חפץ חיים על ספרא, צו, פרשה ב ד

(ד) והקריב אותה. צ"ל "הקרב אותה":

ולא פסולה. פירוש דהוה אמינא כיון שהקדישה – אף שנפסלה ביוצא או בטומאה - יגישה למזבח ויקמוץ אותה ואחר כך ישרפנה ולבית הדשן. קמ"ל דלא; ד"הקרב אותה" משמע הראויה להקרבה:

כולה כאחת. שלא יעשה הגשה לחצאין:

בני אהרן ולא בנות אהרן. היינו שאינן מגישות בעצמן מנחתן אבל גם מנחתן טעון הגשה כדתנן במנחות (דף ס.) [הראב"ד]:

לפני ה' יכול במערב המזבח, ששם הוא לפני ההיכל:

ת"ל אל פני המזבח. זה הדרום שהכבש שם:

בקרן דרומית מערבית. של מזבח ששם מתקיים תרוייהו, והיינו בחודה של קרא. וכן הגירסא בגמרא (דף יט:):