חיים עד העולם יט

הם, אלא אלו הן מדבריות כל היוצאות ורועות באפר ואין נכנסות לישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים ע"כ, והוא כי יש להבין דלמה אמרו סתם מדבריות וכו' בייתות וכו' ולא אמרו בהמות מדבריות וכו' בהמות בייתות וכו' אלא באו לרמוז ג"כ במחלוקתם על בני אדם מי הוא זה שמקיים מצית לימוד התורה ומי הוא שאינו מקיים. והוא המדבריות רמז למי שהוא מתעסק במלאכתו שהוא חוץ לבה"מ והבייתות לנכנסים לבה"מ ללמוד. ולזה אמרי רבנן מדבריות ר"ל שאינו מקיים מצות הלמוד כל שיוצאות בפסח ורועות באפר ונכנסות ברביעה ראשונה, ר"ל כל זמן שיש עסק בשוק הוא טרוד במזונו ואינו נכנס לבה"מ כ"א בזמן שלא יש עסק כמו בשבתות ויו"ט, ובייתות ר"ל שנקראים בשם יושבי בה"מ כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאות ולנות בתוך התחום ר"ל שאין יוצאין לעשות מלאכתן בשוק כ"א דוקא כדי פרנסתם ותיכף חוזרין לבה"מ ללמוד בכל יום. ורבי אימר אלו ואלו בייתות הן דכיון דבכל זמן שלא יש שוק הם באים לבה"מ נקראים מיושבי בה"מ ומקוימים מצות לימוד התורה, אלא אלו הן מדבריות שאינם מקיימים מצות הלימוד כל שיוצאות ורועות באפר ואין נכנסות לישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים ר"ל שאין באין כלל לבה"מ אפי' בזמן דליכא מלאכה

ועוד נראה לתת רמז דלמה במסכתא זו של יו"ט התחילה באית ב' ומסיימת באות ן' שהם גי' ב"ן, והוא ע"פ מ"ש הרב ז"ל בשעה"מ פ' בהר וז"ל דע כי בתחילת האצילות נאצלו אותן ז' מלכי אדום ואח"כ נתקן עולם האצילות, ואנו צריכין ע"י תפלותינו ומצות מעשיות אשר אנו עושים למטה לגרום זווג בתפארת ומלכות ואנו מעלים לאותם ז' מלכים בסוד מ"ן אל בחי' המלכות ואז הם מתחדשים ונתקנים וחוזרים לחיות בסוד תחיית המתים ובכל יום ויום מתבררים ניצוצים וחלקים מהם מדרגה אחר מדרגה כפי כח תפלותינו ומעשינו בעת ההיא ועולים ומתחדשים וכך אנו עושים בכל יום תמיד עד גמר בירור המלכים אלו כל הטוב והקדושה שבהם ויתוקנו הכל והסיגים שבהם הקליפות ישארו למטה בבחי' הרע ועליהם כתיב ובלע המות לנצח והרשעה כולה בעשן תכלה ואין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף ויתבררו כל בחינות אלו המלכים לגמרי עכ"ל וידוע כי כל בחי' אלו המלכים הם משם ב"ן אשר תחלת שורשו הוא שם ס"ג ולעתיד כאשר יחיו ויתבררו כל בחי' אלו המלכים לגמרי בסוד בלע המות לנצח אז יחזור שם ס"ג לקדמותו ולמעלתו ושם ס"ג ישלוט ויאיר בעולם כמ"ש בע"ח שער יו"ד סוף פ"ג יעו"ש. ולכן רמז המסדר בראש ובסוף מסכתא זו גי' שם בין לרמוז כי לעתיד ובסוף הימים בביאת הגואל אז יהיה עילוי לשם ב"ן ויהיה תמיד יו"ט

וז"ש ג"כ אח"כ המסדר הדרן עלך משילין פירות וסליקא לה מסכת ביצה דמשילין הוא לשון נפילה כמ"ש בריש פירקין, ופירות רמז אל ניצוצי קדושה שעושין פרי בעלותם למעלה כידוע שעולין בסוד מ"ן ויורד בחי' מ"ד להאיר בעולמות העליונים, וביצ"ה ע"ה היא גי' ק"ח כמנין ד' שמות הוי"ה עם ד' כוללים שהם רומזים אל ד' עולמות אבי"ע כידוע ולעתיד יהא עילוי לכולם כנ"ז וז"ש הדרן עלך משילין פירות ר"ל כשאנחנו מחזרין תמיד אחר נפילת הפירות שהם ניצוצי קדושה לבררם אז עי"ז וסליקא לה מס' ביצה ר"ל שיתקרב קץ הגאולה ויהיה עילוי לכל בחי' ד' עולמות אבי"ע הנרמזים בתיבת ביצ"ה בב"א: