"ש הסבא דמשפטים בזוהר ע"פ אם בעל אשה הוא וכו' והענין כי כאשר האדם הוא חדש ר"ל כי אז הוא הפעם הראשונה שבא בעוה"ז ואז בת זוגו נולדה עמו כנודע וכשיגיע זמן לקיחתו אותה מזדמנת לו ברגע בלי שום טורח כלל ועיקר. ואמנם אם האדם הזה חטא איזה חטא והוצרך להתגלגל בסבתו אלא שהוא מאותם שכתוב בהם ויצאה אשתו עמו כנז' בסבא דמשפטים שמגלגלין גם לבת זוגו שתחזור להתגלגל עמו לטובתו. הנה האדם הזה כשיגיע זמן לקיחתו אותה אינה מזדמנת לו ברגע אלא אחר טורח גדול לפי שכיון שנתגלגל על סבת איזה עון יש מקטריגין עליו למעלה ורוצים למנוע אותה ממנו ומכניסים בהם קטטות וע"ז אמרו קשה לזווגם כקריעת ים סוף והוא באופן הנז' כי הוא נקרא זווג שני כי האשה היא עצמה ראשונה אבל הזוג הוא שני ולמה לא אמרו זוג שנית אלא זוג שני שחוזר אל הזווג ולא לאשה עכ"ל נמצא לפי דברי האר"י ז"ל דכשבא האדם מחדש הוא נקרא זוג ראשון ולוקח את בת זוגו ברגע בלתי שום טורח כלל וכשבא בגלגול מקטרגים עליו למעלה ורוצים למנעה ממנו. וע"כ בזוג ראשון כיון שהיא מוכנת לו בלתי טורח וקטרוג והוא עושה להיפך שמגרשה שנאוי הוא לפני המקום ומזבח מוריד עליו דמעות. אבל בזוג שני כיון דבל"ה יש עליו מקטרגים ומכניסים קטטות ביניהם כשמגרשה אינו שנאוי לפני המקום וגם המזבח אינו מוריד עליו דמעות

וטעם שהמזבח מוריד עליו דמעות לפי שהמזבח הוא עשוי לעשות שלום שהרי כשהאדם חוטא מקריב עליו קרבן ומתרצה לפני המקום, וכן כשהאדם מקנא לאשתו מקריב עליו מנחה ומתרצה לאשתו ויהיה שלים ביניהם. ועתה כשמגרש לאשתו ומפרידה הוא עושה להיפך שמפריד השלום וע"כ מוריד עליו דמעות דהיינו כח הדינים דדמ"ע גי' דינים. וזהו ג"כ שאמר תיבת אפי' ר"ל אפי' מזבח שדרכו להמשיך השפע דהיינו על ידו שע"י הקרבנות מתמתקיים הדינים ויורד השפע ע"ז שמגרש את אשתו מוריד עליו הדינים וכ"ש כוחות הדין. וזהו ג"כ שאמר ר' אלעזר כל המגרש אשתו וכו' דבתיבת כל בא לרבות דאפי' אם מגרש על מנת להחזירה כגון כדי לקיים מצות וכתב לה או כדי ללכת לעיר אחרת לא טוב הוא עושה

ועוד י"ל דהא דא"ר אלעזר כל המגרש אשתו ראשונה וכו' אשתו רומז אל התורה שנדמת לאשה כמ"ש רז"ל ע"פ מורשה קהלת יעקב אל תקרי מורשה אלא מאורסה, ונקראת אשתו ראשונה לפי שצריך ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה כמ"ש במס' קדושין (כ"ט ע"ב) ואמרו רז"ל במס' חגיגה (דף ט' ע"א) איזהו מעוות שאינו יכול להתקן רשב"י אומר אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחלה ונתעוות ואיזה זה ת"ח הפורש מן התורה ע"כ. וז"ש כל המגרש אשתו ראשונה ר"ל שפירש מן התורה ונתעוות אפי' מזבח שממתק הדינין וממשיך השפע מוריד עליו על זה דמעות ר"ל כוחות הדין, וכמ"ש שם בגמ' (דף יוד ע"א) ע"פ וליוצא ולבא אין שלים אמר רב כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא אין לו שלום וכו' יעו"ש וא"כ כ"ש כשפורש לגמרי מן התורה, וזהו שסיים הש"ס והיא חברתך ואשת בריתך, לרמוז על התורה שניתנה בברית כמ"ש כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל

ועוד י"ל דהא דאמר כל המגרש אשתו ראשונה וכו' רומז אל ישראל שנדמו לאשה