חגיגה כג:

עֲשָׂאוּהָ כִּטְמֵא שֶׁרֶץ

אֶלָּא מֵעַתָּה לֹא תְּטַמֵּא אָדָם אַלְּמָה תַּנְיָא חוֹתְכָהּ וּמַטְבִּילָהּ טָעוּן טְבִילָה וְאֶלָּא עֲשָׂאוּהָ כִּטְמֵא מֵת אִי הָכִי תִּיבְעֵי הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי

אַלְּמָה תַּנְיָא חוֹתְכָהּ וּמַטְבִּילָהּ טָעוּן טְבִילָה טְבִילָה אִין הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי לָא אֶלָּא עֲשָׂאוּהָ כִּטְמֵא מֵת בִּשְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ

וְהָתַנְיָא מֵעוֹלָם לֹא חִידְּשׁוּ דָּבָר בַּפָּרָה

אָמַר אַבָּיֵי שֶׁלֹּא אָמְרוּ קוּרְדּוֹם מְטַמֵּא מוֹשָׁב כִּדְתַנְיָא וְהַיּוֹשֵׁב עַל הַכְּלִי יָכוֹל כָּפָה סְאָה וְיָשַׁב עָלֶיהָ תַּרְקַב וְיָשַׁב עָלֶיהָ יְהֵא טָמֵא

תַּלְמוּד לוֹמַר וְהַיּוֹשֵׁב עַל הַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו יִטְמָא מִי שֶׁמְיוּחָד לִישִׁיבָה יָצָא זֶה שֶׁאוֹמְרִים לוֹ עֲמוֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ

הַכְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַבִּי חָנִין דְּאָמַר קְרָא כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת הַכָּתוּב עֲשָׂאוֹ לְכׇל מַה שֶּׁבַּכַּף אַחַת

מֵתִיב רַב כָּהֲנָא הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא הַסֹּלֶת וְהַקְּטֹרֶת וְהַלְּבוֹנָה וְהַגֶּחָלִים שֶׁאִם נָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתוֹ פָּסַל אֶת כּוּלּוֹ

וְהָא דְּרַבָּנַן הִיא מִמַּאי מִדְּקָתָנֵי רֵישָׁא הֵעִיד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן בְּתֵירָא עַל אֵפֶר חַטָּאת שֶׁנָּגַע הַטָּמֵא בְּמִקְצָתוֹ שֶׁטִּימֵּא אֶת כּוּלּוֹ וְקָתָנֵי הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא