חיים עד העולם כג

לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים ע"כ

והנה משמע דג' חלוקות הללו הם ג' כתות וכל כת הולכת בפ"ע חדא מדקאמר בלשון רבים משמע דכל הכת עונות כאחת ביחד ואם היו מעורבים לא היו יכולות לענות כל החלוקה כולם כאחת כיון שיש קול אחר מפסיק ביניהם. ועוד משום דכל עוף למינו ישכון וכל אחת אוהבת להלוך עם דוגמתה. והשלישית משום דאלו הג' החלוקות הם מתנגדות זו עם זו. זאת אומרת היופי עדיף. זאת אומרת היחס עדיף. וזאת אומרת לא יופי ולא יחס אלא לשם שמים, וא"כ אם ילכו ביחד מוכרח שיהא קטטה ביניהם וזה אינו יו"ט ובמשנה אמר לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוה"כ שהיו בנות ירושלים יוצאות וכו' אלא מוכרח כל כת הולכת ומדברת בפ"ע

אמנם יש להבין לשון הברייתא הנ"ז חדא מהוא שאמר יפיפיות שבהן וכו' ולא אמר יפות שבהן. ועוד מהו אמרם תנו עיניכם ליופי דאם הם יפות למה צריך לומר והלא רואים אותם אם הם יפות. ועוד מהו כפל הדברים שחוזרים לומר שאין האשה אלא ליופי. ועוד י"ל דמה הם אלו היפות אם מיוחסות או לא. ואם אינם מיוחסות מי יקח אותם לפסול זרעו בשביל היופי. ועוד י"ל בענין המיוחסות שבהן אם היו יפות או מכוערות ולמה הוצרכו ליתן טעם לדבריהם לפי שאין אשה אלא לבנים. וכן י"ל בענין המכוערות שבהן שהיו אומרות קחו מקחכם לשם שמים מה היו אם מיוחסות אם לא ואם לא היו מיוחסות כיצד אומרות קחו מקחכם לשם שמים דאדרבא מי שיקח לשם שמים צריך ליקח אשה מיוחסת וכמ"ש ז"ל במסכת קידושין (דף ע"א ע"ב) כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו כשהקב"ה משרה שכינתו מעיד על כל השבטים ואין מעיד עליו שנאמר שבטי יה עדות לישראל. אימתי הוי עדות לישראל בזמן שהשבטים שבטי יה. וא"ר חמה ב"ר חנינא כשהקב"ה משרה שכינתו אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל שנאמר בעת ההיא נאום ה' אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל. לכל ישראל לא נאמר אלא לכל משפחות ע"כ. וא"כ כיצד מי שלוקח לשם שמים יקח אשה שאינה מיוחסת ולא דיו במכוערת אלא שיקח ג"כ שאינה מיוחסת ויפסיד בעוה"ז ובעוה"ב. ועוד מהו אומרם ובלבד שתעטרונו בזהובים ולא דים שהם מכוערות אלא ג"כ עושים תנאי שיעטרום בזהובים והלא אפי' המיוחסות והיפות לא עשו התנאי הזה והם מבקשים יותר מהם

והנה לקושיא ראשונה י"ל הא דאמר יפיפיות ולא אמר יפות. לפי שיש אשה שאינה יפה כ"כ אבל ע"י בגדים נאים ורחיצת פנים ומחלקת שערה נראת יפה. ויש אשה שכך מברייתה יפת תאר ויפת מראה ואפי' בלא בגדים נאים ורחיצת פנים. ולזה אמר יפיפיות ולא אמר יפות לומר שהיופי שלהן הוא כפול מברייתן יפות תאר ויפות מראה ולא יפות שהם מיפים עצמן ע"י בגדים ורחיצת פנים. ולכן אומרים תנו עיניכם ליופי ר"ל תסתכלו ביופי שאינו ע"י בגדים נאים או רחיצת פנים אלא כך מברייתו. ולזה חוזרים לומר שאין האשה אלא ליופי ר"ל כיון שהיופי הוא מברייתו יהיה בתמידות ואפי' בעת שאינה לובשת בגדים נאים ורוחצת פנים ובזה יהיה הנאה לבעל כמ"ש בס' בן סירא (יבמות ס"ג ע"ב) אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפליים ועוד י"ל דהא דאמר יפיפיות ולא אמר יפות. לפי שיש אשה יפה במראה אבל