חפץ חיים על ספרא, צו, מכילתא דמילואים א לד

(לד) טעון הזאה. היינו מה דכתיב אצל איל המלואים "ויקח משה משמן השמחה ומן הדם אשר על המזבח ויז וגומר":

שלש באהרן. פירוש: מה דכתיב "ויז על אהרן" סבירא ליה להברייתא דזה היה גם כן נתינתו על בהן יד ובהן רגל ותנוך אוזן כמו הנתינה הראשונה שהיה מן הדם לבד ולכך חשבו בשלשה. והזאת הבגדים לא קחשיב בברייתא:

הא למדת שלא שילם. היינו אף שהתחלת הקידוש היה על ידי יציקת השמן לבד כדכתיב בפסוק י"ב "ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אותו לקדשו" – מכל מקום לא נשלם הקידוש אלא בהזאת הדם גם כן כדכתיב "ויז על אהרן..ויקדש את אהרן":