חפץ חיים על ספרא, צו, מכילתא דמילואים א לח

(לח) ומה אם מקיים דברי בשר ודם. היינו הדיבורים ששמעו מפי משה שהוא בשר ודם שאמר בשם השם:

המקום מקבלו. כנראה מסמיכת הכתובים שאמר "ולא תמותו כי כן צוותי ויעש אהרן ובניו וגומר" – משמע שבשביל שקיימו דברי משה בשביל זה נשארו בחיים:

המקיים דברי המקום. כגון עשרת הדברות או על כל פנים "אנכי" ו"לא יהיה לך" ששמעו מפי הקב"ה בעצמו – על אחת כמה וכמה שיוסיפו לו חיים בשביל זה:

כשומעים מפי הקב"ה. נראה דדייק ממה דכתיב "אשר צוה השם" – הלא משה ציוה אותם, והיה לו לומר "כאשר צוה משה על פי השם" – אלא היום ששים ושמחים לקבל מפי משה כשומעים מפי הקב"ה. ועל זה אמר "לכך נאמר...אשר צוה השם":

ביד משה. כדאי השליח לשולחיו. זה המקום. ורוצה לומר אף דכל נברא שבעולם אין נחשב לגבי הקב"ה - מכל מקום איש אלהים כזה הגון הוא להיות שלוחו של הקב"ה, כמה דאת אמר "בכל ביתי נאמן הוא":

כדאי המִצוה. בחיריק. ורצונו לומר שאף האיש שנצטווה והוא אהרן קדוש השם כדאי למצות אלו שהוסיפו עליו: