חיים עד העולם יז

שם שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו, מפי' רש"י נראה דלא גרם ליה שכתב וממילא טיב לצדיק טוב לשכינו דאם איתא דגרם ליה למה צריך דקדוק והלא יש ראיה מן הפסוק אלא משמע דלא גרם ליה, ולמאן דגרם ליה מייתי ראייה מן הפסוק מפני שהתחיל בלשון יחיד אמרו צדיק כי טוב וסיים בלשון רבים כי פרי מעלליהם יאכלו רמז לצדיק ושכינו

ועוד נראה לפרש כוונת הפסוק שהתחיל בלשון יחיד וסיים בלשון רבים והוא כי יש צדיק תמיד רודף אחר התורה והמצות ומע"ט רק לזכות את עצמו. ויש צדיק לא די שמזכה את עצמו אלא תמיד רודף אחר בני אדם לזכותם הן בתורה ובמצות הן להפרישם מאיסורא. וז"ש אמרו צדיק כי טוב וא"ת לאיזה צדיק יאמרו כי טוב כי יש שני מיני צדיק. לזה חזר ואמר כי פרי מעלליהם יאכלו ר"ל לאותו צדיק שגורם לאחרים ג"כ פרי מעלליהם יאכלו ע"י שלמדם ללכת בדרך ישרה. ועפ"ז יש לפרש דברי הגמרא בקדושין דף מ' ע"א שהקשה וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב אלא טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב. טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב ע"כ, וי"ל דכיון שהוא צדיק כיצד יהיה רע לבריות ואם הוא רע לבריות כיצד נקרא צדיק. אבל ע"פ האמור ניחה דאם הוא זוכה ומזכה אחרים זהו טוב לשמים וטוב לבריות ונקרא צדיק טוב. אבל אם מזכה רק לעצמו ואינו מהני אחרים לזכותם זהו טוב לשמים ורע לבריות ונקרא צדיק שאינו טוב

ועוד י"ל ע"פ מ"ש שם בקדושין ע"ב וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד נשאלה שאלה זו בפניהם תלמוד גדול או מעשה גדול נענה רבי טרפון ואמר מעשה גדול נענה ר"ע ואמר תלמוד גדול נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה ע"כ. וכרב הרב בע"ח שער מ"ט פ"ה כי ע"י עסק האדם בתורה מזדכך לבוש הרוח וע"י מצות מעשיות מזדכך לבוש הנפש יעו"ש. וז"ש אמרו צדיק כי טוב ר"ל שבחו מלשון את ה' האמרת היום את הצדיק כי טוב אם עוסק בתורה שנקראת טוב כמש"ה כי לקח טוב וכו', כי עי"ז פרי מעלליהם יאכלו הנפש והרוח כי התלמוד מביא לידי מעשה ונתקנים שניהם

או יאמר ע"פ מ"ש הרב ז"ל בשער הכוו' סוף דרוש ד' מדרושי הלילה דנ"ד ע"ד וז"ל כי נתבאר לך איך כמה גדולה ונפלאה מעלת אדם העושה כסדר שאמרנו שיכוין אל הזווגים הנעשים בכל יום מתחלת תפלת ערבית עד סוף תפלת המנחה ואין ספק שהיודע לכוין כל זה על אמיתותו גורם שהזווגים הנז' נעשית ע"י ממש ואין קץ ותכלית לשכרו ואין למעלה ממנו ויהיה מכלל אותם הצדיקים הגוזרים למטה ודבריהם מתקיימים למעלה עכ"ל. וז"ש אמרו צדיק כי טוב ר"ל שבחו צדיק כי טוב לאותו שמכוין בתפלתו ועושה זווגים כי כל העולמות פרי מעלליהם יאכלו ע"י הזווגים שעושה שיורד השפע לכל אחד ואחד כפי חלקו הראוי לו. ועוד עיין בסה"ק חקי חיים בדרוש יאר ציי"ט של א"א ז"ל שכתבתי עוד רמזים ע"ז הפסוק קחנו משם

הדרן עלך החליל וסליקא לה מסכת סיכה. לרמוז אל מ"ש רז"ל בסוף מסכת תענית עתיד הקב"ה לעשות מחול (פי רש"י ז"ל סביב לשון מחול הכרם) לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מראה באצבעו שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה וכו' וז"ש הדרן עלך החליל ר"ל סבבונו לפניך (מלשון הדרא דכנתא) כמו החליל כנ"ע, ואז וסליקא לה מסכת סוכה ר"ל ותעלה לה סוכת