חיים עד העולם כא

מיקרו מזמן לזמן וכן איפסיקא הלכתא שם בגמרא דאומרים זמן בר"ה וביוה"כ יעו"ש. וא"ת מפני שאין בהם ראיה ושמחת חגיגה גם זה צריך טעם דלמה זה תלוי בזה

אבל הנלע"ד במה שיש להבין מ"ש רז"ל במסכת פסחים דף ו' ע"א שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם הפסח שלושים יום וכו' והתם מקרא דרשי לה כאשר יעו"ש. ולאו דוקא פסח אלא ה"ה שאר מועדות שדורשין לפניהם שלשים יום קודם כמ"ש רש"י בסוכה דף ט' ע"א יעו"ש וכן איתא בירושלמי דשקלים אהא דתנן בג' פרקים תורמין את הלשכה בפרוס הפסח ובפרוס העצרת וכו אמר רבי אלעזר כולהן דתנינן פרס פלגא בשלושים יום קודם המועד שדורשין בהלכותיו עכ"ל. וא"כ כיון ששואלין ודורשין בהלכות המועדות קודם שלושים יום למה תיקן להם משה לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום ג"כ הלכות פסח בפסח וכו' ועיין ב"י סי' תכ"ט מה שתירץ ע"ז והנלע"ד לתרץ דהיינו טעמא שתיקן משה לישראל שיהיו דורשין בענינו של יום ג"כ הלכות פסח בפסח וכו' ולא די במה ששואלין ודורשין שלושים יום קודם הפסח אין הטעם כדי שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום בלבד אלא הטעם כדי שיעסקו בתורה ג"כ שע"י זה התקנה יעסקו בתורה ביו"ט וע"י עסק התורה ינצלו ממדת הדין שלא תקטרג עליהם בזמנים הללו כמ"ש רז"ל במסכת ר"ה דט"ז ע"א בארבעה פרקים בשנה העולם נידון בפסח על התבואה. בעצרת על פירות האילן. בר"ה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון וכו' ובחג נידונין על המים. עכ"ל. לכך תקנו שיהיו שואלין ודורשים שלושים יום קודם כל יו"ט ולא די בזה אלא גם ביו"ט עצמו שואלין ודורשין בענינו של יום ועוסקים בתורה ונמצא עושים את היו"ט ככל חקותיו וככל משפטיו שכבר למדו מה שצריך וגם עסקו בתורה ביו"ט עצמו וקיימו תקנת משה רבינו ע"ה עי"ז יצא דינם לאורה ולא תקטרג עליהם מד"ה ויכתבו לטובה. וכל זה שצריך תקנה וזירוז הוא לשאר היו"ט פסח ועצרת וחג שאינן נידונין על עצמן רק על התבואה וכו' אבל בר"ה ויוה"כ שהוא יום הדין הקשה שנידונין בני האדם על עצמם כמש"ל בר"ה כל באי עולם וכו' לזה א"צ זירוז ותקנה דכל אשר לאיש יתן בעד נפשו ובודאי יקבעו עתים לעסוק בתורה בימים ההם וילמדו דינים השייכים להם כדי שלא תקטרג מדה"ד עליהם, ולכן לא אמר כ"א פסח ועצרת וחג אבל ר"ה ויוה"כ לא צריכה למימר

ועפ"ז ניחא מ"ש בברייתא משה תקן להם לישראל וכו' דלכאורה נראה תיבת להם הוא כשפת יתר דהיה די לומר משה תיקן לישראל וכו' ולל"ל תיבת להם אבל עפ"ה ניחא לומר דהתקנה הזו היא להם לטובתם ולתועלתם שעי"ז ינצלו מקטרוג מד"ה כנז"ל

או יאמר הא דנקט פסח ועצרת וחג לבד מפני שס"ת שלהם הוא חג"ת ולרמוז אל מ"ש הרב ז"ל בשער הכוונות בדרוש השינוים שבין שבת ויו"ט דע"ז ע"א כי ביו"ט עולים הזו"ן עד או"א עלאין הנקראים פרצוף החכמה כידוע ונקראים חג"ת כמבואר בע"ח שי"ד פ"ג ושער ך' פי"ב ושער הכוו' דרוש ב' דפסח דף פ' ע"ג בסופו

והא דהתחיל התנא במסכתא זו באות מ' וסיים באות ו' שהם ג"י מ"ו מילוי דשם ע"ב לרמוז אל הארת מרדכי הנגלית ביום הפורים שהיא מבחי' יסוד דאבא