חיים עד העולם יג

לבא לפיכך הש"ץ מוציאם אעפ"י שאין שומעין מש"ץ אבל הני שבתוך העיר לא אניסי ויכולין לבא לשמוע התפלה מהש"ץ וא"כ למה יוצאין בתפלת הש"ץ ועפ"ז תבא הקושיא בטוב מעם שאחורי הכהנים שמפני שהם יכולין לבא כנגד הכהנים ואינם באים אינם בכלל ברכה וה"נ כיון שיכולין לבא לשמוע מהש"ץ ואינם באים צריך שלא יצאו בתפלת ש"ץ, ותירץ אלא כי אתא רבין וכו לא פטר רבן גמליאל אלא עם שבשדות מ"ט משום דאניסי במלאכה ואינם יכולין לבא לשמוע התפלה מש"ץ אבל דעיר לא משום שיכולין לבא לבה"כ לשמוע התפלה מש"ץ ולכוין עליו. ולפי זה משמע דאפי' הבקי יוצא בתפלת הש"ץ בר"ה ויוה"כ אם מכוין עליו מתחלה ועד סוף וזה יבא כפי מ"ש הטור בסי' תקצ"א יעו"ש

ועוד י"ל ע"פ מ"ש למעלה כי תפלת ר"ה ויוה"כ ושל פרקים צריך להסדירם ואח"כ יתפלל. וז"ש רבי שמעון חסידא, פוטר היה רבן גמליאל אפי' עם שבשדות שהם עוסקים במלאכתם ואינם יכולין להסדיר תפלתם, ולא מיבעיא הני דקיימי הכא ועוסקים במלאכתם. וע"ז מקשי אדרבה הני עם שבשדות אניסי במלאכתם דתמיד הם צריכים לשמור ולעשות וע"כ אין להם פנאי להסדיר ולפיכך הש"ץ מוציאם לא כן הני דקיימי הכא לא אניסי דיכולין להתבטל מעט ממלאכתם ולהסדיר תפלתם כדי להתפלל וא"כ למה הש"ץ מוציאם דמאי שנא מעם שאחורי כהנים שמפני שיכולין לבא כנגד הכהנים אינם בכלל ברכה וא"כ ה"נ כיון שיכולין להתבטל מעט ממלאכתם ולהסדיר תפלתם ולהתפלל בעצמם צריך שלא יצאו בתפלת הש"ץ, ותירץ אלא כי אתא רבין וכו' לא פטר רבן גמליאל אלא עם שבשדות מפני שתמיד הם עסוקים במלאכתם ואין יכולין להסדיר תפלתן ולפיכך הם יוצאים בתפלת הש"ץ אם הם מכוונים אליו אבל דעיר לא שאינם יוצאין בתפלת הש"ץ מפני שיכולין להסדיר תפלתם ולהתפלל בעצמם. וזה יבא כפי' רש"י ז"ל דפי' אבל דעיר לא משום דלא אניסי ויכולין להסדיר תפלתן משמע דהחילוק הוא מפני סידור התפלה וכל שיכול להסדיר תפלתו ולהתפלל הוא בעצמו אינו יוצא בתפלת הש"ץ אפי' בתפלת ר"ה ויוה"כ. ועיין טור וב"י סי' תקצ"א ודוק

והא שסידרו מסכתא זו לד' פרקים מפני שמסכת ר"ה היא רמז אל בחי' המלכות והמלכות יש בה ד' בחי' שהם כנגד סוד ד' אותיות אדנ"י כמ"ש בשער הכוו' בהקדמת דרושי ר"ה יעו"ש. וזהו ג"כ שהתחיל התנא במשניות של מסכתא זו באות א' וסיים באות ן שעם הכולל הם בגי ב"ן לרמז כי אלו ד' פרקים הם רמז אל בחי' המלכות שהיא בחי' שם ב"ן

והא שסיימו הגמרא באות א' והתחלת המשנה ג"כ באות א' לרמוז כי בזמן הזה אחר החורבן גם בא"י עושין ר"ה שני ימים לפי שיש ב' בחי' פנימיות וחיצוניות ובכל יום נתקן בחי' אחת ביום א' נתקן בחי' הפנימיות וביום ב' נתקן בחי' החיצוניות כמ"ש בשער הכוו' דרוש ב' דר"ה יעו"ש

ומה שסיים הגמרא בתיבת לא שהיא בהיפוך אתוון אל לרמוז כי הגלות הרומז לר"ה שהיא בחי' דין לעתיד יהפך למדת רחמים אל בסיד חסד אל כל היום

וזה שאמר הדרן עלך יום טוב וסליקא לה מסכת ר"ה. ר"ל לעתיד תמיד אנחנו מסבבים עלך יום טוב שהוא מדת הרחמים וסליקא מסכת ר"ה שהיא בחי' מדת הדין כי לעתיד יהיה תמיד מתנהג מדת החסד וכמש"ה וחסדי מאתך לא ימוש כו' בב"א: